מאמר לימודי 9
אהבה וצדק בעם ישראל הקדום
”אוהב צדקה ומשפט. חסד יהוה מלאה הארץ” (תהל׳ ל״ג:5).
שיר 152 עוזנו, תקוותנו, מבטחנו
סקירה מקדימה *
1, 2. (א) מה כולנו רוצים? (ב) במה אנו יכולים להיות בטוחים?
כולנו רוצים שיאהבו אותנו. כולנו רוצים שינהגו בנו בצורה הוגנת. אם שוב ושוב נמנעים מאיתנו אהבה וצדק, אנו עלולים לחוש חסרי ערך וחסרי תקווה.
2 יהוה יודע שאנו כמהים לאהבה ומשתוקקים לצדק (תהל׳ ל״ג:5). אנו יכולים להיות בטוחים שאלוהינו אוהב אותנו עד מאוד ורוצה שינהגו בנו בצורה הוגנת. ניתן לראות זאת בבירור אם בוחנים מקרוב את התורה שנתן יהוה לעם ישראל באמצעות משה. אם ליבך צמא לחיבה או רוחך נשברה בשל אי־צדק, תן דעתך לאופן שבו תורת משה * חושפת את דאגתו של יהוה למשרתיו.
3. (א) כפי שמוסבר ברומים י״ג:8–10, מה נחשף בפנינו כשאנו בוחנים את תורת משה? (ב) על אילו שאלות משיב המאמר?
3 כאשר אנו בוחנים את תורת משה, נחשפים בפנינו רגשותיו החמים של אלוהינו האוהב, יהוה. (קרא רומים י״ג:8–10.) במאמר זה נבחן רק כמה מהחוקים הרבים שניתנו לעם ישראל, ונשיב על השאלות הבאות: מדוע אנו יכולים לומר שהתורה מבוססת על אהבה? מדוע אנו יכולים לומר שהתורה קידמה צדק? כיצד היה על בעלי סמכות לאכוף את חוקי התורה? ועל מי הגנה התורה באופן ספציפי? התשובות לשאלות הללו יכולות לספק לנו נחמה, לנסוך בנו תקווה ולקרב אותנו אף יותר לאבינו האוהב (מה״ש י״ז:27; רומ׳ ט״ו:4).
קובץ חוקים המבוסס על אהבה
4. (א) מדוע ניתן לומר שתורת משה מבוססת על אהבה? (ב) כפי שמצוין במתי כ״ב:36–40, אילו מצוות הבליט ישוע?
4 ניתן לומר שתורת משה הייתה מבוססת על אהבה מפני שאהבה היא העומדת בבסיס כל מעשיו של יהוה (יוח״א ד׳:8). יהוה ביסס את קובץ חוקי התורה כולו על שתי מצוות יסודיות – לאהוב את אלוהים ולאהוב את הרֵע. (וי׳ י״ט:18; דב׳ ו׳:5; קרא מתי כ״ב:36–40.) לכן ניתן לצפות שכל אחת מלמעלה מ־600 המצוות שבתורה תשקף היבט כלשהו באהבתו של יהוה. הבה נבחן כמה דוגמאות.
5, 6. מה רוצה יהוה שבני זוג נשואים יעשו, ולְמה הוא מודע? הבא דוגמה.
5 היה נאמן לבן זוגך לנישואין, ודאג לילדיך. יהוה רוצה שבני זוג נשואים יפתחו אהבה כה חזקה זה לזה עד כי היא תימשך לכל החיים (בר׳ ב׳:24; מתי י״ט:3–6). ניאוף הוא אחד הפשעים הגרועים ביותר שאדם יכול לבצע. אין פלא שהדיבר השביעי אסר על ניאוף (דב׳ ה׳:17). זהו חטא ’נגד אלוהים’ ומהלומה אכזרית עבור בן הזוג לנישואין (בר׳ ל״ט:7–9). מי שנפל קורבן למעשה ניאוף עלול לחוש בכאב הבגידה למשך עשרות שנים.
6 יהוה רואה היטב כיצד בני זוג נשואים נוהגים זה בזה. הוא רצה שהרעיות מקרב עם ישראל יזכו ליחס טוב. בעל שכיבד את התורה אהב את אשתו ולא התגרש ממנה בגלל סיבות של מה בכך (דב׳ כ״ד:1–4; מתי י״ט:3, 8). אך אם התעוררה בעיה רצינית והוא אכן התגרש ממנה, היה עליו לתת לה ספר כריתות. מסמך זה הגן על האישה מפני האשמות כוזבות של אי־מוסריות. בנוסף, לפני שהבעל הורשה להעניק לאשתו ספר כריתות, נראה שהיה עליו להתייעץ עם זקני העיר. כך היו יכולים הזקנים לנסות לעזור לבני הזוג להציל את נישואיהם. כאשר אדם מקרב עם ישראל התגרש מאשתו מסיבות אנוכיות, יהוה לא תמיד התערב, באמצעות זקני־הקהילה או הנביאים למשל. אולם הוא הבחין בדמעותיה של האישה וכאב את כאבה (מל׳ ב׳:13–16).
יהוה חפץ שילדים יחושו בטוחים ומוגנים בשעה שהוריהם מגדלים ומלמדים אותם באהבה (ראה סעיפים 7, 8) *
7, 8. (א) מה ציווה יהוה על ההורים לעשות? (ראה תמונה בעמוד השער.) (ב) אילו לקחים אנו לומדים?
7 התורה גם מראה שליהוה אכפת מאוד מרווחתם של ילדים. הוא ציווה על ההורים לדאוג לא רק לצורכיהם הפיזיים של ילדיהם, אלא גם לצורכיהם הרוחניים. היה על ההורים לנצל כל הזדמנות לעזור לילדיהם להעריך את תורת יהוה וללמד אותם לאהוב אותו (דב׳ ו׳:6–9; ז׳:13). אחת הסיבות לכך שיהוה העניש את בני ישראל הייתה שהם התעללו בילדים בדרך מזעזעת (יר׳ ז׳:31, 33). ההורים לא היו צריכים לראות בילדיהם רכוש, אלא נחלה – מתנה מאת יהוה שעליהם להוקיר (תהל׳ קכ״ז:3).
8 לקחים: יהוה שם לב כיצד בני זוג נשואים נוהגים זה בזה. הוא רוצה שההורים יאהבו את ילדיהם ודורש מהם דין וחשבון על האופן שבו הם נוהגים בילדיהם.
9–11. מדוע נתן יהוה את הדיבר לא תחמוד?
9 אל תחמוד. הדיבר האחרון אסר על הפרט לחמוד, או לפתח תאווה פסולה למה ששייך לאחר (דב׳ ה׳:18; רומ׳ ז׳:7). יהוה נתן לעמו חוק זה כדי ללמד אותם לקח חשוב – היה עליהם להגן על ליבם, כלומר על מחשבותיהם ורגשותיהם. הוא יודע שמעשים מרושעים מתחילים במחשבות ורגשות מרושעים (מש׳ ד׳:23). אם אדם מקרב בני ישראל היה מאפשר לתאוות פסולות להתפתח בליבו, הוא קרוב לוודאי היה נוהג באחרים בצורה לא־אוהבת. דוד המלך, למשל, נפל במלכודת זו. באופן כללי, הוא היה אדם טוב. אך במקרה אחד, חמד את אשת רעהו. תאוותו הובילה לחטא (יעקב א׳:14, 15). דוד נאף, ניסה להוליך שולל את בעלה של האישה ולאחר מכן דאג שהוא ימצא את מותו (שמ״ב י״א:2–4; י״ב:7–11).
10 יהוה ידע מתי אדם מקרב בני ישראל הפר את הדיבר לא תחמוד – ביכולתו לקרוא לבבות (דה״א כ״ח:9). באמצעות דיבר זה הורה לעמו להימנע ממחשבות המובילות להתנהגות רעה. איזה אב חכם ואוהב יהוה!
11 לקחים: יהוה רואה מעבר למראהו החיצוני של הפרט. הוא רואה את מי שאנו באמת מבפנים, בתוך ליבנו (שמ״א ט״ז:7). אין מחשבה, רגש או מעשה שניתן להסתיר מעיניו. הוא מחפש ומעודד את הטוב שבנו. אולם הוא חפץ שנבחין במחשבות פסולות ונשלוט בהן לפני שהללו יהפכו למעשים פסולים (דה״ב ט״ז:9; מתי ה׳:27–30).
קובץ חוקים המקדם צדק
12. מה מדגישה תורת משה?
12 תורת משה גם מדגישה שיהוה אוהב צדק (תהל׳ ל״ז:28; יש׳ ס״א:8). הוא מציב את המופת המושלם כיצד לנהוג באחרים בצורה הוגנת. כאשר צייתו בני ישראל לחוקים שנתן להם יהוה, הוא בירך אותם. כאשר התעלמו מאמות המידה ההוגנות והצודקות שלו, הם סבלו. תן דעתך לשתי מצוות נוספות מעשרת הדיברות.
13, 14. מה דרשו שני הדיברות הראשונים, ואיזו תועלת צמחה לבני ישראל מציות להם?
13 עבוד את יהוה לבדו. שני הדיברות הראשונים דרשו שבני ישראל יהיו מסורים אך ורק ליהוה, והזהירו מפני עבודת אלילים (שמ׳ כ׳:3–6). המצוות הללו לא היו לתועלתו של יהוה, אלא לתועלתם של בני העם. כאשר בני העם שמרו לו אמונים, הם שגשגו. כאשר עבדו את אליליהם של עמים אחרים, סבלו.
14 חשוב על הכנענים. הם עבדו אלילים דוממים במקום את האל החי והאמיתי. כתוצאה מכך הם התנוונו (תהל׳ קט״ו:4–8). במסגרת פולחנם, הם נטלו חלק במעשים מיניים מתועבים ובהקרבת ילדים מזעזעת. באופן דומה, כאשר בני ישראל התעלמו מיהוה ובחרו לעבוד אלילים, הם התנוונו ופגעו במשפחותיהם (דה״ב כ״ח:1–4). בעלי סמכויות נטשו את אמות המידה של יהוה באשר לצדק. הם ניצלו לרעה את כוחם ודיכאו את החלשים והפגיעים (יח׳ ל״ד:1–4). יהוה הזהיר את בני ישראל שהוא יוציא לפועל את משפטו על מי שממיטים סבל על נשים וילדים חסרי ישע (דב׳ י׳:17, 18; כ״ז:19). בניגוד לכך, כאשר היו נאמנים לו ונהגו איש ברעהו בצורה הוגנת, בירך יהוה את עמו (מל״א י׳:4–9).
יהוה אוהב אותנו ויודע מתי אנחנו סובלים מאי־צדק (ראה סעיף 15)
15. אילו לקחים אנו לומדים על יהוה?
15 לקחים: אין להאשים את יהוה כאשר אנשים המתיימרים לשרתו מתעלמים מאמות המידה שלו ופוגעים במשרתיו. אולם יהוה אוהב אותנו ויודע מתי אנו סובלים מאי־צדק. הוא כואב את כאבנו אף יותר מאם החשה בסבל של תינוקה (יש׳ מ״ט:15). אף־על־פי שאולי לא יתערב מייד, במועד הנכון בעיניו הוא ידרוש דין וחשבון מרשעים חסרי חרטה על האופן שבו נהגו באחרים.
כיצד היה צריך לאכוף את התורה?
16–18. באילו היבטים בחיים נגעה תורת משה, ואילו לקחים אנו לומדים?
16 תורת משה כיסתה היבטים רבים בחייהם של בני ישראל, לכן היה זה הכרחי שהזקנים הממונים ישפטו את עם יהוה משפט צודק. הם היו אחראים לטפל לא רק בעניינים רוחניים, אלא גם במקרים אזרחיים ופליליים. שים לב לדוגמאות הבאות.
17 אם אדם מקרב בני ישראל הרג מישהו, לא הוציאו אותו להורג באופן אוטומטי. היה על זקני עירו לחקור את הנסיבות לפני שהחליטו אם הוא ראוי לעונש מוות (דב׳ י״ט:2–7, 11–13). הזקנים שפטו גם בהיבטים רבים בחיי היומיום – החל ביישוב מחלוקות ציבוריות באשר לרכוש ועד ליישוב סכסוכים אישיים בין בני זוג (שמ׳ כ״א:35; דב׳ כ״ב:13–19). כאשר הזקנים היו הוגנים ובני ישראל צייתו לתורה לכולם צמחה מכך תועלת, והאומה הסבה כבוד ליהוה (וי׳ כ׳:7, 8; יש׳ מ״ח:17, 18).
18 לקחים: כל היבט בחיינו חשוב ליהוה. הוא רוצה שנהיה הוגנים ואוהבים במגעינו עם אחרים. הוא שם לב למה שאנו אומרים ועושים, גם בין כותלי ביתנו (עב׳ ד׳:13).
19–21. (א) כיצד היה על הזקנים והשופטים לנהוג בעמו של אלוהים? (ב) אילו חוקים שנועדו להגן על העם קבע יהוה, ואילו לקחים אנו לומדים?
19 יהוה רצה להגן על עמו מפני השפעתם המשחיתה של העמים הסובבים אותו. לכן דרש שהזקנים והשופטים יאכפו את התורה ללא משוא פנים. אולם אסור היה לשופטים לנהוג בבני העם בקשיחות ובנוקשות. תחת זאת, היה עליהם לאהוב צדק (דב׳ א׳:13–17; ט״ז:18–20).
20 יהוה חש חמלה כלפי עמו, לכן קבע חוקים שנועדו להגן על יחידים מפני יחס לא־הוגן. לדוגמה, התורה צמצמה את הסיכויים שאדם יואשם במעשה פשע בשל האשמות כוזבות. לנאשם הייתה הזכות לדעת מי מאשים אותו (דב׳ י״ט:16–19; כ״ה:1). וכדי שיורשע, נדרשה עדותם של שני עדים לפחות (דב׳ י״ז:6; י״ט:15). מה לגבי אדם מקרב בני ישראל שביצע פשע שאותו ראה רק אדם אחד? אל היה לו להניח שיהיה פטור מעונש על הפשע שביצע. יהוה ראה את מה שהוא עשה. במסגרת המשפחה, לאבות הייתה סמכות, אך סמכותם הייתה מוגבלת. בכמה סכסוכים משפחתיים הייתה לזקני העיר האחריות להיות מעורבים ולפסוק בעניין (דב׳ כ״א:18–21).
21 לקחים: יהוה מציב את המופת המושלם; הוא לעולם אינו פועל בצורה לא־הוגנת (תהל׳ ט׳:8). הוא גומל למי שדבקים בנאמנות באמות המידה שלו, אך מעניש את מי שמנצלים לרעה את כוחם (שמ״ב כ״ב:21–23; יח׳ ט׳:9, 10). יש המבצעים מעשים מרושעים ונראה שהם חומקים מעונש, אך במועד הנכון בעיניו של יהוה, הוא דורש מהם דין וחשבון (מש׳ כ״ח:13). אם הם אינם מתחרטים, הם עד מהרה לומדים ש”נורא ליפול לידיו של אלוהים חיים” (עב׳ י׳:30, 31).
על מי הגנה התורה באופן ספציפי?
ביישוב סכסוכים היה על הזקנים לשקף את אהבתו של יהוה לאנשים ולצדק (ראה סעיף 22) *
22–24. (א) על מי הגנה התורה באופן ספציפי, ומה אנו לומדים מכך על יהוה? (ב) איזו אזהרה אנו מוצאים בשמות כ״ב:21–23?
22 התורה הגנה באופן ספציפי על מי שלא יכלו להגן על עצמם, כגון יתומים, אלמנות וגרים. לשופטים בישראל נאמר: ”לא תטה משפט גר [או] יתום, ולא תחבול בגד אלמנה” (דב׳ כ״ד:17). יהוה גילה התעניינות אישית לבבית באנשים הפגיעים ביותר בחברה, ודרש ממי שהתעללו בהם לתת את הדין (קרא שמות כ״ב:21–23).
23 התורה הגנה גם על בני משפחה מפני פשעי מין ואסרה גילוי עריות על כל צורותיו (וי׳ י״ח:6–30). בשונה מהגויים שסבבו את עם ישראל, אשר העלימו עין ממנהג זה או אף ראו בו דבר מקובל, עמו של יהוה היה צריך לראות פשע מעין זה כפי שיהוה רואה אותו – מעשה מתועב.
24 לקחים: יהוה רוצה שמי שהוא מפקיד בידיהם תפקידי אחריות יתעניינו באהבה בכל מי שנתונים להשגחתם. הוא שונא פשעי מין ומעוניין שכולם, בייחוד הפגיעים ביותר, יזכו להגנה ולצדק.
התורה – ”צל הדברים הטובים שנועדו לבוא”
25, 26. (א) מדוע ניתן לומר שאהבה וצדק הם כמו נשימה וחיים? (ב) במה נדון במאמר הבא בסדרה זו?
25 אהבה וצדק הם כמו נשימה וחיים; בכדור הארץ, האחד אינו יכול להתקיים ללא האחר. כשאנו משוכנעים שיהוה נוהג בנו בצורה הוגנת, אהבתנו כלפיו גוברת. וכשאנו אוהבים את אלוהים ואת אמות המידה הצודקות שלו, גובר בנו הרצון לאהוב אחרים ולנהוג בהם בצורה הוגנת.
26 ברית התורה הפיחה חיים ביחסים בין יהוה לבני ישראל. אולם לאחר שישוע הגשים את התורה, היא בוטלה והוחלפה בדבר טוב אף יותר (רומ׳ י׳:4). השליח פאולוס תיאר את התורה כ”צל הדברים הטובים שנועדו לבוא” (עב׳ י׳:1). המאמר הבא בסדרה זו ידון בכמה מהדברים הטובים הללו ובתפקיד שיש לאהבה ולצדק בקהילה המשיחית.
שיר 73 אהבו אהבה עזה בכל לבבכם
^ 5 ס׳ זהו הראשון בסדרה בת ארבעה מאמרים שיבחנו מדוע אנו יכולים להיות בטוחים שליהוה אכפת מאיתנו. שלושת המאמרים הנוספים יופיעו בהוצאת מאי 2019 של כתב העת המצפה. כותרות המאמרים הללו: ”אהבה וצדק בקהילה המשיחית”, ”אהבה וצדק לנוכח רשעה” ו”נחמה למי שנפלו קורבן להתעללות”.
^ 2 ס׳ ביאור מונחים: למעלה מ־600 החוקים שנתן יהוה לבני ישראל באמצעות משה מכונים ”התורה”, ”תורת משה” ו”המצוות”. חמשת הספרים הראשונים במקרא (בראשית עד דברים) מכונים גם הם בפי רבים התורה. לעיתים מונח זה מופיע בהקשר לתנ״ך בכללותו, אשר נכתב בהשראת אלוהים.
אולי יעניין אותך גם
המצפה — מהדורה לימודית
אהבה וצדק לנוכח רשעה
כיצד יכולים ההורים להגן על ילדיהם מפני התעללות, ומה יכולים זקני־הקהילה לעשות כדי להגן על הקהילה?
המצפה — מהדורה לימודית
נחמה למי שנפלו קורבן להתעללות
כיצד דבר־אלוהים, זקני־הקהילה ואחיות משיחיות בוגרות יכולים לנחם את מי שנפלו קורבן להתעללות?
