המקרא מלא בביטויים כנים מפי אנשים ’‏בעלי רגשות כשלנו’‏ (‏יעקב ה׳:‏17‏)‏.‏ לדוגמה,‏ אנו יכולים להזדהות בקלות עם גילוי הלב של פאולוס ברומים ז׳:‏21–24‏:‏ ”כאשר אני רוצה לעשות את הטוב,‏ הרע נמצא איתי.‏.‏.‏ אדם אומלל שכמוני!‏” רגשות כנים אלה מחזקים אותנו בשעה שאנו נאבקים במגרעותינו.‏

פאולוס הביע רגשות כנים נוספים.‏ בגלטים ב׳:‏20 ציין שהוא משוכנע שישוע ”אהב [אותו] ומסר את עצמו [בעדו]” באופן אישי!‏ האם מילים אלה מתארות גם הן ”רגשות כשלנו”?‏ אולי לא תמיד.‏

אם אנחנו נאבקים בערך עצמי נמוך בשל חטאים שביצענו בעבר,‏ אולי יהיה לנו קשה להאמין שיהוה אוהב אותנו וסולח לנו,‏ כל שכן לראות בקורבן הכופר מתנה אישית.‏ האם ישוע באמת רוצה שנראה בכופר מתנה אישית?‏ אם כן,‏ מה יכול לעזור לנו לעשות זאת?‏ הבה נבחן את שתי השאלות הללו.‏

ישוע אכן רוצה שנראה בקורבנו מתנה אישית.‏ כיצד נוכל להיות בטוחים בכך?‏ דמיין לעצמך את המקרה המתואר בלוקס כ״ג:‏39–43‏.‏ אדם תלוי על עמוד הוקעה לצידו של ישוע.‏ הוא מודה שעשה את הרע בעבר.‏ הפשע שלו היה ודאי חמור,‏ שהרי אותו עונש אכזרי נשמר לפושעים הנתעבים ביותר.‏ בעודו מתייסר,‏ מתחנן האיש לישוע:‏ ”זכור אותי כאשר תיכנס למלכותך”.‏

כיצד הגיב ישוע?‏ דמיין את ישוע אשר למרות סבלו מפנה את ראשו ויוצר קשר עין עם האיש.‏ על אף הייסורים,‏ הוא מצליח לחייך בחמימות ומבטיח לו:‏ ”אמן אומר אני לך היום,‏ אתה תהיה איתי בגן עדן”.‏ ישוע יכול היה פשוט להזכיר לאיש ש’‏בן האדם בא כדי לשרת ולתת את נפשו כופר בעד רבים’‏ (‏מתי כ׳:‏28‏)‏.‏ אך האם שמת לב כיצד הדגיש ישוע בטוב לב שקורבנו הוא מתנה אישית?‏ הוא דיבר בטון ידידותי כשהשתמש בכינויי הגוף ”אתה” ו”איתי”.‏ כמו כן,‏ הוא שמר על נימה אישית כשהצביע על תקוותו של האיש לחיות בגן עדן עלי אדמות.‏

אין ספק שישוע רצה שאותו אדם יראה בקורבנו מתנה אישית.‏ אם ישוע חש כך כלפי פושע שאפילו לא שירת את אלוהים כתלמיד המשיח,‏ בוודאי ובוודאי שכך הוא חש כלפי משיחי טבול המשרת את אלוהים.‏ אם כן,‏ מה יכול לעזור לנו לטפח השקפה הולמת על עצמנו אף־על־פי שחטאנו בעבר?‏

שירותו של פאולוס השפיע על תחושותיו כלפי קורבנו של ישוע.‏ כיצד?‏ הוא הסביר:‏  ‏”אני אסיר תודה למשיח ישוע אדוננו אשר נתן לי כוח משום שהחשיב אותי לנאמן ומינה אותי לשירותו,‏ אף שקודם לכן הייתי מגדף ורודף ועז מצח” (‏טימ״א א׳:‏12–14‏)‏.‏ תפקידו של פאולוס חיזק את ביטחונו ברחמיו ובאהבתו של ישוע,‏ וכן בעובדה שהמשיח בוטח בו באופן אישי.‏ באופן דומה,‏ ישוע הפקיד ביד כל אחד ואחד מאיתנו שירות (‏מתי כ״ח:‏19,‏ 20‏)‏.‏ האם שירות זה יכול להשפיע עלינו כשם שהשפיע על פאולוס?‏

אלברט,‏ אשר שב לאחרונה ליהוה לאחר שהיה מנודה במשך כמעט 34 שנה,‏ מסביר:‏ ”חטאיי תמיד לנגדי.‏ אבל כשאני מבשר אני מרגיש שישוע הפקיד בידי שירות באופן אישי,‏ כפי שהיה במקרה של השליח פאולוס.‏ זה בונה אותי ועוזר לי לשמור על גישה חיובית לגבי עצמי,‏ לגבי החיים שלי ולגבי העתיד שלי” (‏תהל׳ נ״א:‏5‏)‏.‏

אלן,‏ שחי חיי פשע ואלימות לפני שלמד את האמת,‏ מודה:‏ ”אני עדיין חושב על כל הנזק שגרמתי לאנשים.‏ לפעמים זה גורם לי להיות מדוכא.‏ אבל אני מודה ליהוה שהוא מרשה לחוטא כמוני לבשר את הבשורה הטובה לאחרים.‏ כשאני רואה כיצד אנשים מגיבים לבשורה הטובה,‏ זה מזכיר לי עד כמה טוב ואוהב יהוה.‏ אני מרגיש שהוא משתמש בי כדי לעזור לאחרים הנאבקים במצב דומה”.‏

שירותנו מאפשר לנו למקד את כוחותינו במחשבות ובמעשים חיוביים.‏ הוא מחזק את ביטחוננו ברחמיו ובאהבתו של ישוע,‏ וכן בביטחונו בנו.‏

עד שימוגר הסדר העולמי המרושע של השטן,‏ ליבנו אולי ימשיך להרשיע אותנו בשל טעויות שעשינו בעבר.‏ מה יעזור לנו להילחם ברגשות הללו?‏

‏”אני אוהבת את העובדה ש’‏אלוהים גדול מליבנו’‏”,‏ אומרת ג׳ין,‏ שלא אחת נאבקת ברגשות אשם על כך שניהלה חיים כפולים בצעירותה (‏יוח״א ג׳:‏19,‏ 20‏)‏.‏ גם אנו יכולים להתנחם מהידיעה שנקודת המבט של יהוה ושל ישוע על מצבנו החוטא טובה בהרבה משלנו.‏ זכור שברוב אהבתם הם סיפקו את הכופר לא בעד בני אדם מושלמים,‏ אלא בעד אנשים חוטאים המגלים חרטה (‏טימ״א א׳:‏15‏)‏.‏

אנו מחזקים את ביטחוננו באמת יקרה זו כאשר אנו מהרהרים בליווי תפילות באופן שבו נהג ישוע בבני אדם לא־מושלמים,‏ ועושים כל שביכולתנו כדי למלא את השירות שהוא הפקיד בידינו.‏ כך,‏ בדומה לפאולוס,‏ נוכל לומר:‏ ישוע ”אהב אותי ומסר את עצמו בעדי”.‏