1921 — לפני מאה שנה
”מהי אפוא הפעילות שעומדת בפנינו השנה?” המצפה מ־1 בינואר 1921 הפנה שאלה זו לתלמידי המקרא הנלהבים. כמענה הוא ציטט את הכתוב בישעיהו ס״א:1, 2, שהזכיר להם את המשימה שלהם לבשר: ”משח אותי יהוה לבשר בשורה טובה לענווים... להכריז על שנת רצונו של יהוה ועל יום הנקם של אלוהינו”.
מבשרים חסרי פחד
כדי למלא את משימתם, תלמידי המקרא היו זקוקים לאומץ. הם היו צריכים להכריז ”בשורה טובה” לענווים ו’יום נקם’ לרשעים.
אח ג׳. ה. הוסקין, שהתגורר בקנדה, בישר ללא פחד למרות התנגדות. באביב של 1921 הוא פגש כומר מתודיסטי. אח הוסקין התחיל את השיחה במילים: ”עלינו לדבר על כתבי־הקודש ברוח טובה, וגם אם יש לנו דעות שונות על כמה דברים, אנחנו יכולים להסכים שלא להסכים ולהיפרד כידידים”. אבל זה לא קרה. אח הוסקין סיפר: ”דיברנו רק כמה דקות, ואז [הכומר] טרק את הדלת כל כך חזק שחשבתי שהזכוכית הגדולה שלה תתרסק על הרצפה”.
”למה שלא תלך לדבר עם עובדי האלילים?” הכומר צעק. אח הוסקין לא השיב דבר, אבל כשעזב את המקום הוא חשב לעצמו: ’הרגשתי שאני מדבר בדיוק עם כזה!’
למוחרת, כאשר הכומר נשא את הדרשה שלו הוא המשיך במתקפה. ”הוא הזהיר את הצאן שלו מפניי ואמר לאנשים שאני הנוכל הכי גרוע שאי פעם היה בעיירה, ושצריך לירות בי”, סיפר אח הוסקין. אבל זה לא הרתיע אותו בכלל, הוא המשיך לבשר והיו לו תוצאות טובות. הוא אמר: ”מעולם לא הייתה לי תקופה יותר מופלאה בשירות. חלק מהאנשים אפילו אמרו לי: ’אני יודע שאתה איש אלוהים!’ והציעו את עזרתם כדי שלא יחסר לי דבר”.
לימוד אישי ומשפחתי
כדי לעזור למעוניינים להתקדם, תלמידי המקרא פרסמו תוכניות ללימוד המקרא בכתב העת תור הזהב. * התוכנית ”שיעורי מקרא לנוער” הייתה בנויה משאלות עבור הורים לדיון עם ילדיהם. ההורים היו צריכים ”להציג את השאלות לילדיהם ולעזור להם למצוא את התשובה במקרא”. חלק מהשאלות, כגון ”כמה ספרים יש במקרא?” לימדו עובדות בסיסיות. שאלות אחרות, כגון ”האם כל משיחי אמיתי צריך לצפות לרדיפות מסוג זה או אחר?” הכשירו את הצעירים לבשר ללא פחד.
התוכנית ”מחקרים מעמיקים בתוכנית האלוהית לדורות” סיפקה לתלמידי מקרא
בוגרים שאלות מעוררות מחשבה שהיו מבוססות על הכרך הראשון של עיונים בכתבי־הקודש. אלפי קוראים הפיקו תועלת מהתוכניות האלה, אבל הוצאת תור הזהב מ־21 בדצמבר 1921 הודיעה ששתי התוכניות יופסקו. מה הייתה הסיבה לשינוי הפתאומי?ספר חדש!
האחים שעמדו בראש הפעילות הבינו שתלמידי מקרא חדשים צריכים ללמוד אמיתות בסיסיות בצורה שיטתית. לשם כך, בנובמבר 1921 יצא לאור הספר נבל האלוהים. המעוניינים שקיבלו את הספר גם נרשמו ל”קורס הנבל ללימוד המקרא”. קורס זה ללימוד עצמי עזר לקוראים להבין את ”התוכנית שקבע אלוהים כדי לברך את האנושות בחיי נצח”. איך התנהל הקורס?
כשאדם קיבל עותק של הספר, הוא קיבל גם משימת קריאה מודפסת על כרטיס קטן. כעבור שבוע הוא קיבל כרטיס עם סדרה של שאלות המבוססות על אותה משימה. בסוף הכרטיס הייתה משימת קריאה לשבוע הבא.
כל שבוע במשך 12 שבועות התלמיד קיבל כרטיס חדש שהכיתה, או הקהילה, המקומית שלחה אליו בדואר. במקרים רבים הכרטיסים נשלחו על־ידי המבוגרים בקהילה או מי שהיו להם נסיבות מגבילות. לדוגמה, אנה ק. גרדנר ממילווייל, פנסילבניה, ארה״ב סיפרה: ”כשהספר נבל האלוהים יצא לאור, לאחותי הנכה טייל הייתה יותר עבודה בשליחת כרטיסי השאלות מדי שבוע מכפי שהיא הייתה מסוגלת לבצע”. כשהקורס הסתיים התלמיד קיבל ביקור אישי כדי לעזור לו להמשיך לרכוש השכלה מקראית.
המלאכה שבפתח
בסוף השנה אח ג׳. פ. רתרפורד שלח מכתב לכל הכיתות. הוא אמר: ”השנה הבשורה על המלכות הוכרזה בצורה נרחבת יותר ויעילה יותר מכפי שהוכרזה בכל שנה בעת הקציר”. במבט לעתיד הוא הוסיף: ”נותרה עוד מלאכה מרובה. עודדו אחרים להצטרף לשירות מבורך זה”. אין ספק שתלמידי המקרא נשמעו לעצה זו. בשנת 1922 הם פרסמו ללא פחד את המלכות בהיקף מדהים.
^ ס׳ 9 שמו של כתב העת תור הזהב שונה ב־1937 לנחמה וב־1946 לעורו!