1,‏ 2.‏ מדוע התחייה השמימית צריכה לעניין את כל המשיחיים?‏

תקוותם של מרבית משרתי יהוה כיום היא לחיות לנצח עלי אדמות,‏ ואילו תקוותם של שארית המשיחיים משוחי הרוח היא לקום לתחייה בשמיים.‏ משוחים אלה מעוניינים מאוד לדעת כיצד ייראו חייהם העתידיים,‏ אך מה לגבי מי שתקוותם ארצית?‏ כפי שנראה,‏ בעקבות התחייה השמימית גם מי שתקוותם לחיות לנצח עלי אדמות יזכו לברכות.‏ לכן בין שתקוותנו שמימית ובין שתקוותנו ארצית,‏ התחייה השמימית צריכה לעניין אותנו.‏

² אלוהים השרה מרוחו על כמה מתלמידי ישוע במאה הראשונה כדי שיכתבו על התקווה השמימית.‏ השליח יוחנן הסביר:‏ ”כעת ילדי אלוהים אנו,‏ אבל עדיין לא נִגְלָה מה נִהְיֶה בעתיד.‏ עם זאת,‏ יודעים אנו שכאשר הוא יתגלה נהיה כמוהו” (‏יוח״א ג׳:‏2‏)‏.‏ מכאן שמשיחיים משוחים אינם יודעים מה יהיו בעתיד,‏ כאשר יקומו לתחייה בשמיים וילבשו גוף רוחני.‏ אולם הם יודעים שכאשר יזכו לגמולם,‏ יראו את יהוה,‏ פשוטו כמשמעו.‏ המקרא אומנם אינו חושף כל פרט על התחייה השמימית,‏ אך השליח פאולוס סיפק מידע מסוים בנושא.‏ המשוחים יהיו יחד עם המשיח כאשר ”ימגר את כל הממשלות  ואת כל הסמכויות והכוחות”,‏ כולל ”האויב האחרון.‏.‏.‏ המוות”.‏ לבסוף,‏ ישוע — יחד עם שותפיו לשלטון — ייכנע ליהוה וכן יכניע את הכול תחתיו (‏קור״א ט״ו:‏24–28‏)‏.‏ כמה נפלא יהיה זה!‏ *

3.‏ מה אמונתו של פאולוס בתחיית המתים עזרה לו לעשות,‏ כפי שעולה מקורינתים א׳.‏ ט״ו:‏30–32‏?‏

³ אמונתו של פאולוס בתחיית המתים עזרה לו להתמודד עם ניסיונות שונים.‏ ‏(‏קרא קורינתים א׳.‏ ט״ו:‏30–32‏.‏)‏ הוא אמר לקורינתים:‏ ”יום יום אני עומד פנים אל פנים מול המוות”.‏ הוא גם כתב:‏ ”נלחמתי.‏.‏.‏ בחיות פרא באפסוס”.‏ ייתכן שכוונתו הייתה שנלחם בחיות ממשיות בזירה באפסוס (‏קור״ב א׳:‏8;‏ ד׳:‏10;‏ י״א:‏23‏)‏.‏ אפשרות אחרת היא שהתכוון להתנגדות מצד יהודים ואחרים שהיו כמו ”חיות פרא” (‏מה״ש י״ט:‏26–34;‏ קור״א ט״ז:‏9‏)‏.‏ כך או כך,‏ פאולוס התמודד עם סכנות רציניות,‏ אך גישתו לגבי העתיד נשארה חיובית (‏קור״ב ד׳:‏16–18‏)‏.‏

4.‏ כיצד תקוות התחייה מחזקת את המשיחיים כיום?‏ (‏ראה תמונה בעמוד השער.‏)‏

⁴ אנו חיים בזמנים מסוכנים.‏ חלק מאחינו נפלו קורבן לפשיעה.‏ אחרים מתגוררים באזורים מוכי מלחמה שבהם חייהם רחוקים מלהיות בטוחים.‏ יש אחים המשרתים את יהוה תוך סיכון חייהם או חירותם בארצות שבהן פעילות הבישור מוגבלת או אף אסורה.‏ בכל זאת,‏ הם כולם עובדים את יהוה בהתמדה ומשמשים לנו מופת.‏ הם חשים ביטחון מעצם הידיעה שגם אם יאבדו את חייהם בתקופה הנוכחית,‏ יהוה מועיד להם דבר טוב בהרבה לעתיד.‏

5.‏ איזו השקפה מסוכנת עלולה להחליש את אמונתנו בתחיית המתים?‏

⁵ פאולוס הזהיר את אחיו מפני השקפה מסוכנת שהיו שפיתחו:‏ ”אם המתים לא נועדו לקום לתחייה,‏ ’‏הבה נאכל ונשתה,‏ כי מחר נמות’‏”.‏ השקפה זו הייתה קיימת למעשה עוד לפני ימיו של פאולוס.‏ ייתכן שהוא ציטט את הכתוב בישעיהו כ״ב:‏13‏,‏ המתייחס לגישתם של בני ישראל.‏ במקום לקרוב לאלוהים,‏ הם רדפו אחר חיי תענוגות.‏ ביסודו של דבר גישתם הייתה:‏ ”היום אנחנו פה,‏ מחר כבר לא”,‏ השקפה השכיחה גם בימינו.‏ אולם ההשלכות שמהן סבלה האומה עקב השקפה זו כתובות שחור על גבי לבן (‏דה״ב ל״ו:‏15–20‏)‏.‏

6.‏ כיצד תקוות התחייה צריכה להשפיע על ההחלטות שאנחנו מקבלים באשר לבחירת חברים?‏

⁶ ברור אפוא שהעובדה שיהוה מסוגל להקים את המתים לתחייה צריכה להשפיע על ההחלטות שאנחנו מקבלים באשר לבחירת חברים.‏ האחים בקורינתוס היו צריכים להימנע מהתרועעות עם מי שהתכחשו לתחייה.‏ טמון בכך לקח עבורנו:‏ לא תצמח לנו שום תועלת מהתרועעות קבועה עם מי שגישתם לחיים היא לחיות את הרגע.‏ התרועעות עם אותם אנשים עלולה להשחית את השקפתו והרגליו של המשיחי האמיתי.‏ למעשה,‏ היא עלולה לגרום לו לעשות דברים שאלוהים שונא.‏ לכן פאולוס קרא לאחיו בתוקף:‏ ”התפכחו ועשו צדקה ואל תתהלכו בחטא” (‏קור״א ט״ו:‏33,‏ 34‏)‏.‏

7.‏ איזו שאלה באשר לתחיית המתים היו שאולי שאלו,‏ כפי שעולה מקורינתים א׳.‏ ט״ו:‏35–38‏?‏

⁷ קרא קורינתים א׳.‏ ט״ו:‏35–38‏.‏ אדם שרצה להטיל ספק בתקוות תחיית המתים עשוי היה לשאול:‏ ”איך יוקמו המתים?‏” כדאי שנבחן את תשובתו של פאולוס,‏ מפני שלרבים כיום יש השקפות משלהם באשר לחיים לאחר המוות.‏ אך מה מלמד המקרא?‏

8.‏ איזה דימוי יכול לעזור לנו להבין את התחייה השמימית?‏

⁸ לאחר שאדם מת,‏ גופו נרקב.‏ אבל מי שברא את היקום מאפס מסוגל להקים לתחייה את אותו אדם ולהעניק לו גוף המתאים לצרכיו (‏בר׳ א׳:‏1;‏ ב׳:‏7‏)‏.‏ פאולוס השתמש בדוגמה כדי להראות שאלוהים לא יצטרך להשיב חזרה את אותו גוף.‏ חשוב על ”גרגיר עירום”,‏ או ”זרע” של צמח.‏ גרגיר חיטה הנשתל באדמה,‏ מתפתח והופך לצמח חדש.‏ הצמח שונה לגמרי מהזרע הקטן.‏ פאולוס השתמש בדימוי זה כדי להראות שבוראנו יכול להעניק ”גוף כרצונו”.‏

9.‏ לאילו הבדלים בין גופים מתייחס הכתוב בקורינתים א׳.‏ ט״ו:‏39–41‏?‏

⁹ קרא קורינתים א׳.‏ ט״ו:‏39–41‏.‏ פאולוס ציין שהבריאה מגוונת מאוד.‏ לדוגמה,‏ על הארץ קיימים גופים מסוגים שונים,‏ כגון בקר,‏ עופות ודגים.‏ הוא אמר שבשמיים אנו רואים הבדלים בין השמש לירח.‏ עוד ציין ש”הכוכבים שונים זה מזה בהדרם”.‏ ואכן,‏ גם אם לא נבחין בהבדלים בעין בלתי מזוינת,‏ קיימים כוכבים שהמדענים מכנים ענקים אדומים,‏ ננסים לבנים וננסים צהובים,‏ כדוגמת השמש שלנו.‏ פאולוס הוסיף ואמר ש”יש גופים שמימיים וגופים ארציים”.‏ מה הייתה כוונתו?‏ עלי אדמות יש לנו גופים גשמיים,‏ אך בשמיים  קיימים גופים רוחניים,‏ כמו אלה שיש למלאכים.‏

10.‏ כיצד הבדלים בין גופים שונים נוגעים לתחייה?‏

¹⁰ שים לב מה אמר פאולוס לאחר מכן:‏ ”כך גם בתחיית המתים.‏ נזרע בכיליון יוקם באי־כיליון”.‏ כמובן,‏ לאחר מותו,‏ גוף האדם נרקב ושב לעפר (‏בר׳ ג׳:‏19‏)‏.‏ אם כן,‏ כיצד ייתכן שגוף ”יוקם באי־כיליון”?‏ פאולוס לא דיבר על בני אדם המוקמים לתחייה עלי אדמות,‏ כגון מי שהוקמו על־ידי אליהו,‏ אלישע וישוע.‏ הוא דיבר על אדם שמוקם לתחייה בגוף שמימי,‏ כלומר,‏ ”גוף רוחני” (‏קור״א ט״ו:‏42–44‏)‏.‏

11,‏ 12.‏ איזה שינוי חווה ישוע כאשר הוקם לתחייה,‏ וכיצד המשוחים חווים דבר דומה?‏

¹¹ בהיותו עלי אדמות היה לישוע גוף גשמי.‏ אך כאשר הוקם לתחייה הוא ”היה לרוח מחיה” ושב לשמיים.‏ באופן דומה,‏ המשיחיים המשוחים מוקמים לתחייה בגוף רוחני.‏ פאולוס הסביר:‏ ”כפי שלבשנו את צלמו של זה שנעשה מעפר,‏ נלבש גם את צלמו של השמימי” (‏קור״א ט״ו:‏45–49‏)‏.‏

¹² פאולוס עמד להגיע לעיקר דבריו באשר לתחיית המתים.‏ חשוב לזכור שישוע לא הוקם לתחייה בגוף אנושי.‏ פאולוס הבהיר:‏ ”בשר ודם אינו יכול לרשת את מלכות אלוהים” בשמיים (‏קור״א ט״ו:‏50‏)‏.‏ השליחים ומשוחים אחרים לא יוקמו לתחייה בשמיים בגוף בשר ודם בר־כיליון.‏ מתי הם יוקמו לתחייה?‏ פאולוס הדגיש שתחייה זו עוד עתידה הייתה להתרחש;‏ לא היה מדובר במשהו שיחוו מייד לאחר מותם.‏ כאשר כתב פאולוס את האיגרת הראשונה אל הקורינתים,‏ כמה תלמידים,‏ כמו השליח יעקב,‏ ”כבר מתו” (‏מה״ש י״ב:‏1,‏ 2‏)‏.‏ שליחים ומשוחים אחרים עתידים היו גם הם למות (‏קור״א ט״ו:‏6‏)‏.‏

13.‏ במה מתאפיינת נוכחות ישוע?‏

¹³ הן ישוע והן פאולוס הצביעו על תקופה מיוחדת בהיסטוריה — נוכחות המשיח.‏ נוכחות זו תאופיין במלחמות,‏ רעידות אדמה,‏ מגיפות ובהתפתחויות גלובליות אחרות.‏ מאז 1914 אנו עדים להתגשמות נבואה מקראית זו.‏ האות כולל היבט חשוב נוסף.‏ ישוע אמר שהבשורה הטובה על מלכות אלוהים המיוסדת תוכרז ”בכל העולם המיושב לעדות לכל העמים,‏ ואחרי כן יבוא הקץ” (‏מתי כ״ד:‏3,‏ 7–14‏)‏.‏ פאולוס ציין ש”נוכחות האדון” תהיה גם העת שבה יוקמו לתחייה המשיחיים המשוחים ”שמתו” (‏תסל״א ד׳:‏14–16;‏ קור״א ט״ו:‏23‏)‏.‏

14.‏ מה חווים משוחים המתים במהלך נוכחות המשיח?‏

¹⁴ בימינו משוחים המסיימים את חייהם הארציים מוקמים מייד לתחייה בשמיים.‏ הדבר מתאשר בדבריו של פאולוס בקורינתים א׳.‏ ט״ו:‏51,‏ 52‏:‏ ”לא כולנו נישן את שנת המוות אבל כולנו נשתנה,‏ בן רגע,‏ כהרף עין,‏ בעת תקיעת החצוצרה האחרונה”.‏ מילותיו של פאולוס מתגשמות עתה!‏ בתחייתם שמחתם של אחי משיח אלה שלמה;‏ הם ’‏יהיו תמיד עם האדון’‏ (‏תסל״א ד׳:‏17‏)‏.‏

15.‏ איזו מלאכה מצפה למי שישתנו ”כהרף עין”?‏

¹⁵ המקרא חושף בפנינו את המלאכה שיבצעו בשמיים מי שמשתנים ”כהרף עין”.‏ ישוע אומר להם:‏ ”למנצח ולמקיים את מעשיי עד הסוף אתן סמכות על הגויים,‏ והוא ירעה את בני האדם בשבט ברזל כדי שיתנפצו לרסיסים ככלֵי חרס,‏ כפי שגם לי ניתנה סמכות  מאת אבי” (‏ההת׳ ב׳:‏26,‏ 27‏)‏.‏ הם יצטרפו למפקדם בביצוע המלאכה שלפניהם — לרעות את העמים בשבט ברזל (‏ההת׳ י״ט:‏11–15‏)‏.‏

16.‏ כיצד בני אדם רבים ינצחו את המוות?‏

¹⁶ אין ספק שהמשוחים ינצחו את המוות (‏קור״א ט״ו:‏54–57‏)‏.‏ תודות לתחייתם יתאפשר להם להשתתף במלחמת הר מגידון הקרבה ובאה נגד הרשע הכלל־עולמי ולמגרו.‏ מיליוני גברים ונשים משיחיים אחרים ’‏יבואו מן הצרה הגדולה’‏ — הם ישרדו וייכנסו לעולם החדש (‏ההת׳ ז׳:‏14‏)‏.‏ ניצולים אלה שיחיו עלי אדמות יהיו עדי ראייה לניצחון נוסף על המוות — תחייתם של מיליארדי אנשים שמתו בעבר.‏ התוכל לדמיין את השמחה שתהיה בעקבות ניצחון זה?‏ (‏מה״ש כ״ד:‏15‏)‏ זאת ועוד,‏ כל מי שיוכיחו את נאמנותם המוחלטת ליהוה ינצחו גם את המוות התורשתי ויוכלו לחיות לנצח.‏

17.‏ מה עלינו לעשות כעת,‏ לאור הכתוב בקורינתים א׳.‏ ט״ו:‏58‏?‏

¹⁷ כל משיחי החי כיום צריך להיות אסיר תודה על המילים המעודדות שכתב פאולוס לקורינתים בנושא התחייה.‏ יש לנו כל סיבה להראות שאנו נענים לקריאתו של פאולוס להיות כיום עתירי פועל ”במלאכתו של האדון”.‏ ‏(‏קרא קורינתים א׳.‏ ט״ו:‏58‏.‏)‏ אם נגלה נאמנות וניטול חלק פעיל בפעילות זו,‏ נוכל לצפות לעתיד משמח עד מאוד.‏ עתיד זה יהיה מעל ומעבר לכל מה שנוכל לדמיין.‏ תהיה זו הוכחה ברורה לכך שעמלנו בשירות האדון אינו לשווא.‏