סטפנוס ניצב מול קבוצת גברים עוינים. כחברי הסנהדרין, בית הדין העליון בישראל, היו אותם 71 שופטים מבין הגברים בעלי ההשפעה הרבה ביותר באומה. הם התכנסו ביוזמת הכוהן הגדול קיפא, אשר כמה חודשים קודם לכן עמד בראש המשפט שדן את ישוע למוות (‏מתי כ”ו:57,‏ 59;‏ מה”ש ו’:8–12‏). בשעה שהציגו עדי שקר בזה אחר זה, הבחינו בדבר די מפתיע באשר לסטפנוס – פניו נראו ”כפני מלאך” (‏מה”ש ו’:13–15‏).‏

כיצד יכול היה סטפנוס לשמור על שלווה ורוגע במצב מאיים שכזה? לפני שנגרר לסנהדרין, היה סטפנוס, בהשפעתה העזה של רוח אלוהים, שקוע כל כולו במלאכת השירות שהוטלה עליו (‏מה”ש ו’:3–7‏). במהלך משפטו פעלה בו אותה רוח – היא ניחמה אותו וסייעה לו להיזכר בדברים מסוימים (‏יוח’ י”ד:16‏). בשעה שהציג סטפנוס את דברי ההגנה הנועזים שלו, המתועדים במעשי השליחים פרק ז’‏‏, סייעה לו רוח הקודש להיזכר בכ־20 פסוקים מהתנ”ך, או אף יותר (‏יוח’ י”ד:26‏). אמונתו של סטפנוס התחזקה גם מהחזון שקיבל, אשר בו ראה את ישוע עומד לימין אלוהים (‏מה”ש ז’:54–56,‏ 59, 60‏).‏

אולי יום אחד נתמודד גם אנו עם איומים ורדיפות (‏יוח’ ט”ו:20‏). על־ידי הזנה קבועה מדבר־אלוהים והשתתפות פעילה בשירות, אנו מאפשרים לרוח יהוה לפעול בנו. בזכות כך, נאזור את הכוח הדרוש כדי לעמוד בפני ההתנגדות ובה בעת לשמור על שלוותנו הפנימית (‏פט”א ד’:12–14‏).‏