1.‏ כיצד רבים מתייחסים לעבודה?‏

כיצד רוב האנשים באזור שבו אתה מתגורר מתייחסים לעבודה?‏ היום יותר מאי פעם במדינות רבות אנשים עובדים קשה יותר ושעות ארוכות יותר.‏ במקרים רבים אנשים העובדים יותר מדי עסוקים מכדי לנוח,‏ לבלות עם משפחתם,‏ או להשביע את צורכיהם הרוחניים (‏קהלת ב׳:‏23‏)‏.‏ מנגד,‏ יש שאינם אוהבים לעבוד כלל ומתרצים תירוצים כדי לא לעבוד (‏מש׳ כ״ו:‏13,‏ 14‏)‏.‏

2,‏ 3.‏ אילו דוגמאות הציבו יהוה וישוע באשר לעבודה?‏

² בניגוד לגישות הלא־מאוזנות של העולם,‏ שים לב לדרך שבה יהוה וישוע מתייחסים לעבודה.‏ אין ספק שיהוה הוא עובד חרוץ.‏ ישוע הבהיר זאת באמרו:‏ ”אבי עובד עד עתה וגם אני ממשיך לעבוד” (‏יוח׳ ה׳:‏17‏)‏.‏ חשוב על כל העבודה שביצע אלוהים בשעה שברא את אינספור היצורים הרוחניים ואת היקום רחב הידיים.‏ כמו כן,‏ אנו רואים דוגמאות רבות ליצירות כפיו של אלוהים בכדור הארץ היפה שבו אנו חיים.‏ בצדק אמר כותב מזמור התהלים:‏ ”מה רבו מעשיך,‏ יהוה!‏ כולם בחוכמה עשית.‏ מָלאה הארץ קניינך” (‏תהל׳ ק״ד:‏24‏)‏.‏

³ ישוע חיקה את אביו.‏ הבן,‏ כהתגלמות החוכמה,‏ שיתף פעולה עם אלוהים ב’‏הכנת השמיים’‏.‏ הוא היה עם יהוה כ”אָמוֹן” (‏מש׳ ח׳:‏27–31‏)‏.‏ זמן רב לאחר מכן,‏ כאשר  היה ישוע עלי אדמות,‏ הוא ביצע עבודה יוצאת מגדר הרגיל.‏ אותה עבודה הייתה עבורו כמאכל,‏ ופעליו הוכיחו שאלוהים הוא ששלח אותו (‏יוח׳ ד׳:‏34;‏ ה׳:‏36;‏ י״ד:‏10‏)‏.‏

4.‏ מה נוכל ללמוד מיהוה ומישוע בכל הנוגע למנוחה?‏

⁴ האם הדוגמאות שמציבים יהוה וישוע כמי שעומלים בחריצות מראות שאיננו צריכים לנוח?‏ כלל וכלל לא.‏ יהוה לעולם אינו מתעייף,‏ ולכן אין הוא זקוק למנוחה פיזית.‏ המקרא כן מציין שלאחר שיהוה ברא את השמיים ואת הארץ,‏ הוא ’‏שבת ונפש’‏ (‏שמ׳ ל״א:‏17‏)‏.‏ אולם עובדה זו משמעה ככל הנראה שיהוה חדל ממלאכתו ומצא סיפוק במעשי ידיו.‏ כמו כן,‏ אף־על־פי שישוע עמל בחריצות כשהיה עלי אדמות,‏ הוא פינה זמן כדי לנוח ולסעוד עם ידידיו (‏מתי י״ד:‏13;‏ לוקס ז׳:‏34‏)‏.‏

5.‏ עם איזה קושי מתמודדים רבים?‏

⁵ המקרא מעודד את משרתי אלוהים להיות עובדים חרוצים — חרוצים ולא עצלנים (‏מש׳ ט״ו:‏19‏)‏.‏ אולי אתה עובד בעבודה חילונית כדי לפרנס את משפחתך.‏ בנוסף,‏ על כל תלמידי המשיח מוטלת האחריות להשתתף בפעילות הכרזת הבשורה הטובה.‏ אך אתה גם זקוק למנוחה מספקת.‏ האם לעיתים אתה מתקשה לחלק את הזמן בצורה מאוזנת בין עבודה,‏ שירות ומנוחה?‏ איך אפשר לדעת כמה זמן להקדיש לעבודה וכמה זמן להקדיש למנוחה?‏

6.‏ כיצד הכתוב במרקוס ו׳:‏30–34 מראה שלישוע הייתה השקפה מאוזנת על עבודה ומנוחה?‏

⁶ בכל הנוגע לעבודה,‏ האיזון חשוב.‏ שלמה המלך כתב בהשראת אלוהים:‏ ”עת לכל חפץ”.‏ הוא הזכיר נטיעה,‏ בנייה,‏ בכי,‏ צחוק,‏ ריקוד ופעילויות נוספות (‏קהלת ג׳:‏1–8‏)‏.‏ אין ספק ששני היבטים יסודיים בחיים הם עבודה ומנוחה.‏ לישוע הייתה השקפה מאוזנת על שני היבטים אלה.‏ במקרה אחד,‏ כאשר שבו השליחים ממסע הטפה,‏ הם היו כה עסוקים ש”לא היה להם פנאי אפילו לאכול את ארוחתם”.‏ ישוע אמר:‏ ”בואו לבדכם אל מקום שומם ונוחו מעט”.‏ ‏(‏קרא מרקוס ו׳:‏30–34‏.‏)‏ אף־על־פי שלא תמיד התאפשר לו ולשליחיו לנוח כפי שהיו רוצים,‏ ישוע ידע שכל אחד מהם זקוק למנוחה.‏

7.‏ כיצד בחינת חוק השבת עוזרת לנו?‏

⁷ לעיתים מידה של מנוחה או שינוי בשגרה אכן נחוצים.‏ ניתן להבין זאת מסידור שערך יהוה עבור עמו הקדום — יום השבת.‏ אומנם אין אנו כפופים לתורת משה,‏ אך אנו יכולים להפיק תועלת מבחינת הנאמר בה על השבת.‏ מה שנלמד יכול לעזור לנו לבחון את ההשקפה שלנו על עבודה ומנוחה.‏

8.‏ על־פי הכתוב בשמות ל״א:‏12–15‏,‏ מה הייתה מטרת יום השבת?‏

⁸ דבר־אלוהים מציין שלאחר שישה ”ימי” בריאה,‏ חדל אלוהים ממלאכתו בכדור הארץ (‏בר׳ ב׳:‏2‏)‏.‏ אך יהוה אוהב לעבוד,‏ ובמובנים אחרים הוא ”עובד עד עתה” (‏יוח׳ ה׳:‏17‏)‏.‏ סידור יום השבת הוא במתכונת דומה לזו של יום מנוחתו של אלוהים המתואר בספר בראשית.‏ אלוהים אמר שהשבת הייתה אות בינו לבין עם ישראל.‏ היה זה יום של ”שבתון [מנוחה  מוחלטת]”,‏ יום של ”קודש ליהוה”.‏ ‏(‏קרא שמות ל״א:‏12–15‏.‏)‏ איסור העבודה נגע לכולם,‏ לרבות הילדים,‏ העבדים ואפילו הבהמות (‏שמ׳ כ׳:‏10‏)‏.‏ כך התאפשר לעם להקדיש תשומת לב רבה יותר לעניינים רוחניים.‏

9.‏ איזו השקפה לא־מאוזנת על השבת הייתה נפוצה בימיו של ישוע?‏

⁹ יום השבת היה לטובת עמו של אלוהים;‏ אולם מנהיגי דת רבים בימי ישוע אימצו השקפה קיצונית ונוקשה על השבת.‏ הם טענו שבשבת אסור אפילו לקטוף כמה שיבולים או לרפא אדם חולה (‏מר׳ ב׳:‏23–27;‏ ג׳:‏2–5‏)‏.‏ השקפות אלה לא תאמו את חשיבתו של אלוהים,‏ וישוע הבהיר זאת למי שהיו מוכנים להקשיב לו.‏

10.‏ מה נוכל ללמוד מהנאמר במתי י״ב:‏9–12 באשר להשקפתו של ישוע על השבת?‏

¹⁰ ישוע ותלמידיו היהודים שמרו את השבת מפני שהיו כפופים לתורת משה.‏ * אולם ישוע הראה הן במילים והן במעשים ששמירת השבת צריכה להיעשות בסבירות ושביום זה מותר להושיט עזרה מעשית ואדיבה לאחרים.‏ הוא אמר בבירור:‏ ”מותר לעשות מעשה טוב בשבת”.‏ ‏(‏קרא מתי י״ב:‏9–12‏.‏)‏ הוא לא ראה בהושטת עזרה ובעשיית טוב חילול השבת.‏ מעשיו של ישוע הבליטו מרכיב מרכזי ביום זה.‏ הואיל ומשרתי אלוהים נחו מעבודות היומיום,‏  התאפשר להם להתמקד בדברים רוחניים.‏ ישוע גדל במשפחה שללא ספק ניצלה את יום השבת לדברים רוחניים.‏ הדבר בא לידי ביטוי במה שעשה ישוע כשהיה בעירו נצרת:‏ ”בשבת נכנס כמנהגו לבית הכנסת וקם לקרוא” (‏לוקס ד׳:‏15–19‏)‏.‏

11.‏ איזו דוגמה טובה הייתה לישוע בכל הנוגע לעבודה?‏

¹¹ אין ספק שבזמן שלימד יוסף את בנו המאומץ ישוע להיות נגר,‏ הוא חלק עימו גם את השקפתו של אלוהים על עבודה (‏מתי י״ג:‏55,‏ 56‏)‏.‏ כמו כן,‏ ישוע ודאי ראה את יוסף עובד קשה יום אחר יום כדי לפרנס את משפחתו הגדולה.‏ מעניין לציין שמאוחר יותר אמר ישוע לתלמידיו:‏ ”ראוי הפועל לשכרו” (‏לוקס י׳:‏7‏)‏.‏ אכן,‏ ישוע ידע מה משמע הדבר לעבוד קשה.‏

12.‏ אילו פסוקים מראים מהי השקפת המקרא על עבודה קשה?‏

¹² אותו הדבר נכון גם לגבי השליח פאולוס.‏ פעילותו העיקרית הייתה לתת עדות על שמו של ישוע והמסר שבפיו.‏ אך פאולוס גם עבד לפרנסתו.‏ התסלוניקים היו מודעים לכך שהוא ’‏עמל ויגע יומם ולילה’‏ כדי לא להיות ”לנטל כספי כבד” על איש (‏תסל״ב ג׳:‏8;‏ מה״ש כ׳:‏34,‏ 35‏)‏.‏ ייתכן שפאולוס התכוון לעבודתו כעושה אוהלים.‏ בהיותו בקורינתוס התאכסן אצל עקילס ופריסקילה,‏ ”והואיל ועסקו באותו מקצוע.‏.‏.‏ עבד איתם”.‏ העובדה שפאולוס עבד ”יומם ולילה” אין משמעה שעבד ללא הפסקה.‏ בשבת,‏ למשל,‏ חדל מעשיית אוהלים.‏ ביום זה התאפשר לו לבשר ליהודים,‏ שהרי גם הם לא עבדו בשבת (‏מה״ש י״ג:‏14–16,‏ 42–44;‏ ט״ז:‏13;‏ י״ח:‏1–4‏)‏.‏

13.‏ מה נוכל ללמוד מדוגמתו של פאולוס?‏

¹³ השליח פאולוס הציב דוגמה טובה.‏ היה עליו לעבוד בעבודה חילונית,‏ אך הוא דאג להשתתף באופן קבוע ”בעבודת קודש — בהכרזת הבשורה הטובה של אלוהים” (‏רומ׳ ט״ו:‏16;‏ קור״ב י״א:‏23‏)‏.‏ הוא קרא לאחרים לנהוג כמותו.‏ עקילס ופריסקילה היו אפוא ’‏שותפיו לעבודה במלאכתו של המשיח ישוע’‏ (‏רומ׳ י״ב:‏11;‏ ט״ז:‏3‏)‏.‏ פאולוס קרא לקורינתים להיות ”עתירי פועל במלאכתו של האדון” (‏קור״א ט״ו:‏58;‏ קור״ב ט׳:‏8‏)‏.‏ יהוה אף השרה מרוחו על השליח לכתוב:‏ ”מי שאינו רוצה לעבוד,‏ גם אל יאכל” (‏תסל״ב ג׳:‏10‏)‏.‏

14.‏ מה הייתה כוונתו של ישוע בהצהרתו המתועדת ביוחנן י״ד:‏12‏?‏

¹⁴ הפעילות החשובה ביותר המתבצעת בתקופה זו של אחרית הימים היא מלאכת ההטפה ועשיית התלמידים.‏ למעשה,‏ ישוע ניבא שתלמידיו יבצעו מעשים גדולים אף יותר מאלה שעשה הוא!‏ ‏(‏קרא יוחנן י״ד:‏12‏.‏)‏ הוא לא התכוון שנחולל ניסים כפי שהוא עשה,‏ אלא שתלמידיו יבשרו וילמדו בשטח גדול יותר,‏ לאנשים רבים יותר,‏ ולמשך תקופה ארוכה יותר.‏

15.‏ אילו שאלות עלינו לשאול את עצמנו,‏ ומדוע?‏

¹⁵ אם אתה עובד בעבודה חילונית,‏ שאל את עצמך את השאלות הבאות:‏ ’‏האם אני ידוע במקום עבודתי כעובד חרוץ?‏ האם אני מסיים את עבודתי בזמן ומבצע אותה כמיטב יכולתי?‏’‏ אם אתה יכול להשיב בחיוב,‏ קרוב לוודאי שתזכה לאמון מעסיקך.‏ בנוסף,‏ בזכות התנהגותך מסר המלכות יהפוך למושך יותר בעיני המתבוננים בך.‏ בכל הנוגע לפעילות הבישור וההוראה,‏  שאל את עצמך את השאלות הבאות:‏ ’‏האם אני ידוע כמבשר חרוץ?‏ האם אני מתכונן היטב ומכין דברי פתיחה?‏ האם אני חוזר ללא דיחוי למעוניינים?‏ והאם אני משתתף באופן קבוע בהיבטים שונים של השירות?‏’‏ אם אתה יכול להשיב על שאלות אלה בחיוב,‏ תמצא שמחה בעמלך.‏

16.‏ איזה הבדל קיים בין גישתם של ישוע והשליחים למנוחה לבין גישתם של רבים כיום?‏

¹⁶ ישוע ידע שלעיתים הוא והשליחים היו זקוקים למידה של מנוחה.‏ אולם רבים באותם ימים דמו לאיש העשיר במשלו של ישוע,‏ וכך גם המצב כיום.‏ האיש שכנע את נפשו:‏ ”את יכולה עכשיו להירגע,‏ לאכול,‏ לשתות וליהנות” (‏לוקס י״ב:‏19;‏ טימ״ב ג׳:‏4‏)‏.‏ ליבו היה ממוקד במנוחה ובתענוגות.‏ לעומתו,‏ ישוע והשליחים לא מיקדו את חייהם בסיפוק רצונותיהם האישיים.‏

17.‏ כיצד אנו מנצלים את השעות שבהן איננו עובדים?‏

¹⁷ כיום אנו מנסים לחקות את ישוע בכך שאנו מנצלים את השעות שבהן איננו עובדים לא רק למנוחה,‏ אלא גם לעשיית הטוב על־ידי מתן עדות לאחרים ונוכחות באסיפות.‏ למעשה,‏ מלאכת עשיית התלמידים והנוכחות באסיפות חשובות מאוד עבורנו.‏ לכן אנו עושים כל מאמץ להמשיך לעשות את הדברים האלה למען יהוה (‏עב׳ י׳:‏24,‏ 25‏)‏.‏ גם כשאנו בחופשה אנו שומרים על שגרה רוחנית של נוכחות באסיפות בכל מקום שבו אנו נמצאים,‏ ומחפשים הזדמנויות לבשר למי שאותם אנו פוגשים (‏טימ״ב ד׳:‏2‏)‏.‏

18.‏ מה ישוע המשיח,‏ מלכנו,‏ רוצה שנעשה?‏

¹⁸ עד כמה אנו אסירי תודה שמלכנו,‏ ישוע המשיח,‏ נוהג בסבירות ועוזר לנו לאמץ השקפה מאוזנת על עבודה ומנוחה!‏ (‏עב׳ ד׳:‏15‏)‏ הוא רוצה שניהנה מהמנוחה הנחוצה לנו.‏ הוא גם רוצה שנעבוד קשה כדי לספק לעצמנו את הצרכים החומריים שלנו,‏ ושנשתתף בפעילות המרעננת של עשיית תלמידים.‏ במאמר הבא נבחן את התפקיד שממלא ישוע בשחרורנו מסוג אכזר של עבדות.‏