1,‏ 2.‏ ‏(‏א)‏ כיצד מתואר משה,‏ ומה עשה?‏ (‏ב)‏ איזה תמריץ יש לנו לפתח ענווה?‏

המקרא מתאר את משה כ”עניו מאוד מכל האדם אשר על־פני האדמה” (‏במ׳ י״ב:‏3‏)‏.‏ האם משמע הדבר שהיה חלש אופי,‏ הססני וחשש מעימותים?‏ כך יש המתארים אדם עניו.‏ אולם תפיסה זו רחוקה מהאמת.‏ משה היה משרת אלוהים חזק,‏ החלטי ואמיץ.‏ בעזרת יהוה התייצב מול השליט המצרי העוצמתי,‏ הנהיג ככל הנראה 000,‏000,‏3 איש במדבר וסייע לעם ישראל לגבור על אויביו.‏

² איננו מתמודדים עם הקשיים שעליהם התגבר משה,‏ אך מדי יום עלינו להתמודד עם אנשים או עם מצבים המקשים עלינו לגלות ענווה.‏ אולם יש לנו תמריץ רב־עוצמה לפתח תכונה זו.‏ יהוה מבטיח ש”ענווים יירשו ארץ” (‏תהל׳ ל״ז:‏11‏)‏.‏ האם אתה מגדיר את עצמך כאדם עניו?‏ האם כך יגדירו אותך אחרים?‏ לפני שנוכל להשיב על שאלות חשובות אלה,‏ עלינו לדעת מה משמע הדבר להיות עניו.‏

3,‏ 4.‏ ‏(‏א)‏ לְמה ניתן לדמות ענווה?‏ (‏ב)‏ לאילו תכונות אנו זקוקים אם ברצוננו להיות ענווים,‏ ומדוע?‏

³ ענווה * היא כמו ציור יפה.‏ באיזה מובן?‏ כפי שאומן משלב מספר צבעים מושכים כדי ליצור ציור,‏ כך עלינו  לשלב מספר תכונות מושכות כדי להיות ענווים.‏ בין התכונות הללו בולטות כניעות,‏ עדינות וחוסן פנימי.‏ מדוע אנו זקוקים לתכונות הספציפיות הללו אם ברצוננו לשמח את יהוה?‏

⁴ רק אנשים ענווים ייכנעו לרצון אלוהים.‏ חלק מרצונו הוא שננהג בעדינות‏,‏ או ברוך (‏טימ״ב ב׳:‏24‏)‏.‏ כאשר אנו עושים את רצון אלוהים,‏ אנו מכעיסים את השטן עד מאוד.‏ לכן גם אם אנו ענווים ורכי מזג,‏ אנשים רבים שהם חלק מעולמו של השטן שונאים אותנו (‏יוח׳ ט״ו:‏18,‏ 19‏)‏.‏ לפיכך,‏ אנו זקוקים לחוסן פנימי כדי להתנגד לשטן.‏

5,‏ 6.‏ ‏(‏א)‏ מדוע השטן שונא אנשים ענווים?‏ (‏ב)‏ על אילו שאלות נשיב?‏

⁵ ההיפך מאדם עניו הוא אדם יהיר,‏ אשר אינו שולט בכעס ואינו מציית ליהוה.‏ הדבר מתאר בצורה מדויקת את השטן.‏ אין פלא שהוא שונא אנשים ענווים.‏ הם חושפים את הפגמים באישיותו.‏ ומה שגרוע עוד יותר עבורו,‏ הם מוכיחים שהוא שקרן.‏ מה הכוונה?‏ אין זה משנה מה הוא אומר או עושה,‏ אין הוא מסוגל למנוע מאנשים ענווים לשרת את יהוה (‏איוב ב׳:‏3–5‏)‏.‏

⁶ מתי עלול להיות לנו קשה לגלות ענווה?‏ ומדוע עלינו להמשיך לבקש ענווה?‏ על מנת להשיב על השאלות הללו,‏ נבחן את דוגמתם של משה,‏ של שלושת העברים הגולים בבבל ושל ישוע.‏

7,‏ 8.‏ כיצד הגיב משה כשנהגו בו בחוסר כבוד?‏

⁷ כאשר יש בידנו סמכות:‏ אפשר שקשה למי שיש בידם סמכות להישאר ענווים,‏ בייחוד אם חלק ממי שנמצאים תחת השגחתם נוהגים בהם בחוסר כבוד או מטילים ספק בשיפוטם.‏ האם זה אי פעם קרה לך?‏ מה אם בן משפחה ינהג בך בצורה שכזאת?‏ כיצד תגיב?‏ ראה כיצד התנהג משה במצב שכזה.‏

⁸ יהוה מינה את משה למנהיגו של עם ישראל והשתמש בו לתיעוד החוקים שהדריכו את האומה.‏ לא היה צל של ספק שיהוה תומך במשה.‏ בכל זאת,‏ אחותו  ואחִיו של משה עצמם,‏ מרים ואהרון,‏ דיברו נגדו והטילו ספק בשיפוטו בעניין בחירת אשתו.‏ גברים אחרים במעמדו של משה אולי היו מתמלאים כעס ונקם – אך לא כך משה.‏ הוא לא נפגע בקלות.‏ הוא אף התחנן ליהוה שיסיר ממרים את עונשה (‏במ׳ י״ב:‏1–13‏)‏.‏ מדוע משה הגיב כך?‏

9,‏ 10.‏ ‏(‏א)‏ מה יהוה סייע למשה להבין?‏ (‏ב)‏ מה יכולים ראשי משפחות וזקני־קהילה ללמוד ממשה?‏

⁹ משה אפשר ליהוה להכשיר אותו.‏ כ־40 שנה קודם לכן,‏ כאשר היה חלק ממשפחת המלוכה המצרית,‏ לא היה משה אדם עניו.‏ למעשה,‏ הוא היה כה חם מזג עד כי הרג אדם שלפי דעתו נהג בצורה לא־הוגנת.‏ משה הניח שיהוה יסכים עם מעשיו.‏ יהוה הקדיש 40 שנה כדי לסייע למשה להבין שדרוש לו יותר מאומץ כדי להנהיג את עם ישראל;‏ היה עליו להיות עניו.‏ על מנת להיות עניו היה עליו להיות גם כנוע ורך מזג.‏ הוא למד היטב את הלקח והפך למשגיח מעולה (‏שמ׳ ב׳:‏11,‏ 12;‏ מה״ש ז׳:‏21–30,‏ 36‏)‏.‏

¹⁰ כיום,‏ ראשי משפחות וזקני־קהילה ייטיבו לעשות אם יחקו את משה.‏ כאשר נוהגים בכם בחוסר כבוד,‏ אל תיפגעו בקלות.‏ הכירו בענווה במגרעותיכם (‏קהלת ז׳:‏9,‏ 20‏)‏.‏ פעלו בכניעות על־פי הדרכתו של יהוה לטיפול בבעיות.‏ תמיד השיבו לאחרים ברוך (‏מש׳ ט״ו:‏1‏)‏.‏ ראשי משפחות ומשגיחים הנוהגים כך משמחים את יהוה,‏ מקדמים שלום ומציבים דוגמה לגילוי ענווה.‏

11–13.‏ איזו דוגמה הציבו עבורנו שלושת העברים?‏

¹¹ כאשר אנחנו נרדפים:‏ לאורך ההיסטוריה רדפו שליטי אנוש את משרתי יהוה.‏ הם אולי מאשימים אותנו ב”פשעים” שונים,‏ אך הסיבה האמיתית לרדיפותיהם היא שאנו בוחרים ”לציית לאלוהים כשליט ולא לבני אדם” (‏מה״ש ה׳:‏29‏)‏.‏ אולי ילעגו לנו,‏ יכלאו אותנו או אף ינהגו בנו באלימות.‏ אולם בעזרת יהוה לא נשיב רעה תחת רעה,‏ אלא נישאר רכי מזג בשעת ניסיון.‏

¹² תן דעתך לדוגמה שהציבו עבורנו שלושת העברים הגולים – חנניה,‏ מישאל ועזריה.‏ * מלך בבל ציווה עליהם להשתחוות לפסל גדול מזהב.‏ הם הסבירו למלך בעדינות מדוע לא ישתחוו לפסל.‏ חרף  איומו של המלך לשרוף אותם בכבשן אש בוערת,‏ הם המשיכו להיכנע לאלוהים.‏ יהוה בחר להציל את הגברים הללו מייד,‏ אך הם לא הניחו שהוא יעשה זאת עבורם.‏ הם היו מוכנים להשלים עם כל דבר שירשה יהוה (‏דנ׳ ג׳:‏1,‏ 8–28‏)‏.‏ הם הוכיחו שאנשים ענווים הם באמת אמיצים – אף מלך,‏ איום או עונש אינם יכולים לשבור את נחישותנו להעניק ליהוה מסירות בלעדית (‏שמ׳ כ׳:‏4,‏ 5‏)‏.‏

¹³ כיצד נוכל לחקות את שלושת העברים כאשר נאמנותנו לאלוהים נבחנת?‏ אנו בוטחים בענווה ביהוה שידאג לנו (‏תהל׳ קי״ח:‏6,‏ 7‏)‏.‏ אנו משיבים ברוך ובכבוד למי שמאשימים אותנו בעשיית הרע (‏פט״א ג׳:‏15‏)‏.‏ כמו כן,‏ אנו נחושים שלא לפגוע בידידותנו עם אבינו האוהב.‏

14,‏ 15.‏ ‏(‏א)‏ מה עלול לקרות כשאנו נתונים בלחצים?‏ (‏ב)‏ על־פי ישעיהו נ״ג:‏7,‏ 10‏,‏ מדוע אנו יכולים לומר שישוע הוא המופת המרשים ביותר בגילוי ענווה תחת לחץ?‏

¹⁴ כאשר אנחנו מתמודדים עם לחץ:‏ כולנו חשים לחץ מסיבות שונות.‏ אולי אנו חשים זאת לפני מבחן בבית־הספר או לפני ביצוע מטלה מסוימת בעבודה.‏ אנו עלולים להרגיש לחץ רק מעצם המחשבה על הליך רפואי שאנו צריכים לעבור.‏ כאשר אנחנו נתונים בלחץ,‏ קשה לנו לנהוג בענווה.‏ דברים שבדרך כלל אינם מפריעים לנו עלולים להתחיל להרגיז אותנו.‏ מילותינו עלולות להפוך לנוקשות ואנו עלולים לדבר בטון קר.‏ אם אי פעם היית לחוץ,‏ חשוב על דוגמתו של ישוע.‏

¹⁵ במהלך החודשים האחרונים לחייו עלי אדמות ישוע היה נתון בלחצים עזים.‏ הוא ידע שיוצא להורג ושיסבול סבל בל יתואר (‏יוח׳ ג׳:‏14,‏ 15;‏ גל׳ ג׳:‏13‏)‏.‏ כמה חודשים לפני מותו אמר שהוא מתייסר (‏לוקס י״ב:‏50‏)‏.‏ כמה ימים לפני מותו אמר:‏ ”נפשי נסערת”.‏ ניתן להבחין בענוותו ובכניעותו לאלוהים מהאופן שבו שפך בפניו את רגשותיו בתפילה:‏ ”אבי,‏ הצילני מן השעה הזאת.‏ אך לשם כך באתי – לשעה הזאת.‏ אבי,‏ פאר את שמך” (‏יוח׳ י״ב:‏27,‏ 28‏)‏.‏ בבוא העת מסר ישוע את עצמו באומץ לאויבי אלוהים,‏ אשר הוציאו אותו להורג בדרך המייסרת והמשפילה ביותר.‏ חרף הלחץ והסבל עשה ישוע בענווה את רצון אלוהים.‏ אנו ללא ספק יכולים לומר שישוע הוא המופת המרשים ביותר בגילוי ענווה חרף לחצים ‏(‏קרא ישעיהו נ״ג:‏7,‏ 10‏)‏.‏

16,‏ 17.‏ ‏(‏א)‏ כיצד בחנו חבריו של ישוע את ענוותו?‏ (‏ב)‏ כיצד נוכל לחקות את ישוע?‏

¹⁶ בלילה האחרון של ישוע עלי אדמות,‏ חבריו הקרובים ביותר בחנו את ענוותו.‏ תאר לעצמך את הלחץ שחש ישוע באותו לילה.‏ האם ישמור על נאמנות מושלמת עד מותו?‏ חייהם של מיליארדי איש היו מונחים על כף המאזניים (‏רומ׳ ה׳:‏18,‏ 19‏)‏.‏ חשוב מכך,‏ הדבר נגע למוניטין של אביו (‏איוב ב׳:‏4‏)‏.‏ ואז,‏ במהלך ארוחתו האחרונה עם חבריו הקרובים ביותר,‏ כלומר השליחים,‏ שיחתם הידרדרה ל”ויכוח סוער בשאלה מי מהם נחשב לגדול ביותר”.‏ ישוע כבר תיקן את חבריו מספר פעמים באותו עניין,‏ כולל מוקדם יותר באותו ערב.‏ אך ראוי לציין שהוא לא התרגז.‏ במקום זאת,‏ הגיב ברוך.‏ בטוב לב,‏ אך בהחלטיות,‏ הסביר ישוע פעם נוספת איזו גישה צריכה  להיות להם.‏ לאחר מכן שיבח את חבריו על כך שדבקו בו בנאמנות (‏לוקס כ״ב:‏24–28;‏ יוח׳ י״ג:‏1–5,‏ 12–15‏)‏.‏

¹⁷ כיצד היית מגיב אילו היית במצב דומה?‏ אנו יכולים לחקות את ישוע ולהישאר רכי מזג גם לנוכח לחצים.‏ עלינו לציית בכניעות למצוותו של יהוה:‏ ”סבלו תמיד איש את רעהו” (‏קול׳ ג׳:‏13‏)‏.‏ אם נזכור שכולנו אומרים או עושים דברים המרגיזים אחרים,‏ נראה שאנו מצייתים למצווה זו (‏מש׳ י״ב:‏18;‏ יעקב ג׳:‏2,‏ 5‏)‏.‏ נסה לציין בפני אחרים את הדברים הטובים שאתה רואה בהם (‏אפ׳ ד׳:‏29‏)‏.‏

18.‏ כיצד מסייע יהוה לענווים להחליט החלטות טובות,‏ אך מה עליהם לעשות?‏

¹⁸ נחליט החלטות טובות יותר.‏ כאשר אנו ניצבים מול בחירות קשות בחיים,‏ יהוה יסייע לנו להחליט החלטות טובות – אך ורק בתנאי שאנו ענווים.‏ הוא מבטיח שישמע ”תאוַת [מאוויי] ענווים” (‏תהל׳ י׳:‏17‏)‏.‏ והוא לא רק ישמע את בקשתנו.‏ המקרא מבטיח:‏ ”ידרֵך ענווים במשפט,‏ וילמד ענווים דרכו” (‏תהל׳ כ״ה:‏9‏)‏.‏ יהוה מספק הדרכה זו באמצעות המקרא והפרסומים,‏ * וכן באמצעות תוכניות מטעם ”העבד הנאמן והנבון” (‏מתי כ״ד:‏45–47‏)‏.‏ אך עלינו למלא את חלקנו – להכיר בענווה בעובדה שאנו זקוקים לעזרה,‏ ללמוד את החומר שמספק יהוה וליישם בכניעות את מה שאנחנו לומדים.‏

19–21.‏ איזו טעות עשה משה בקדש,‏ ואילו לקחים אנו לומדים מכך?‏

¹⁹ נימנע מטעויות.‏ חשוב שוב על משה.‏ במשך עשרות שנים הוא נותר עניו ושימח את יהוה.‏ אך לקראת סוף מסע מפרך של 40 שנה במדבר,‏ משה לא גילה ענווה.‏ אחותו,‏ אשר קרוב לוודאי סייעה להציל את חייו במצרים,‏ מתה זמן קצר לפני כן ונקברה בקדש.‏ וכעת שוב התלוננו בני ישראל שאין דואגים להם כראוי.‏ הפעם הם ’‏רבו עם משה’‏ בשל מחסור במים.‏ חרף כל הניסים שחולל יהוה באמצעות משה ואף־על־פי  שבמשך זמן רב משה הוכיח את עצמו כמנהיג לא־אנוכי,‏ העם התלונן.‏ הם לא התלוננו רק על מחסור במים,‏ אלא גם על משה,‏ כאילו העובדה שהם צמאים הייתה באשמתו (‏במ׳ כ׳:‏1–5,‏ 9–11‏)‏.‏

²⁰ מתוך כעס חדל משה לנהוג ברוך.‏ במקום לדבר באמונה אל הסלע,‏ כפי שהורה לו יהוה,‏ דיבר משה במרירות אל העם וזקף את הכבוד לעצמו.‏ לאחר מכן היכה פעמיים בסלע,‏ ויצאו ממנו מים רבים.‏ גאווה וכעס גרמו לו לעשות טעות מרה (‏תהל׳ ק״ו:‏32,‏ 33‏)‏.‏ בשל מחסור זמני בענווה,‏ לא הורשה משה להיכנס אל הארץ המובטחת (‏במ׳ כ׳:‏12‏)‏.‏

²¹ ממקרה זה אנו לומדים לקחים יקרי ערך.‏ ראשית,‏ עלינו להתמיד במאמצינו כדי לשמור על ענוותנו.‏ אם נחדל לעשות כן אפילו לרגע קט,‏ גאווה עלולה לשוב ולעלות,‏ ולגרום לנו לדבר ולנהוג בחוסר תבונה.‏ שנית,‏ לחץ עלול להחליש אותנו,‏ ולכן עלינו לעשות כל שביכולתנו כדי לנהוג בענווה גם אם אנו נתונים ללחצים.‏

22,‏ 23.‏ ‏(‏א)‏ מדוע עלינו להמשיך לבקש ענווה?‏ (‏ב)‏ על מה מצביע הכתוב בצפניה ב׳:‏3‏?‏

²² נהיה מוגנים.‏ בקרוב ימחה יהוה את כל הרשעים מכדור הארץ,‏ ורק הענווים ייוותרו.‏ לאחר מכן בכדור הארץ אכן ישרור שלום (‏תהל׳ ל״ז:‏10,‏ 11‏)‏.‏ האם תהיה בין אותם ענווים?‏ תוכל להיות ביניהם אם תיענה להזמנתו הלבבית של יהוה המתועדת בידי הנביא צפניה ‏(‏קרא צפניה ב׳:‏3‏)‏.‏

²³ מדוע נאמר בצפניה ב׳:‏3 ”אולי תיסתרו”?‏ אמירה זו אין משמעה שיהוה אינו מסוגל להגן על מי שרוצים לשמח אותו ושאותם הוא אוהב.‏ הדבר מצביע על כך שיש לנו חלק בקביעת התוצאה.‏ נוכל לשרוד את ”יום אף יהוה” ולחיות לנצח אם נתאמץ כיום לבקש ענווה ולשמח את יהוה.‏