מאמר לימודי 9
אפשר ליהוה לנחם ולהרגיע אותך
”ברוב שׂרעפיי [דאגותיי] בקרבי, תנחומיך ישעשעו [ירגיעו] נפשי” (תהל׳ צ״ד:19).
שיר 68 תפילה מלב נדכא
סקירה מקדימה *
1. מה עלול לגרום לדאגות, וכיצד הן עלולות להשפיע עלינו?
האם אי פעם היית שקוע בדאגות? * אולי היית מוטרד מפני שנפגעת ממה שאחרים אמרו או עשו. או אולי היית מוטרד בגלל דברים שאתה אמרת או עשית. לדוגמה, ייתכן שעשית טעות ואתה דואג שיהוה לעולם לא יסלח לך. ואם אין זה מספיק, אולי אתה מאמין שעצם היותך מוצף בדאגות מצביע על כך שאתה חסר אמונה ושאתה אדם רע. אך האם זה נכון?
2. אילו דוגמאות מקראיות מראות שדאגות אינן מצביעות על חוסר אמונה?
2 חשוב על כמה דוגמאות מקראיות. חנה, אימו של שמואל הנביא, הייתה אישה בעלת אמונה חזקה. אך דאגות מילאו את ליבה כאשר מישהו במשפחתה נהג בה בעוינות (שמ״א א׳:7). גם לשליח פאולוס הייתה אמונה חזקה, אך ”הדאגה לכל הקהילות” העיקה עליו (קור״ב י״א:28). אמונתו של דוד המלך הייתה כה חזקה שיהוה רחש לו חיבה מיוחדת (מה״ש י״ג:22). עם זאת, דוד עשה טעויות שגרמו לו להיתקף מצוקה עזה (תהל׳ ל״ח:4). יהוה ניחם והרגיע כל אחד מהם. הבה נבחן מה נוכל ללמוד מדוגמתם.
מה אנו לומדים מחנה הנאמנה
3. כיצד דבריהם של אחרים עלולים לגרום לנו לחוש מצוקה?
3 כשאחרים מדברים בבוטות או נוהגים בחוסר אדיבות, מש׳ י״ב:18). או אפשר שמישהו בחר בכוונה להשתמש במילותיו כבנשק. אחות צעירה הייתה צריכה להתמודד עם קושי זה. ”לפני כמה שנים”, היא אומרת, ”מישהי שחשבתי שהיא חברה טובה החלה להפיץ עליי שמועות ברשתות החברתיות. נפגעתי והייתי מוטרדת. פשוט לא יכולתי להבין למה היא נעצה לי סכין בגב”. אם חבר קרוב או בן משפחה פגעו בך, תוכל ללמוד רבות מחנה.
זה עלול לגרום לנו לחוש מצוקה. הדבר נכון במיוחד אם מי שפגע בנו הוא חבר קרוב או בן משפחה. אולי אנו חוששים שיחסינו עם אותו אדם נהרסו. לעיתים האדם הפוגע בנו מדבר ללא מחשבה, ואנו עלולים לחוש כאילו נדקרנו בחרב (4. עם אילו בעיות קשות צריכה הייתה חנה להתמודד?
4 חנה הייתה צריכה להתמודד עם כמה בעיות קשות. במשך שנים רבות לא הצליחה להביא ילדים לעולם (שמ״א א׳:2). בתרבות של בני ישראל אישה עקרה נחשבה למקוללת. מצבה גרם לה לחוש מושפלת (בר׳ ל׳:1, 2). מה שהחמיר את המצב עוד יותר היה העובדה שלבעלה הייתה אישה נוספת, פנינה, אשר ילדה לו ילדים. פנינה ראתה בחנה יריבתה ולעגה לה ללא הרף על מנת להכאיב לה (שמ״א א׳:6). בתחילה חנה התקשתה להתמודד עם אותם קשיים. היא הייתה כל כך עצובה עד כי ’בכתה ולא אכלה’. היא הייתה ”מרת נפש” (שמ״א א׳:7, 10). היכן מצאה חנה נחמה?
5. כיצד עזרו התפילות לחנה?
5 חנה שפכה את ליבה בפני יהוה בתפילה. לאחר שהתפללה, הסבירה את מצבה לכוהן הגדול עלי. הוא השיב לה: ”לכי לשלום, ואלוהי ישראל ייתן את שֵלָתֵךְ [בקשתך]”. מה הייתה התוצאה? חנה ’הלכה לדרכה ואכלה, ופניה לא היו נפולות עוד’ (שמ״א א׳:17, 18). התפילות עזרו לחנה ליהנות שוב משלווה.
כדוגמת חנה בימי קדם, כיצד נוכל כיום ליהנות שוב משלווה פנימית ולא לאבדה? (ראה סעיפים 6–10)
6. אילו לקחים הנוגעים לתפילות נוכל ללמוד מדוגמתה של חנה ומהכתוב בפיליפים ד׳:6, 7?
6 נוכל ליהנות שוב משלווה אם נתמיד בתפילה. חנה התפללה ארוכות לאביה השמימי (שמ״א א׳:12). גם אנו יכולים להתפלל ליהוה תפילות ארוכות ולספר לו על דאגותינו, פחדינו ומגרעותינו. תפילותינו אינן צריכות להיות פיוטיות או מנוסחות בצורה מושלמת. אולי אפילו נמצא את עצמנו מביעים מילים מרות הנקטעות בבכי. אך יהוה לעולם לא יתעייף מלהקשיב לנו. עם זאת, עלינו להתפלל לא רק על בעיותינו, אלא גם לזכור את העצות המצויות בפיליפים ד׳:6, 7. (קרא.) פאולוס הזכיר מפורשות שעלינו לומר תפילות הודיה, או הכרת תודה. יש לנו כל כך הרבה סיבות להודות ליהוה. אנו יכולים, למשל, להודות לו על מתת החיים, על יצירות כפיו, על אהבתו הנאמנה ועל התקווה הנפלאה שהוא העניק לנו. מה עוד נוכל ללמוד מחנה?
7. מה חנה ובעלה עשו בקביעות?
7 חרף בעיותיה הלכה חנה בקביעות עם בעלה למקום המוקדש לעבודת יהוה בשילֹה (שמ״א א׳:1–5). חנה הייתה במשכן כשהכוהן הגדול עלי עודד אותה ואמר לה שהוא מקווה שיהוה ישיב לתפילתה (שמ״א א׳:9, 17).
8. כיצד האסיפות יכולות להועיל לנו? הסבר.
8 נוכל ליהנות שוב משלווה אם נמשיך לנכוח באסיפות הקהילה. תפילת הפתיחה באסיפותינו כוללת לרוב בקשה שרוח קודשו של אלוהים תהיה עימנו. שלום הוא חלק מפרי הרוח (גל׳ ה׳:22). כאשר אנו נוכחים באסיפותינו אף שאנו נתונים ללחץ, אנו נותנים ליהוה ולאחינו ואחיותינו את ההזדמנות לעודד אותנו ולעזור לנו לחוש שוב שלווה בשכלנו ובליבנו. תפילות ואסיפות הן דרכים עיקריות שבהן משתמש יהוה כדי לנחם ולהרגיע אותנו (עב׳ י׳:24, 25). שים לב ללקח נוסף שנוכל ללמוד מסיפורה של חנה.
9. מה לא השתנה במצבה של חנה, אך מה כן השתנה?
9 הסיבה למצוקתה של חנה לא חלפה מייד. לאחר ששבה לביתה מעבודת אלוהים במשכן, היא עדיין הייתה צריכה לחיות תחת קורת גג אחת עם פנינה. והמקרא אינו מציין שגישתה של פנינה השתנתה. לכן חנה הייתה צריכה ככל הנראה להמשיך להתמודד עם מילותיה הפוגעות של יריבתה. אך חנה הצליחה ליהנות שוב משלוות נפש ולא לאבדה. זכור שלאחר שהותירה את העניין בידיו של יהוה, דאגותיה לא הכריעו אותה עוד. היא אפשרה ליהוה לנחם ולהרגיע אותה. וזמן מה לאחר מכן חנה אף בורכה בילדים משלה! (שמ״א א׳:19, 20; ב׳:21).
10. מה אנו לומדים מדוגמתה של חנה?
10 נוכל ליהנות שוב משלווה גם אם הסיבה למצוקתנו אינה חולפת. גם אם אנו מתפללים בעוז ונוכחים בקביעות באסיפות, ייתכן שחלק מבעיותינו לא ירפו. אולם מדוגמתה של חנה אנו לומדים ששום דבר לא ימנע מיהוה להרגיע את ליבנו המוטרד. יהוה לעולם לא ישכח אותנו, ובמוקדם או במאוחר יגמול לנו על נאמנותנו (עב׳ י״א:6).
מה אנו לומדים מהשליח פאולוס
11. אילו סיבות היו לפאולוס לדאגה?
11 לפאולוס היו סיבות רבות לדאגה. לדוגמה, הוא אהב את אחיו ואחיותיו, ולכן הבעיות שעימן התמודדו טרדו את מנוחתו (קור״ב ב׳:4; י״א:28). במסגרת משימתו כשליח היה צריך פאולוס להתמודד עם מתנגדים שהיכו אותו והשליכו אותו לכלא. הוא גם היה צריך להתמודד עם קשיים נוספים שגרמו לו לחרדה, כמו העובדה שהיה שרוי ב”מחסור” (פיל׳ ד׳:12). ובהתחשב בכך שספינתו נטרפה לפחות שלוש פעמים בשלב זה בחייו, אנו יכולים רק לתאר לעצמנו את החרדה שחש בשעה ששט בספינה (קור״ב י״א:23–27). כיצד התמודד פאולוס עם הדאגות?
12. מה הפחית את דאגותיו של פאולוס?
12 פאולוס דאג לאחיו ואחיותיו שסבלו מקשיים, אך לא ניסה לפתור את כל בעיותיהם בכוחות עצמו. פאולוס היה צנוע. הוא ביקש מאחרים לעזור בדאגה לקהילה. למשל, הוא האציל סמכויות על גברים מהימנים כמו טימותיאוס וטיטוס. אין ספק שהמלאכה שביצעו אותם אחים הפחיתה את דאגותיו של פאולוס (פיל׳ ב׳:19, 20; טיט׳ א׳:1, 4, 5).
כפי שאנו לומדים מדוגמתו של השליח פאולוס, מה נוכל לעשות כדי שלא נתמוטט מרוב דאגות? (ראה סעיפים 13–15)
13. כיצד יכולים הזקנים לחקות את פאולוס?
13 בקש עזרה מאחרים. בדומה לפאולוס, זקני־קהילה אכפתיים רבים דואגים כיום לאחים בקהילה המתמודדים עם ניסיונות. אך יש גבול למה שזקן־קהילה יכול לעשות. צניעות תניע אותו לחלוק את העול עם גברים כשירים אחרים ולהכשיר גברים צעירים כדי שיוכלו לסייע לו לדאוג לצאן אלוהים (טימ״ב ב׳:2).
14. ממה לא חשש פאולוס, ומה נוכל ללמוד מדוגמתו?
14 הכר בצורך שלך בנחמה. פאולוס היה עניו, ולכן ביקש וקיבל עידוד מחבריו. הוא לא חשש שאם יכיר בכך שאחרים העניקו לו נחמה יצטייר כאדם חלש. כאשר פאולוס כתב לפילימון, הוא אמר לו: ”שמעתי על אהבתך, והדבר הסב לי שמחה גדולה ונחמה רבה” (פילימ׳ 7). פאולוס הזכיר אחים נוספים ששירתו לצידו ושעודדו אותו עד מאוד בעת צרה (קול׳ ד׳:7–11). אם נכיר בענווה בכך שאנו זקוקים לעידוד, אחינו ואחיותינו ישמחו להעניק לנו את התמיכה שאותה אנו צריכים.
15. היכן מצא פאולוס הקלה כשהתמודד עם נסיבות קשות?
15 הישען על דבר־אלוהים. פאולוס ידע שכתבי־הקודש ינחמו אותו (רומ׳ ט״ו:4). הוא גם ידע שהם יעניקו לו חוכמה להתמודד עם כל ניסיון (טימ״ב ג׳:15, 16). כאשר היה במאסרו השני ברומא חש פאולוס שמותו קרב. מה עשה לנוכח מצבו הקשה? הוא ביקש מטימותיאוס לבוא אליו במהרה ולהביא עימו ”את המגילות” (טימ״ב ד׳:6, 7, 9, 13). מדוע? מגילות אלה היו כנראה חלקים מהתנ״ך שיכלו לשמש את פאולוס בלימוד האישי שלו. אם נחקה את פאולוס ונלמד בקביעות את דבר־אלוהים, יהוה ישתמש בכתבי־הקודש כדי לנחם ולהרגיע אותנו ללא תלות בניסיונות שאנו חווים.
מה אנו לומדים מדוד המלך
כפי שהיה במקרה של דוד המלך, מה יכול לעזור לנו אם ביצענו חטא חמור? (ראה סעיפים 16–19)
16. איזו מצוקה הביא דוד על עצמו?
16 לדוד הייתה סיבה מוצדקת לחוש ייסורי מצפון. הוא נאף עם בת־שבע, הביא לרצח בעלה, ובמשך זמן מה ניסה להסתיר את פשעיו (שמ״ב י״ב:9). בתחילה התעלם דוד ממצפונו. כתוצאה מכך הוא סבל לא רק מבחינה רוחנית, אלא גם מבחינה נפשית וגופנית (תהל׳ ל״ב:3, 4). מה עזר לדוד להתמודד עם המצוקה שהביא על עצמו, ומה יכול לעזור לנו אם ביצענו חטא חמור?
17. כיצד חרטתו הכנה של דוד משתקפת במילים המצויות בתהלים נ״א:1–4?
17 התפלל לסליחת אלוהים. דוד פנה לבסוף ליהוה בתפילה. מתוך חרטה כנה התוודה על חטאיו. (קרא תהלים נ״א:1–4.) ואיזו הקלה חש! (תהל׳ ל״ב:1, 2, 4, 5) אם ביצעת חטא חמור, אל תנסה להסתיר אותו. במקום זאת, פנה ליהוה בתפילה והתוודה בגלוי על החטא שלך. בעקבות זאת תחוש מידה של הקלה מהדאגה הנובעת ממצפונך המיוסר. אך אם אתה רוצה לשקם את יחסיך עם יהוה, עליך לעשות יותר מאשר רק להתפלל.
18. כיצד הגיב דוד למוסר?
18 היה מוכן לקבל מוסר. כאשר שלח יהוה את הנביא נתן כדי לחשוף את חטאו של דוד, דוד לא הצדיק את עצמו או ניסה להמעיט בחומרת החטא. הוא מייד הודה שחטא לא רק נגד בעלה של בת־שבע, אלא, שמ״ב י״ב:10–14). אם ביצענו חטא חמור, עלינו לדבר עם מי שאותם מינה יהוה לרעות אותנו (יעקב ה׳:14, 15). כמו כן, עלינו להדוף את הדחף להצדיק את עצמנו. ככל שנמהר להיכנע למוסר שנקבל, יהא אשר יהא, ולפעול על־פיו, נוכל לשוב וליהנות מהר יותר משלווה ומשמחה.
מעל הכול, נגד יהוה. דוד נכנע למוסר שנתן לו יהוה, ויהוה סלח לו (19. מה עלינו להיות נחושים לעשות?
19 היה נחוש שלא לחזור על אותן טעויות. דוד המלך ידע שכדי לא לחזור על אותם חטאים הוא זקוק לעזרת יהוה (תהל׳ נ״א:7, 10, 12). לאחר שיהוה סלח לו על חטאיו, דוד היה נחוש להימנע מחשיבה מזיקה. כתוצאה מכך, הוא שוב נהנה משלווה פנימית.
20. כיצד נוכל להראות שאנו מעריכים את סלחנותו של יהוה?
20 אנו מראים שאנו מעריכים את סלחנותו של יהוה כשאנו מתפללים לסליחתו, נכנעים למוסר, ועושים כל מאמץ שלא לחזור על טעויותינו. אם ננקוט צעדים אלה, נוכל ליהנות שוב משלווה פנימית. ג׳יימס, אח שביצע חטא חמור, נוכח באמיתות הדבר. הוא אומר: ”לאחר שהתוודיתי לפני הזקנים על החטא שעשיתי, חשתי שמעמסה כבדה הוסרה מכתפיי. שוב חשתי שלוות נפש”. עד כמה מעודד לדעת ש”קרוב יהוה לנשברי לב, ואת דכאי רוח יושיע” (תהל׳ ל״ד:18).
21. כיצד נוכל לאפשר ליהוה לנחם ולהרגיע אותנו?
21 ככל שאנו מתקרבים לקץ אחרית ימים אלה, קרוב לוודאי שיהיו לנו יותר סיבות לדאגה. כשיש לך מחשבות טורדות, פנה ליהוה לעזרה ללא דיחוי. למד את המקרא בשקדנות. הפק לקחים מדוגמתם של חנה, פאולוס ודוד. בקש מאביך השמימי שיעזור לך לזהות מה הסיבה לדאגתך (תהל׳ קל״ט:23). אפשר לו לשאת את המעמסות שלך, בייחוד אלה שיש לך עליהן שליטה מועטה, אם בכלל. אם תעשה כן, תוכל להידמות למחבר מזמור התהלים ששר ליהוה: ”ברוב שׂרעפיי בקרבי, תנחומיך ישעשעו נפשי” (תהל׳ צ״ד:19).
שיר 22 ”יהוה רועי”
^ 5 ס׳ כולנו חשים לעיתים מודאגים בשל בעיות שאנו חווים. מאמר זה בוחן את דוגמתם של שלושה משרתי יהוה מימי המקרא שהתמודדו עם דאגות. הוא גם בוחן כיצד יהוה ניחם והרגיע כל אחד מהם.
^ 1 ס׳ ביאור מונחים: דאגה היא תחושת מתח או חרדה. היא עלולה להיגרם בשל בעיות כלכליות, בריאותיות, משפחתיות או בשל קשיים אישיים. לעיתים אנו מודאגים עקב טעויות שעשינו בעבר או עקב קשיים שאנו חוששים שנחווה בעתיד.