מאמר לימודי 28
אל תעודד תחרותיות — קדם שלום
”בל נהיה אנשים מלאי חשיבות עצמית המעודדים תחרותיות ומקנאים זה בזה” (גל׳ ה׳:26).
שיר 101 פועלים יחד באחדות
סקירה מקדימה *
1. איך תחרותיות יכולה להשפיע על אנשים?
הרבה אנשים בעולם היום אנוכיים, ומה שמניע אותם הוא תחרותיות. איש עסקים עשוי לנקוט בשיטות אכזריות כדי להביס את המתחרים שלו. במשחק ספורט ספורטאי אולי יפצע בכוונה שחקן מהקבוצה היריבה כדי לנצח. סטודנט שמתחרה על מקום באוניברסיטה יוקרתית אולי ירמה במבחני הקבלה. כמשיחיים אנחנו יודעים שההתנהגות הזאת פסולה; היא חלק מ”מעשי הבשר” (גל׳ ה׳:19–21). אבל האם יכול להיות שחלק ממשרתי יהוה מעודדים תחרותיות בקהילה בלי לשים לב? זו שאלה חשובה, כי תחרותיות עלולה לפגוע באחדות אגודת האחים שלנו.
2. מה נבחן במאמר?
2 במאמר נבחן את התכונות השליליות שעלולות לגרום לנו לעודד תחרותיות בינינו לבין אחינו. כמו כן, נלמד על דוגמתם של גברים ונשים נאמנים בימי המקרא שלא נכנעו לתחרותיות. תחילה נראה איך נוכל לבחון את המניעים שלנו.
בחן את המניעים שלך
3. אילו שאלות אנחנו צריכים לשאול את עצמנו?
3 מעת לעת כדאי שנבחן את המניעים שלנו. נוכל לשאול את עצמנו: ’האם אני מודד את הערך שלי בכך שאני משווה את עצמי לאחרים? האם אני פועל מתוך רצון להיות הכי טוב מכולם בכל מה שאני עושה, או לפחות להיות טוב יותר מאח או אחות מסוימים? או האם אני פשוט רוצה לתת את מיטבי ליהוה?’ למה אנחנו צריכים לשאול את עצמנו את השאלות האלה? שים לב מה נאמר בדבר־אלוהים.
4. למה אל לנו להשוות את עצמנו לאחרים, כפי שעולה מגלטים ו׳:3, 4?
4 המקרא קורא לנו לא להשוות את עצמנו לאחרים. (קרא גלטים ו׳:3, 4.) למה? מצד אחד, אם אנחנו חושבים שאנחנו טובים יותר מאחינו, אנחנו עלולים להתמלא גאווה. מצד שני, אם אנחנו מסיקים שאנחנו לא טובים בהשוואה לאחרים, סביר להניח שנתייאש. בכל מקרה, לא נחשוב ביישוב דעת (רומ׳ י״ב:3). אחות ששמה קטרינה, * שגרה ביוון, אומרת: ”נהגתי להשוות את עצמי לאחרות שנראו בעיניי יפות יותר, יעילות יותר בשירות, ושרכשו חברים יותר בקלות. כתוצאה מכך הרגשתי חסרת ערך”. עלינו לזכור שיהוה משך אותנו אליו לא בגלל היופי שלנו, יכולת הביטוי הטובה שלנו או הפופולאריות שלנו, אלא בגלל הנכונות שלנו לאהוב אותו ולשמוע בקול בנו (יוח׳ ו׳:44; קור״א א׳:26–31).
5. מה אתה לומד מהמקרה של אח ששמו יון?
5 שאלה נוספת שנוכל לשאול את עצמנו היא: ’האם אני ידוע כרודף שלום? או האם הרבה פעמים אני מוצא את עצמי מתווכח עם אחרים?’ שים לב למה שקרה לאח יוּן שמתגורר בדרום קוריאה. בעבר הוא התייחס לכמה אחים שיש להם זכויות שירות כאל יריבים. הוא אומר: ”הייתי ביקורתי כלפי אותם אחים והרבה פעמים לא הסכמתי עם הדברים שהם אמרו”. מה הייתה התוצאה? ”הגישה שלי גרמה לחוסר אחדות בקהילה”, הוא מודה. כמה מחבריו של יון עזרו לו להבין שיש לו בעיה. יון עשה את השינויים הדרושים, והיום הוא משרת כזקן־קהילה יעיל. אם אנחנו שמים לב שיש לנו נטייה לעודד תחרותיות במקום לקדם שלום, אנחנו צריכים לעשות משהו בנושא.
הישמר מחשיבות עצמית ומקנאה
6. אילו תכונות לא־רצויות תורמות לתחרותיות, על־פי הכתוב בגלטים ה׳:26?
6 קרא גלטים ה׳:26. אילו תכונות לא־רצויות עלולות להוביל לתחרותיות? אחת התכונות היא חשיבות עצמית. אדם בעל חשיבות עצמית הוא גאוותן ואנוכי. תכונה שלילית נוספת היא קנאה. אדם קנאי לא רק רוצה משהו ששייך לאדם אחר, הוא גם רוצה לשלול מאותו אדם את מה שיש לו. קנאה היא סוג של שנאה. אין ספק שנרצה להימנע מתכונות שליליות אלה כמו ממגפה!
7. איך אפשר להמחיש את הנזק שגורמות חשיבות עצמית וקנאה?
7 ניתן לדמות את התכונות השליליות האלה — חשיבות עצמית וקנאה — לחומרים שמזהמים את הדלק שמניע מטוס. המטוס אולי ימריא, אבל אותם חומרים מזהמים עלולים לחסום את צינורות הדלק. זה עלול לגרום לכך שבדיוק לפני הנחיתה המנועים ייחלשו והמטוס יתרסק. באופן דומה, מישהו יכול לשרת את יהוה לזמן מה, אבל אם מה שמניע אותו זה חשיבות עצמית וקנאה, הוא ייפול (מש׳ ט״ז:18). הוא יפסיק לשרת את יהוה ויפגע בעצמו ובאחרים. ובכן, איך נוכל להישמר מפני חשיבות עצמית וקנאה?
8. כיצד נוכל להילחם בחשיבות עצמית?
8 נוכל להילחם בחשיבות עצמית אם נזכור את עצתו של השליח פאולוס אל הפיליפים: ”אל תעשו דבר מתוך יריבות או מתוך חשיבות עצמית, אלא בשפלות רוח החשיבו את האחרים לנעלים מכם” (פיל׳ ב׳:3). אם נראה באחרים נעלים מאיתנו, לא נתחרה במי שיש להם יותר כישורים ויכולות מאיתנו. להיפך, נשמח בשבילם, במיוחד אם הם משתמשים ביכולות שלהם בשירות יהוה, כדי להלל אותו. כמו כן, אם אחינו ואחיותינו המוכשרים מיישמים את עצתו של פאולוס, הם יתמקדו בתכונות שהם מוקירים בנו. כתוצאה מכך, כולנו נקדם שלום ואחדות בקהילה.
9. כיצד נוכל לשלוט בנטייה לקנא?
9 נוכל לשלוט בנטייה לקנא אם נטפח צניעות, כלומר, אם נהיה מודעים למגבלות שלנו. אם אנחנו צנועים לא ננסה להוכיח שיש לנו יותר כישרונות או יכולות מכל אחד אחר. במקום זאת, ננסה ללמוד ממי שיש להם יותר יכולות מאיתנו. נניח, לדוגמה, שאח מסוים בקהילה מגיש נאומים פומביים מצוינים. נוכל לשאול אותו איך הוא מכין את הנאומים שלו. אם אחות מסוימת היא טבחית טובה, נוכל לבקש ממנה עצות שיעזרו לנו להשתפר בתחום. ומשיחי צעיר שמתקשה לרכוש חברים יכול להתייעץ עם מישהו שרוכש חברים בקלות. כך נוכל להימנע מקנאה, וגם לשפר את המיומנויות שלנו.
למד מדוגמאות מקראיות
ענוותו של גדעון עזרה לו לשמור על השלום עם אנשי אפרים (ראה סעיפים 10–12)
10. עם איזה קושי התמודד גדעון?
10 חשוב על המקרה שבו היו מעורבים גדעון, שהיה משבט מנשה, ואנשי שבט אפרים. בתמיכת יהוה גדעון ו־300 אנשיו נחלו ניצחון מרשים שעליו הם היו יכולים להתגאות מאוד. בהמשך אנשי אפרים ניגשו אל גדעון — לא כדי לשבח אותו, אלא כדי לריב איתו. נראה שהגאווה שלהם נפגעה כי גדעון לא הזמין אותם מלכתחילה להצטרף אליו לקרב נגד אויבי אלוהים. הם היו כל כך ממוקדים בלהגן על הכבוד של השבט שלהם, שהם לא ראו את התמונה הגדולה — בדיוק עכשיו גדעון הסב כבוד לשמו של יהוה והגן על עמו (שופ׳ ח׳:1).
11. מה הייתה תשובתו של גדעון לאנשי אפרים?
11 גדעון אמר בענווה לאנשי אפרים: ”מה עשיתי אני בהשוואה אליכם?” הוא הזכיר להם דוגמה ספציפית לאופן שבו יהוה בירך אותם. כתוצאה מכך, האנשים ”נרגעו” (שופ׳ ח׳:2, 3). גדעון הניח לגאווה כדי לשמור על השלום בקרב עם אלוהים.
12. מה אנחנו לומדים מדוגמתם של אנשי אפרים ומדוגמתו של גדעון?
12 מה אנחנו יכולים ללמוד מהמקרה הזה? מדוגמתם של אנשי אפרים אנחנו לומדים שעלינו להיות ממוקדים יותר בלתת כבוד ליהוה מאשר בלהגן על הכבוד שלנו. כראשי משפחות וזקני־קהילה, אנחנו יכולים ללמוד לקח מגדעון. אם מישהו נפגע ממשהו שעשינו, אנחנו צריכים לנסות לראות את הדברים מנקודת המבט שלו. נוכל גם לשבח אותו על הדברים שהוא עשה כראוי. בשביל זה אנחנו צריכים ענווה, במיוחד אם ברור שאותו אדם טועה. השלום הרבה יותר חשוב מהגאווה האישית שלנו.
חנה הייתה בטוחה שיהוה יתקן את המעוות, ולכן הצליחה להחזיר לעצמה את השלווה הפנימית (ראה סעיפים 13, 14)
13. עם איזה קושי התמודדה חנה, ואיך היא גברה עליו?
13 חשוב גם על הדוגמה של חנה. היא הייתה נשואה ללוי ששמו אלקנה שאהב אותה מאוד. אבל לאלקנה הייתה אישה נוספת, פנינה. אלקנה אהב את חנה יותר מאשר את פנינה. עם זאת, ”לפנינה היו ילדים, אך לחנה לא היו ילדים”. בגלל זה פנינה ”לעגה לה ללא הרף על מנת להכאיב לה”. איך הגיבה חנה? היא הייתה פגועה מאוד. ”היא בכתה ולא אכלה” (שמ״א א׳:2, 6, 7). אבל בשום מקום לא נאמר שחנה ניסתה להתנקם בפנינה בדרך כלשהי. היא שפכה את ליבה בפני יהוה ובטחה בו שהוא יתקן את המעוות. האם הגישה של פנינה כלפי חנה השתנתה? המקרא לא מספק מידע בנושא. אבל אנחנו כן יודעים שחנה הצליחה להחזיר לעצמה את השלווה הפנימית ולשמור עליה. ”פניה לא היו נפולות עוד” (שמ״א א׳:10, 18).
14. מה אנחנו לומדים מהדוגמה של חנה?
14 מה נוכל ללמוד מהדוגמה של חנה? אם מישהו מנסה להתחרות בך בדרך כלשהי, זכור שיש לך שליטה במצב. אתה לא חייב להיגרר לתחרות. במקום להשיב רעה תחת רעה, נסה להתפייס עם אותו אדם (רומ׳ י״ב:17–21). גם אם הוא לא יגיב למאמציך, אתה תשמור על השלווה הפנימית שלך.
אפולוס ופאולוס הבינו שיהוה מברך את המלאכה, ולכן אף אחד מהם לא ראה באחר יריב (ראה סעיפים 15–18)
15. במה היו דומים אפולוס ופאולוס?
15 לבסוף, שים לב מה נוכל ללמוד מדוגמאותיהם של התלמיד אפולוס והשליח פאולוס. לשניהם היה ידע מעמיק בכתבי־הקודש. שניהם היו מורים בולטים ומצוינים. ושניהם עזרו להרבה אנשים להפוך לתלמידים. אבל אף אחד מהם לא ראה באחר יריב.
16. איך היית מתאר את אפולוס?
16 אפולוס היה ”יליד אלכסנדריה”, שהייתה מרכז השכלה במאה הראשונה. ככל הנראה הוא היה נואם מוכשר ו”בקי בכתובים” (מה״ש י״ח:24). כשאפולוס שהה בקורינתוס, חלק מהאחים בקהילה הראו בבירור שהם מעדיפים אותו על פני אחים אחרים, גם על פני פאולוס (קור״א א׳:12, 13). האם אפולוס עודד גישה מפלגת זו? סביר מאוד להניח שלא. למעשה, זמן מה לאחר שאפולוס עזב את קורינתוס, פאולוס ביקש ממנו לחזור לשם (קור״א ט״ז:12). פאולוס אף פעם לא היה עושה זאת אם הוא היה סבור שאפולוס מפלג את הקהילה. אין ספק שאפולוס השתמש במתנותיו בדרך טובה — להכריז את הבשורה הטובה ולחזק את אחיו. כמו כן, אנחנו יכולים להיות בטוחים שאפולוס היה אדם עניו. בשום מקום, לדוגמה, לא נאמר שהוא נפגע כשעקילס ופריסקילה ”הסבירו לו ביתר דיוק את דרך אלוהים” (מה״ש י״ח:24–28).
17. איך פאולוס קידם שלום?
17 השליח פאולוס היה מודע לדברים הטובים שעשה אפולוס. אבל הוא לא חש מאוים ממנו. ענוותו, צניעותו וסבירותו של פאולוס ניכרות בעצות שנתן לקהילה בקורינתוס. במקום להיות מוחמא ממי שאמרו ”אני שייך לפאולוס”, הוא הפנה את כל תשומת הלב ליהוה אלוהים ולישוע המשיח (קור״א ג׳:3–6).
18. מה אנחנו לומדים מדוגמאותיהם של אפולוס ופאולוס, על־פי הכתוב בקורינתים א׳. ד׳:6, 7?
18 מה נוכל ללמוד מדוגמאותיהם של אפולוס ופאולוס? ייתכן שאנחנו מתאמצים מאוד למען יהוה, ואולי אנחנו עוזרים להרבה אנשים להתקדם לטבילה. אבל אנחנו מבינים שכל הצלחה שיש לנו היא רק בזכות ברכתו של יהוה. מדוגמאותיהם של אפולוס ופאולוס אנחנו לומדים לקח נוסף — ככל שאנחנו בולטים יותר, יש לנו אפשרויות רבות יותר לקדם שלום. כמה אנחנו שמחים שגברים ממונים מקדמים שלום ואחדות בכך שהם מבססים את העצות שלהם על דבר־אלוהים ולא מפנים את תשומת הלב לעצמם, אלא למופת שלנו, ישוע המשיח (קרא קורינתים א׳. ד׳:6, 7).
19. מה כל אחד מאיתנו יכול לעשות? (ראה גם התיבה ” אל תעודד תחרותיות”.)
19 לכל אחד מאיתנו יש כישורים או יכולות שהעניק לו אלוהים. אנחנו יכולים להשתמש במתנה שקיבלנו כדי ’לשרת איש את רעהו’ (פט״א ד׳:10). אולי אנחנו מרגישים שהחלק שאנחנו ממלאים הוא קטן. אבל המעשים הקטנים שמקדמים אחדות הם כמו התפרים הקטנים ששומרים על הבגד שלם. אנחנו רוצים לעשות כל שביכולתנו כדי לשרש מאיתנו כל שמץ של תחרותיות. הבה נהיה נחושים לעשות כל מה שאנחנו יכולים כדי לקדם שלום ואחדות בקהילה (אפ׳ ד׳:3).
שיר 80 ”טעמו וראו כי טוב יהוה”
