פאולוס כתב:‏ ”‏באמצעות התורה מתי באשר לתורה,‏ כדי שאחיה למען אלוהים”‏ (‏גל׳ ב׳:‏19‏)‏.‏

המילים שכתב פאולוס היו קשורות קשר ישיר לנקודה חשובה שהוא הבהיר לקהילות בפרובינציה הרומית גלטיה.‏ חלק מהמשיחיים באותו אזור הושפעו ממורי כזב.‏ אותם אנשים לימדו שכדי להיוושע יש לקיים את הדרישות שבתורת משה,‏ בדגש על מצוות המילה.‏ אבל פאולוס ידע שאלוהים כבר לא דורש שהמאמינים יימולו.‏ הוא השתמש בטיעונים משכנעים וכך הפריך את התורות הכוזבות וחיזק את האמונה של האחים בקורבן הכופר של ישוע המשיח (‏גל׳ ב׳:‏4;‏ ה׳:‏2‏)‏.‏

המקרא מציין בבירור שכאשר אדם מת,‏ הוא לא מודע לדברים שמתרחשים סביבו ולא מושפע מהם (‏קהלת ט׳:‏5‏)‏.‏ כשפאולוס אמר:‏ ”‏מתי באשר לתורה”‏,‏ הוא התכוון שהוא כבר לא היה כפוף לתורת משה.‏ פאולוס היה בטוח שבזכות האמונה שלו בקורבן הכופר הוא ’‏חי למען אלוהים’‏.‏

שינוי זה במצבו של פאולוס התרחש ”‏באמצעות התורה”‏.‏ כיצד?‏ בדיוק קודם לכן הוא הסביר ש”‏אדם נחשב לצדיק לא בזכות מעשי התורה,‏ אלא רק בזכות אמונה במשיח ישוע”‏ (‏גל׳ ב׳:‏16‏)‏.‏ יש להודות שהתורה שימשה למטרה חשובה,‏ כפי שפאולוס הסביר לגלטים:‏ ”‏היא נוספה כדי לחשוף את העבירות,‏ עד שיבוא הזרע אשר לו ניתנה ההבטחה”‏ (‏גל׳ ג׳:‏19‏)‏.‏ מכאן שהתורה הראתה בבירור שבני אדם לא־מושלמים וחוטאים לא מסוגלים לקיים אותה בצורה מושלמת,‏ וזקוקים לקורבן מושלם שיבטל את הצורך בקורבנות נוספים.‏ היא הובילה את האנשים ל”‏זרע”‏,‏ למשיח.‏ אם הפרט יגלה אמונה בישוע המשיח,‏ הוא יוכל להיחשב לצדיק בעיני אלוהים (‏גל׳ ג׳:‏24‏)‏.‏ פאולוס זכה למעמד של צדקה מפני שבאמצעות התורה הוא קיבל את ישוע והאמין בו.‏ כתוצאה מכך,‏ פאולוס ’‏מת באשר לתורה’‏ והחל ’‏לחיות למען אלוהים’‏.‏ התורה כבר לא שלטה בו,‏ וכעת הוא היה תחת סמכותו של אלוהים.‏

פאולוס הביע מחשבה דומה באיגרת שכתב אל הרומים.‏ ”‏אחיי,‏ גם אתם מתם באשר לתורה באמצעות גופו של המשיח.‏.‏.‏ שוחררנו מן התורה כי מתנו לגבי מה שכבל אותנו”‏ (‏רומ׳ ז׳:‏4,‏ 6‏)‏.‏ מהפסוק הזה וכן מגלטים ב׳:‏19 עולה שפאולוס לא דיבר על מוות כחוטאים מורשעים תחת חוקי התורה.‏ הוא דיבר על שחרור.‏ לתורה כבר לא הייתה שום אחיזה בו ובמשיחיים אחרים ששוחררו כמותו בזכות אמונתם בכופר שסיפק המשיח.‏