אין זו משמעות הפסוק.‏ ה’‏נופל’‏ הוא אדם ששוב ושוב חווה בעיות או קשיים.‏ הוא ’‏קם שוב’‏ מפני שהוא מצליח להשתקם.‏

שים לב להקשר הפסוק:‏ ”אל תארוב ברשעות ליד בית הצדיק;‏ אל תשמיד את מקום מנוחתו.‏ כי גם אם שבע פעמים ייפול הצדיק,‏ הוא יקום שוב,‏ אך הרשעים ייכשלו באסון.‏ בנפול אויבך אל תשמח,‏ ובהיכשלו אל יגיל ליבך” (‏מש׳ כ״ד:‏15–17‏)‏.‏

יש הסבורים שפסוק 16 נוגע לאדם הנופל במלכודת החטא אך מצליח להשתקם.‏ שני אנשי כמורה בריטיים כתבו ש”מטיפים,‏ בעבר ובימינו,‏ התייחסו פעמים רבות לפסוק” בצורה זו.‏ עוד כתבו שהשקפה זו משמעה כי ”אדם טוב עלול ליפול בחטאים.‏.‏.‏ חמורים,‏ אך הוא לעולם אינו מאבד את אהבתו לאלוהים,‏ ובכל אחד מהמקרים קם מנפילתו תודות לחרטתו”.‏ רעיון זה עשוי למצוא חן בעיני מי שאינו רוצה להיאבק בחטא.‏ הוא עשוי לחשוב שגם אם הוא חוטא שוב ושוב,‏ אלוהים תמיד יסלח לו.‏

אך הסבר זה חוטא לכוונת הכתוב בפסוק 16.‏

לשורש ’‏נפל’‏ המופיע בפסוקים 16 ו־17 יכולים להיות שימושים שונים.‏ משמעותו יכולה להיות מילולית — שור נופל בדרך,‏ מישהו נופל מגג או אבן קטנה נופלת ארצה (‏דב׳ כ״ב:‏4,‏ 8;‏ עמ׳ ט׳:‏9‏)‏.‏ ניתן להשתמש בו גם במובן סמלי,‏ לדוגמה:‏ ”יהוה מדריך את צעדי הגבר כאשר מוצא הוא הנאה בדרכו.‏ גם אם ייפול,‏ לא יושלך ארצה,‏ כי יהוה מחזיק בידו” (‏תהל׳ ל״ז:‏23,‏ 24;‏ מש׳ י״א:‏5;‏ י״ג:‏17;‏ י״ז:‏20‏)‏.‏

אולם שים לב לדבריו של הפרופסור אדוארד ה.‏ פלמטרה:‏ ”המילה העברית [נפל] לעולם אינה משמשת לתיאור נפילה במלכודת החטא”.‏ לפיכך חוקר אחר מסכם את פסוק 16 כך:‏ ”יהיה זה לשווא להתנכל למשרתי אלוהים והדבר יהיה בעוכריו של המתנכל,‏ שהרי הם שורדים — אך לא כן הרשעים!‏”‏

ואכן,‏ הכתוב במשלי כ״ד:‏16 אינו מדבר על ”נפילה” במובן המוסרי,‏ כלומר נפילה במלכודת החטא,‏ אלא מתייחס להתמודדות,‏ אפילו חוזרת ונשנית,‏ עם בעיות או קשיים.‏ בסדר העולמי המרושע הנוכחי,‏ אדם צדיק עלול לחוות בעיות בריאות או בעיות אחרות.‏ הוא אף עלול ליפול קורבן לרדיפות עזות מצד הממשלה.‏ אך הוא יכול להיות בטוח שאלוהים תומך בו ויעזור לו להתמודד ולהצליח.‏ חשוב כיצד ראית במו עיניך שהעניינים במקרים רבים מתפתחים לטובת משרתי אלוהים.‏ מדוע כך הדבר?‏ מובטח לנו ש”תומך יהוה בכל הנופלים ומקים את כל הכפופים” (‏תהל׳ מ״א:‏1–3;‏ קמ״ה:‏14–19‏)‏.‏

‏”הצדיק” אינו מוצא נחמה בעובדה שלאחרים יש בעיות.‏ הוא מתנחם מהידיעה ש”יהיה טוב ליראי האלוהים,‏ כי הם יראים אותו” (‏קהלת ח׳:‏11–13;‏ איוב ל״א:‏3–6;‏ תהל׳ כ״ז:‏5,‏ 6‏)‏.‏