1.‏ אילו הקרבות עושים רבים,‏ ומדוע?‏

מיליוני משרתי אלוהים בני זמננו עושים הקרבות.‏ אחים ואחיות רבים בחרו להישאר רווקים.‏ זוגות נשואים החליטו לא להביא בינתיים ילדים לעולם.‏ יש משפחות שהחליטו לשמור על סגנון חיים פשוט.‏ כל אותם משרתי יהוה קיבלו החלטות אלה מסיבה חשובה אחת — הם רוצים לשרת את יהוה כמיטב יכולתם.‏ הם שמחים בחלקם ושמים את מבטחם ביהוה שיספק להם את כל הדברים שבאמת נחוצים להם.‏ האם הם ינחלו אכזבה?‏ לא!‏ מדוע אנו יכולים להיות בטוחים בכך?‏ אחת הסיבות היא שיהוה בירך את אברהם,‏ ”אביהם של כל המאמינים” (‏רומ׳ ד׳:‏11‏)‏.‏

2.‏ ‏(‏א)‏ מדוע אברהם היה מוכן לעזוב את אור,‏ על־פי הכתוב בעברים י״א:‏8–10,‏ 16‏?‏ (‏ב)‏ במה נדון במאמר זה?‏

² אברהם עזב מרצון את סגנון החיים הנוח שהיה לו בעיר אוּר.‏ מדוע?‏ מפני שחיכה ”לעיר שיש לה יסודות אמיתיים”.‏ ‏(‏קרא עברים י״א:‏8–10,‏ 16‏.‏)‏ מהי אותה ”עיר”?‏ עם אילו קשיים התמודד אברהם בזמן שחיכה למועד שבו תיבנה?‏ וכיצד נוכל להידמות לאברהם ולמי שבימינו מחקים את דוגמתו?‏

3.‏ מהי העיר אשר לה חיכה אברהם?‏

³ העיר שאברהם חיכה לה היא מלכות אלוהים.‏ מלכות  זו מורכבת מישוע המשיח ומ־000,‏144 משיחיים משוחים.‏ פאולוס מתייחס למלכות כאל ”עיר אלוהים חיים,‏ ירושלים השמימית” (‏עב׳ י״ב:‏22;‏ ההת׳ ה׳:‏8–10;‏ י״ד:‏1‏)‏.‏ ישוע לימד את תלמידיו להתפלל באשר למלכות זו ולבקש שהיא תבוא כדי שרצון אלוהים ייעשה עלי אדמות כפי שנעשה בשמיים (‏מתי ו׳:‏10‏)‏.‏

4.‏ מה ידע אברהם על העיר,‏ או המלכות,‏ שהבטיח אלוהים,‏ על־פי הכתוב בבראשית י״ז:‏1,‏ 2,‏ 6‏?‏

⁴ האם אברהם ידע כיצד בדיוק תהיה מאורגנת מלכות אלוהים?‏ לא.‏ במשך מאות שנים היו פרטים אלה בגדר ’‏סוד מקודש’‏ (‏אפ׳ א׳:‏8–10;‏ קול׳ א׳:‏26,‏ 27‏)‏.‏ אבל אברהם ידע שכמה מצאצאיו יהיו מלכים,‏ שהרי יהוה הבטיח לו זאת מפורשות.‏ ‏(‏קרא בראשית י״ז:‏1,‏ 2,‏ 6‏.‏)‏ לאברהם הייתה אמונה כה חזקה בהבטחות אלוהים עד כי היה מסוגל כביכול לראות את מי שיימשח,‏ את המשיח אשר ימלוך במלכות אלוהים.‏ מסיבה זו ישוע יכול היה לומר ליהודים בימיו:‏ ”אברהם אביכם שמח עד מאוד בַּתקווה לראות את יומי,‏ ואכן ראה אותו ושמח” (‏יוח׳ ח׳:‏56‏)‏.‏ ברור אפוא שאברהם ידע שצאצאיו יהיו חלק ממלכות שבה יתמוך יהוה,‏ והוא היה מוכן לחכות שיהוה יגשים הבטחה זו.‏

5.‏ מניין לנו שאברהם חיכה לעיר שמקורה באלוהים?‏

⁵ כיצד הראה אברהם שהוא מחכה לעיר,‏ או למלכות,‏ שמקורה באלוהים?‏ ראשית,‏ אברהם לא הציג את עצמו כחלק מאף מלכות ארצית.‏ הוא המשיך לנדוד בארץ,‏ והחליט שלא להתיישב במקום קבוע ולתמוך במלך בשר ודם.‏ כמו כן,‏ אברהם לא ניסה להקים מלכות משלו,‏ אלא המשיך לציית ליהוה וחיכה שהוא יגשים את הבטחתו.‏ בעשותו כן גילה אמונה יוצאת דופן ביהוה.‏ הבה נבחן כמה מהקשיים שעימם התמודד ונראה מה נוכל ללמוד מדוגמתו.‏

6.‏ איזו מין עיר הייתה אור?‏

⁶ העיר שעזב אברהם הייתה יחסית  בטוחה,‏ מפותחת ונוחה.‏ היא הייתה מוגנת תודות לחומות מסיביות ולתעלה העוברת בשלושת צידיה.‏ תושבי אור היו בקיאים בכתיבה ובחשבון.‏ ככל הנראה העיר הייתה גם מרכז לעסקים,‏ שכן תיעודים עסקיים רבים התגלו בחפירות שנעשו באתר העיר.‏ בתים פרטיים היו עשויים לבנים;‏ הקירות צופו בטיח וסוידו בלבן.‏ חלקם היו בעלי 13 או 14 חדרים שהקיפו חצר מרוצפת.‏

7.‏ מדוע אברהם היה צריך לשים את מבטחו ביהוה שיגן עליו ועל משפחתו?‏

⁷ אברהם היה צריך לשים את מבטחו ביהוה שיגן עליו ועל משפחתו.‏ מדוע?‏ זכור שאברהם ושרה ויתרו על הביטחון והנוחות הנלווים לחיים בבית בעיר אור כדי להתיישב באוהלים בשדות הפתוחים של כנען.‏ אברהם ומשפחתו לא היו מוגנים עוד על־ידי חומות עבות ותעלות עמוקות,‏ אלא היו פגיעים להתקפות אויב.‏

8.‏ עם מה היה צריך אברהם להתמודד במשך תקופה מסוימת?‏

⁸ אברהם אומנם עשה את רצון אלוהים,‏ אך במשך תקופה מסוימת התקשה להאכיל את משפחתו.‏ הוא היה צריך להתמודד עם רעב כבד שפקד את אותה ארץ שאליה שלח אותו יהוה.‏ הרעב היה כה קשה שאברהם החליט לעבור זמנית עם משפחתו למצרים.‏ אולם בהיותו במצרים פרעה,‏ השליט של אותה ארץ,‏ לקח ממנו את אשתו.‏ תאר לעצמך מה רבה הייתה דאגתו של אברהם עד אשר גרם יהוה לפרעה להשיב לו את שרה (‏בר׳ י״ב:‏10–19‏)‏.‏

9.‏ עם אילו קשיים משפחתיים אברהם היה צריך להתמודד?‏

⁹ חיי משפחתו של אברהם לא היו קלים.‏ אשתו האהובה שרה הייתה עקרה.‏ במשך עשרות שנים הם נאלצו להתמודד עם אותה אכזבה מרה.‏ בסופו של דבר נתנה שרה לאברהם את שפחתה הגר כדי שתוכל ללדת ילדים עבור אברהם ושרה.‏ אך כאשר הגר הרתה ונשאה ברחמה את ישמעאל,‏ היא החלה לבוז לשרה.‏ המצב החמיר עד כדי כך ששרה גרמה לה לברוח מהבית (‏בר׳ ט״ז:‏1–6‏)‏.‏

10.‏ אילו מקרים שבהם היו מעורבים ישמעאל ויצחק בחנו את ביטחונו של אברהם ביהוה?‏

¹⁰ לבסוף הרתה שרה וילדה בן לאברהם,‏ והוא קרא לו יצחק.‏ אברהם אהב את שני בניו,‏ ישמעאל ויצחק.‏ אך בגלל היחס הרע שהעניק ישמעאל ליצחק נאלץ אברהם לגרש את ישמעאל והגר (‏בר׳ כ״א:‏9–14‏)‏.‏ לימים ביקש יהוה מאברהם להקריב את יצחק כקורבן (‏בר׳ כ״ב:‏1,‏ 2;‏ עב׳ י״א:‏17–19‏)‏.‏ בשני המקרים אברהם היה צריך לבטוח ביהוה שבסופו של דבר ידאג שהעניינים יסתדרו היטב עבור בניו.‏

11.‏ מדוע אברהם היה צריך לחכות בסבלנות ליהוה?‏

¹¹ לאורך כל אותה תקופה אברהם היה צריך ללמוד לחכות בסבלנות ליהוה.‏ הוא היה ככל הנראה מעל גיל 70 כאשר הוא ומשפחתו עזבו את אור (‏בר׳ י״א:‏31 עד י״ב:‏4‏)‏.‏ ובמשך כמאה שנה חי באוהלים ונדד בארץ כנען.‏ אברהם מת בגיל 175 (‏בר׳ כ״ה:‏7‏)‏.‏ אך הוא לא ראה את יהוה מגשים את הבטחתו להעניק לצאצאיו את הארץ שבה התהלך.‏ והוא לא חי מספיק כדי לחזות בהקמת העיר,‏ מלכות אלוהים.‏ בכל זאת,‏ נאמר על אברהם שהוא מת ”זקן ושבע נחת” (‏בר׳ כ״ה:‏8‏)‏.‏ למרות כל הקשיים שחווה,‏ אברהם שמר על אמונה  חזקה והיה מוכן לחכות ליהוה.‏ מדוע הוא הצליח להחזיק מעמד?‏ מפני שלאורך כל חייו הגן עליו יהוה והתייחס אליו כאל ידידו (‏בר׳ ט״ו:‏1;‏ יש׳ מ״א:‏8;‏ יעקב ב׳:‏22,‏ 23‏)‏.‏

12.‏ לְמה אנו מחכים,‏ ומה נבחן?‏

¹² בדומה לאברהם גם אנו מחכים לעיר שיש לה יסודות אמיתיים.‏ אולם איננו מחכים שהיא תיבנה.‏ מלכות אלוהים נוסדה ב־1914 והיא כבר שולטת לגמרי בשמיים (‏ההת׳ י״ב:‏7–10‏)‏.‏ אנו מחכים שהיא תשלוט לגמרי גם על הארץ.‏ בעודנו מחכים לכך אנו נאלצים להתמודד עם מצבים רבים הדומים לאלה שעימם התמודדו אברהם ושרה.‏ האם משרתי יהוה כיום מצליחים לחקות את דוגמתו של אברהם?‏ סיפורי החיים המופיעים בכתב העת המצפה מראים שרבים בימינו מגלים אמונה וסבלנות כדוגמת אברהם ושרה.‏ נבחן כעת רק כמה מאותם סיפורים ונראה אילו לקחים נוכל להפיק מכך.‏

13.‏ מה אתה לומד מסיפורו של אח וולדן?‏

¹³ היה מוכן לעשות הקרבות.‏ כדי להציב את עיר אלוהים,‏ המלכות,‏ במקום הראשון בחיינו,‏ עלינו להיות כמו אברהם,‏ אשר היה מוכן לעשות הקרבות על מנת להשביע את רצון אלוהים (‏מתי ו׳:‏33;‏ מר׳ י׳:‏28–30‏)‏.‏ שים לב לדוגמתו של אח ביל וולדן.‏ * בשנת 1942,‏ כאשר עמד ביל לסיים את לימודיו באוניברסיטה בארה״ב עם תואר בהנדסת אדריכלות,‏ הוא החל ללמוד עם עדי־יהוה.‏ הפרופסור של ביל דאג שתהיה לו עבודה לאחר סיום הלימודים,‏ אך ביל סירב.‏ הוא הסביר לו שהוא החליט לוותר על ההזדמנות לקריירה חילונית כדי לשרת את אלוהים במידה רבה יותר.‏ זמן קצר לאחר מכן קיבל ביל צו גיוס.‏ הוא סירב בנימוס,‏ וכתוצאה מכך הוטל עליו קנס של 000,‏10 דולר ונגזרו עליו חמש שנות מאסר.‏ כעבור  שלוש שנים שוחרר.‏ מאוחר יותר הוזמן ללמוד בבית־ספר גלעד ושירת כשליח באפריקה.‏ בהמשך התחתן ביל עם אווה והם שירתו יחד באפריקה,‏ מה שהצריך מהם לעשות הקרבות.‏ לבסוף הם חזרו לארצות הברית כדי לטפל באימו של ביל.‏ הוא מסכם את סיפור חייו במילים הבאות:‏ ”דמעות נקוות בעיניי כאשר אני חושב על הזכות המדהימה שנפלה בחלקי — לשמש כלי בידי יהוה במשך למעלה מ־70 שנה.‏ אני מודה לו לעיתים תכופות על כך שהנחה את צעדיי ועזר לי לבחור בשירותו כקריירה”.‏ האם אתה יכול להפוך את השירות המורחב לקריירה שלך?‏

14,‏ 15.‏ מה אתה לומד מסיפורם של אח ואחות אפוסטולידיס?‏

¹⁴ אל תצפה שחייך יהיו נטולי בעיות.‏ מדוגמתו של אברהם אנו לומדים שגם מי שמקדישים את כל חייהם לשירות יהוה צריכים להתמודד עם בעיות (‏יעקב א׳:‏2;‏ פט״א ה׳:‏9‏)‏.‏ ראה כיצד הדבר היה נכון באשר לאַריסטוֹטֶלִיס אַפּוֹסטוֹלִידִיס.‏ * הוא נטבל ביוון ב־1946,‏ וב־1952 התארס לאחות ששמה הלני,‏ אשר היו לה מטרות זהות לשלו.‏ אולם הלני חלתה והתגלה אצלה גידול במוח.‏ הגידול הוסר,‏ אך כעבור מספר שנים לאחר שנישאו,‏ הגידול חזר.‏ הרופאים שוב ניתחו את הלני,‏ אך הניתוח הותיר אותה עם שיתוק חלקי וכושר דיבורה ניזוק קשות.‏ היא המשיכה להיות מבשרת נלהבת למרות מחלתה ולמרות הרדיפות הממשלתיות שהיו באותה תקופה.‏

¹⁵ במשך 30 שנה טיפל אריסטוטליס באשתו.‏ במשך השנים הללו הוא שימש כזקן־קהילה,‏ שירת בוועדי כינוסים ועזר בבניית אולם כינוסים.‏ ואז,‏ בשנת 1987,‏ נפצעה הלני בתאונה שהתרחשה בשעה שבישרה.‏ היא הייתה בתרדמת במשך שלוש שנים,‏ ולאחר מכן מתה.‏ אריסטוטליס מסכם את סיפורו במילים הבאות:‏ ”במשך השנים הייתי צריך לגלות נחישות  והתמדה יוצאות דופן לנוכח נסיבות קשות,‏ אתגרים רציניים ובעיות בלתי צפויות.‏ אך יהוה תמיד נסך בי את הכוח הדרוש כדי להתגבר על הבעיות הללו” (‏תהל׳ צ״ד:‏18,‏ 19‏)‏.‏ עד כמה אוהב יהוה את מי שעושים כל שביכולתם למענו למרות הניסיונות שעימם הם מתמודדים!‏

16.‏ אילו עצות טובות נתן אח נור לאשתו?‏

¹⁶ התמקד בעתיד.‏ אברהם התמקד בגמול שיעניק לו יהוה בעתיד,‏ וזה עזר לו לגבור על הקשיים שהיו לו.‏ אחות אודרי הייד התאמצה לשמור על גישה חיובית מעין זו,‏ אף־על־פי שבעלה הראשון,‏ נתן ה.‏ נור,‏ מת מסרטן ובעלה השני,‏ גלן הייד,‏ חלה באלצהיימר.‏ * היא אומרת שהיו כמה דברים שאמר לה אח נור מספר שבועות לפני מותו אשר עזרו לה.‏ היא מספרת:‏ ”נתן הזכיר לי:‏ ’‏אחרי המוות יש לנו תקווה ודאית,‏ ולא נסבול עוד כאב’‏.‏ אחר כך עודד אותי:‏ ’‏הביטי קדימה,‏ כי גמולך צפון בחיק העתיד’‏.‏.‏.‏ עוד אמר:‏ ’‏היי תמיד עסוקה — נצלי את חייך לעשייה למען אחרים.‏ זה יעזור לך למצוא שמחה’‏”.‏ עד כמה מעשיות העצות להיות תמיד עסוקים בעשיית הטוב למען אחרים ו’‏לשמוח בתקווה’‏!‏ (‏רומ׳ י״ב:‏12‏)‏.‏

17.‏ ‏(‏א)‏ מדוע יש לנו סיבות טובות להתמקד בעתיד?‏ (‏ב)‏ כיצד יישום הכתוב במיכה ז׳:‏7 יעזור לנו ליהנות מברכות בעתיד?‏

¹⁷ כיום יש לנו סיבות רבות יותר מתמיד להתמקד בעתיד.‏ מאורעות העולם מראים בבירור שאנו חיים בשלהי אחרית ימיו של סדר עולמי זה.‏ בקרוב לא נצטרך עוד לחכות שהעיר שיש לה יסודות אמיתיים תשלוט לגמרי על הארץ כולה.‏ אחת הברכות הרבות שיהיו מנת חלקנו תהיה לראות את יקירינו קמים לתחייה.‏ באותה עת יגמול יהוה לאברהם על אמונתו ועל סבלנותו כאשר יקים אותו ואת משפחתו לתחייה עלי אדמות.‏ האם תהיה שם כדי לקבל את פניהם?‏ תוכל להיות שם אם,‏ בדומה לאברהם,‏ תהיה מוכן לעשות הקרבות למען מלכות אלוהים,‏ תשמור על אמונתך חרף קשיים ותלמד לחכות בסבלנות ליהוה ‏(‏קרא מיכה ז׳:‏7‏)‏.‏