אחד מהתפקידים הרבים שמילאו אנשים שהשתייכו לשבט לוי אך לא היו כוהנים היה תפקיד שניתן לדמותו לכוח משטרתי.‏ הם מילאו את תפקידם תחת השגחתו של מְפקד משמר בית המקדש.‏ ההיסטוריון היהודי פילון תיאר את התפקידים שביצעו אותם שומרים:‏ ”חלק מאותם [לוויים] הוצבו בדלתות כשוערים בכניסה למקום,‏ חלקם [באזור המקדש] לפני ההיכל כדי לא לאפשר גישה לאדם שאינו מורשה להיכנס למקום,‏ בכוונה או שלא בכוונה.‏ היו שעבדו במשמרות יומם ולילה וסיירו מסביב לאזור בתורנויות.‏ כך עמדו על המשמר”.‏

חיל משמר זה עמד לרשות הסנהדרין.‏ היה זה הכוח החמוש היהודי היחיד שהתירו הרומאים.‏

לדברי החוקר יואכים ירמיאס,‏ ”הדברים שאמר ישוע בעת מעצרו,‏ שיום יום ישב בבית המקדש ולימד ולא עצרו אותו (‏מתי כ״ו:‏55‏)‏,‏ הופכים למובנים יותר אם אנשי משמרת המקדש הם שהגיעו לעצרו”.‏ אותו כותב סבר שמי שנשלחו זמן מה לפני כן לעצור את ישוע היו גם הם חיילי משמרת המקדש (‏יוח׳ ז׳:‏32,‏ 45,‏ 46‏)‏.‏ לימים נשלחו חיילים ומפקדם להביא את תלמידיו של ישוע לפני הסנהדרין וקרוב לוודאי היו מעורבים בנעשה כאשר סחבו את השליח פאולוס אל מחוץ למקדש (‏מה״ש ד׳:‏1–3;‏ ה׳:‏17–27;‏ כ״א:‏27–30‏)‏.‏