מאמר לימודי 48
”היו קדושים”
”היו קדושים בכל התנהגותכם” (פט״א א׳:15).
שיר 34 נלך בתומתנו
סקירה מקדימה *
1. איזו הנחיה נתן השליח פטרוס לאחיו לאמונה, ולמה זה יכול להיראות בלתי אפשרי ליישם אותה?
גם אם התקווה שלנו שמימית וגם אם היא ארצית, ההנחיה שנתן השליח פטרוס למשיחיים משוחים במאה הראשונה יכולה להועיל לנו. פטרוס כתב: ”כדוגמת הקדוש אשר קרא אתכם, היו קדושים בכל התנהגותכם, שהרי כתוב: ’היו קדושים, כי קדוש אני’” (פט״א א׳:15, 16). מהמילים האלה אנחנו לומדים שאנחנו יכולים לחקות את יהוה, הדוגמה הנעלה ביותר לקדושה. אנחנו יכולים וצריכים להיות קדושים בכל התנהגותנו. זה אולי נראה לנו בלתי אפשרי, שהרי אנחנו לא־מושלמים. פטרוס עצמו עשה טעויות, אבל דוגמתו מראה שאנחנו יכולים ’להיות קדושים’.
2. אילו שאלות נבחן במאמר?
2 במאמר נבחן את השאלות הבאות: מהי קדושה? מה המקרא מלמד אותנו על הקדושה של יהוה? איך נוכל להיות קדושים בהתנהגותנו? ומה הקשר בין קדושה ליחסים שלנו עם יהוה?
מהי קדושה?
3. איך רבים תופסים את המושג קדושה, אבל היכן אפשר למצוא מידע מדויק?
3 פעמים רבות כשאנשים חושבים על אדם קדוש הם מדמיינים לעצמם אדם חסר שמחת חיים, בלבוש דתי, שתמיד יש לו הבעת פנים צדקנית. אבל זה לא ייתכן. יהוה, האל הקדוש, מתואר גם כ”אל המאושר” (טימ״א א׳:11). מי שעובדים אותו מכונים ’מאושרים’ (תהל׳ קמ״ד:15). ישוע גינה את מי שלבשו בגדים ייחודיים ועשו את מעשי צדקתם כדי שאנשים יראו אותם (מתי ו׳:1; מר׳ י״ב:38). כמשיחיים אנחנו מעצבים את ההשקפה שלנו על קדושה בהתאם למה שאנחנו לומדים מהמקרא. אנחנו משוכנעים שאלוהינו הקדוש והאוהב אף פעם לא ייתן לנו צו שלא נוכל לציית לו. לכן, כשיהוה מורה לנו: ”היו קדושים”, אין לנו כל ספק שזה אפשרי. כמובן, כדי שנוכל להיות קדושים בהתנהגותנו עלינו להבין קודם כול מהי קדושה.
4. מה משמעות המילים ”קדוש” ו”קדושה”?
4 מהי קדושה? במקרא המילים ”קדוש” ו”קדושה” מתייחסות לטוהר מוסרי ודתי. הן יכולות גם להצביע על הרעיון של להיות מובדל לשירות אלוהים. במילים אחרות, אנחנו יכולים להיחשב לקדושים אם אנחנו טהורים מבחינה מוסרית, אם אנחנו עובדים את יהוה בצורה המקובלת בעיניו ואם יש לנו יחסים אישיים קרובים איתו. עצם המחשבה שיכולים להיות לנו יחסים אישיים עם אלוהינו הקדוש עוצרת נשימה, במיוחד כשאנחנו בוחנים את מה שהמקרא מלמד אותנו על הקדושה של יהוה.
”קדוש, קדוש, קדוש יהוה”
5. מה אנחנו יכולים ללמוד על יהוה ממלאכים נאמנים?
5 יהוה טהור מכל הבחינות. אנחנו לומדים זאת מתיאור שמסרו עליו השרפים, יצורים רוחניים שנמצאים קרוב לכס מלכותו. חלק מהם העידו: ”קדוש, קדוש, קדוש יהוה צבאות” (יש׳ ו׳:3). כמובן, כדי שיהיו להם יחסים קרובים עם אלוהיהם הקדוש המלאכים עצמם צריכים להיות קדושים, והם אכן כאלה. למעשה, עצם הנוכחות של מלאך יהוה במקום כלשהו עלי אדמות יכולה להפוך את המקום לקדוש. זה מה שקרה כשמשה היה ליד הסנה הבוער (שמ׳ ג׳:2–5; יהו׳ ה׳:15).
המילים ”קודש ליהוה” היו חרוטות על לוחית זהב שהייתה על מצנפת הכוהן הגדול (ראה סעיפים 6, 7)
6, 7. (א) איך משה הבליט את קדושת אלוהים, על־פי הכתוב בשמות ט״ו:1, 11? (ב) איך קדושת אלוהים הובאה לתשומת ליבם של כל בני ישראל? (ראה תמונה בעמוד השער.)
6 אחרי שמשה הוביל את בני ישראל דרך ים סוף, הוא הדגיש להם שאלוהיהם יהוה קדוש. (קרא שמות ט״ו:1, 11.) ההתנהגות של מי שעבדו את אלי מצרים הייתה רחוקה מלהיות קדושה. אותו דבר היה נכון גם לגבי מי שעבדו את אלי כנען. פולחנם כלל הקרבת ילדים ומעשים מיניים מתועבים (וי׳ י״ח:3, 4, 21–24; דב׳ י״ח:9, 10). בניגוד לכך, יהוה אף פעם לא ידרוש ממשרתיו לעשות משהו שיבזה אותם. הוא קדוש במלוא מובן המילה. הכתובת שהתנוססה על לוחית הזהב שהייתה על מצנפת הכוהן הגדול הבהירה זאת. על לוחית זו היו חרוטות המילים: ”קודש ליהוה” (שמ׳ כ״ח:36–38).
7 המסר שהיה על הלוחית הבהיר לכל מי שראו אותה שיהוה אכן קדוש. אבל מה לגבי אנשים בעם ישראל שלא יכלו לראות את הלוחית כי הם לא היו יכולים לגשת לכוהן הגדול? האם הם החמיצו את המסר החיוני הזה? לא. כל בני העם שמעו את המסר בזמן שהתורה הוקראה באוזני גברים, נשים וילדים (דב׳ ל״א:9–12). אם היית שם, היית שומע את המילים הבאות: ”אני יהוה אלוהיכם... היו קדושים, כי קדוש אני”. ”היו לי קדושים, כי קדוש אני, יהוה” (וי׳ י״א:44, 45; כ׳:7, 26).
8. למה עלינו לבחון את הכתוב בוויקרא י״ט:2 ופטרוס א׳. א׳:14–16?
8 נתמקד כעת בהצהרה שבוויקרא י״ט:2 שהוקראה באוזני כול. יהוה אמר למשה: ”דבר אל כל עדת בני ישראל ואמור להם, ’קדושים תהיו, כי קדוש אני, יהוה אלוהיכם’”. יכול להיות שפטרוס ציטט אמירה זו כשהוא קרא למשיחיים: ”היו קדושים”. (קרא פטרוס א׳. א׳:14–16.) כמובן, אנחנו לא כפופים לתורת משה. עם זאת, מה שפטרוס כתב מאשר את מה שאנחנו לומדים מוויקרא י״ט:2: יהוה קדוש, ומי שאוהבים אותו צריכים לעשות כל מאמץ להיות קדושים. עלינו לעשות זאת גם אם התקווה שלנו היא לחיות בשמיים וגם אם התקווה שלנו היא לחיות בגן עדן עלי אדמות (פט״א א׳:4; פט״ב ג׳:13).
”היו קדושים בכל התנהגותכם”
9. איזו תועלת תצמח לנו מבחינת הכתוב בוויקרא פרק י״ט?
9 משום שאנחנו רוצים לשמח את אלוהינו הקדוש, אנחנו רוצים ללמוד איך אנחנו יכולים להיות קדושים. יהוה מספק לנו הנחיות מעשיות שיכולות לעזור לנו לעשות זאת. נוכל למצוא חלק מהן בוויקרא פרק י״ט. חוקר העברית מרקוס קאליש כתב: ”ייתכן שפרק ייחודי זה הוא המקיף ביותר, המגוון ביותר ובמספר מובנים הקטע החשוב ביותר בספר ויקרא, ואולי אפילו בכל חמשת חומשי התורה”. נבחן כעת כמה פסוקים בפרק זה שמכילים לקחים חשובים לגבי היבטים שונים בחיי היומיום שלנו. בזמן שנעשה זאת, זכור שהלקחים האלה באים אחרי ההצהרה שמופיעה בתחילת הפרק: ”קדושים תהיו”.
מה צריכים המשיחיים לשקול כשהם קוראים את המצווה הנוגעת להורים בוויקרא י״ט:3? (ראה סעיפים 10–12) *
10, 11. איזה היבט של התנהגות קדושה מובלט בוויקרא י״ט:3, ומה צריכה להיות ההשקפה שלנו על הנחיה זו?
10 אחרי שיהוה אמר שבני ישראל צריכים להיות קדושים, הוא הוסיף: ”איש איש מכם יירא את אימו ואת אביו... אני יהוה אלוהיכם” (וי׳ י״ט:2, 3).
11 לכן עלינו להתייחס בכובד ראש להנחיה של אלוהים לכבד את ההורים שלנו. האם אתה זוכר את המקרה שבו איש אחד שאל את ישוע: ”מהו הטוב שעליי לעשות כדי להשיג חיי עולם?” בתשובתו ישוע אמר לאיש בין היתר שהוא צריך לכבד את אביו ואת אימו (מתי י״ט:16–19). ישוע אפילו גינה את הסופרים והפרושים שחיפשו דרכים לא לעשות זאת. הם בעצם ’ביטלו את תוקפו של דבר אלוהים’ (מתי ט״ו:3–6). ”דבר אלוהים” כלל את הדיבר החמישי וכן את הכתוב בוויקרא י״ט:3 (שמ׳ כ׳:12). כפי שכבר נאמר, זכור שההנחיה שמצויה בוויקרא י״ט:3 לכבד את ההורים מופיעה מייד אחרי ההצהרה: ”קדושים תהיו, כי קדוש אני, יהוה אלוהיכם”.
12. איזו שאלה נוכל לשאול את עצמנו בהתאם להנחיה שבוויקרא י״ט:3?
12 לאור הנחייתו של יהוה לכבד את ההורים שלנו, עלינו לשאול את עצמנו: ”איך אני בתחום הזה?” אם אתה מרגיש שהיית צריך לעשות יותר בעבר, תוכל להחליט עכשיו שתעשה מאמץ להשתפר. אתה לא יכול לשנות את העבר, אבל אתה יכול להיות נחוש להקדיש מעתה ואילך יותר זמן להורים שלך ולעשות למענם יותר. אולי תוכל לבלות איתם יותר זמן. תוכל גם לתת להם יותר תמיכה חומרית, רוחנית או רגשית. כך תפעל בהתאם לכתוב בוויקרא י״ט:3.
13. (א) איזו הנחיה נוספת אנחנו מוצאים בוויקרא י״ט:3? (ב) איך נוכל לחקות כיום את הדוגמה של ישוע, על־פי הכתוב בלוקס ד׳:16–18?
13 הכתוב בוויקרא י״ט:3 מלמד אותנו דבר נוסף שעלינו לעשות כדי להיות קדושים. הוא מזכיר את שמירת השבת. המשיחיים לא כפופים לתורה, ולכן אנחנו לא צריכים לשמור את יום השבת. אבל אנחנו יכולים ללמוד הרבה מהאופן שבו בני ישראל שמרו את השבת ומהאופן שבו זה הועיל להם. השבת הייתה עת למנוחה ממטלות שגרתיות ולמתן תשומת לב לעניינים רוחניים. * זו הסיבה שביום זה ישוע הלך לבית הכנסת בעירו וקרא מדבר־אלוהים. (שמ׳ ל״א:12–15; קרא לוקס ד׳:16–18.) המצווה של אלוהים בוויקרא י״ט:3: ”את שבתותיי תשמרו” צריכה להניע אותנו לפנות זמן מפעילויותינו היומיומיות כדי שנוכל להקדיש יותר תשומת לב לעניינים רוחניים. האם אתה חושב שאתה צריך לעשות שינויים בתחום הזה? אם תקצה באופן קבוע זמן כדי להתמקד בעניינים רוחניים, תפתח יחסים אישיים וקרובים עם יהוה, מה שחיוני כדי להיות קדוש.
חזק את הקשר שלך עם יהוה
14. איזו אמת יסודית מובלטת לכל אורך ויקרא י״ט?
14 בפרק י״ט בספר ויקרא מוזכרת שוב ושוב אמת יסודית שיכולה לעזור לנו להישאר קדושים. פסוק 4 מסתיים במילים: ”אני יהוה אלוהיכם”. ביטוי זה או נוסח דומה לו מופיע 16 פעמים בפרק הזה. זה מזכיר לנו את הדיבר הראשון: ”אנוכי יהוה אלוהיך... לא יהיה לך אלוהים אחרים על פניי” (שמ׳ כ׳:2, 3). כל משיחי שרוצה להיות קדוש צריך לוודא ששום דבר או אף אחד לא הופכים לחשובים יותר מהיחסים שלו עם אלוהים. וכמי שנקראים ”עדי־יהוה” אנחנו נחושים להימנע מכל מעשה שימיט חרפה על שמו הקדוש (וי׳ י״ט:12; יש׳ נ״ז:15).
15. מה הפסוקים בוויקרא פרק י״ט הנוגעים לקורבנות צריכים להניע אותנו לעשות?
15 כדי להראות שהם מכירים ביהוה כאלוהיהם, בני ישראל היו צריכים לציית לחוקים רבים. בוויקרא י״ח:4 נאמר: ”את משפטיי תעשו ואת חוקותיי תשמרו ותלכו בהם. אני יהוה אלוהיכם”. פרק י״ט כולל כמה מאותן ’חוקות’ שניתנו לבני ישראל. למשל, פסוקים 5–8, 21 ו־22 מתייחסים לקורבנות בעלי חיים. היה צריך להקריב אותם בדרך שלא ’תחלל דבר קדוש ליהוה’. קריאת הפסוקים האלה צריכה להניע אותנו לרצות לשמח את יהוה ולהקריב לו קורבן הלל רצוי, כפי שהכתוב בעברים י״ג:15 קורא לנו לעשות.
16. מה יכול להזכיר לנו את ההבדל בין מי שמשרתים את אלוהים לבין מי שלא משרתים אותו?
16 כדי להיות קדושים עלינו להיות מוכנים להתבלט כשונים. זה יכול להיות מאתגר. לפעמים חברים לספסל הלימודים, עמיתים לעסק, קרובי משפחה לא־מאמינים ואחרים לוחצים עלינו להשתתף בפעילויות שיפריעו לנו לשרת את יהוה. כשהם עושים זאת, אנחנו צריכים לקבל החלטה חשובה. מה יכול לעזור לנו להחליט את ההחלטה הנכונה? שים לב לעיקרון מעניין שמצוי בוויקרא י״ט:19, שמציין בין היתר: ”לא תלבש בגד העשוי משני סוגי חוטים מעורבים”. החוק הזה עזר להבדיל את עם ישראל מהעמים שסבבו אותם. כיום אין לנו שום דבר נגד בגדים שעשויים מחומרים מעורבים, כמו כותנה עם פוליאסטר או צמר עם ויסקוזה. אבל אנחנו לא רוצים להידמות לאנשים שהאמונות והמעשים שלהם מנוגדים למה שמלמד המקרא, גם אם אותם אנשים הם חברים לספסל הלימודים, עמיתים לעסק או קרובי משפחה. אנחנו רוחשים, כמובן, חיבה טבעית כלפי קרובי המשפחה שלנו ונוהגים באהבה ברעינו. אבל אנחנו מוכנים להיבדל כמשרתי יהוה בהיבטים חשובים בחיים. זכור שלהיות קדוש משמעו בין היתר להיות מובדל לשירות אלוהים. זה חיוני אם אנחנו רוצים להיות קדושים (קור״ב ו׳:14–16; פט״א ד׳:3, 4).
איזה לקח היה צריך עם אלוהים ללמוד מוויקרא י״ט:23–25, ואיזה לקח אתה לומד מהפסוקים האלה? (ראה סעיפים 17, 18) *
17, 18. איזה לקח חשוב אנחנו מפיקים מוויקרא י״ט:23–25?
17 המילים ”אני יהוה אלוהיכם” היו צריכות לעזור לבני ישראל לתת עדיפות לקשר שלהם עם יהוה. איך? הכתוב בוויקרא י״ט:23–25 מציג דרך אחת לעשות זאת. (קרא.) חשוב איזו משמעות הייתה למילים האלה עבור בני ישראל אחרי שהם נכנסו לארץ המובטחת. אם אדם נטע עצי מאכל, אסור היה לו לאכול מהפירות של אותם עצים במשך שלוש שנים. בשנה הרביעית הפירות הוקדשו לשימוש בהיכל אלוהים. רק בשנה החמישית הבעלים יכול היה לאכול את הפירות. החוק הזה היה צריך לעזור לבני ישראל להבין שהעניינים שלהם לא צריכים להיות בראש סדר העדיפויות. הם היו צריכים לבטוח ביהוה שיספק להם את צורכיהם ולתת עדיפות לעבודתו. הוא ידאג שיהיה להם מספיק מזון. כמו כן, אלוהים עודד אותם לתרום בנדיבות למשכן, המרכז של עבודתו.
18 החוק בוויקרא י״ט:23–25 מזכיר לנו את המילים שאמר ישוע בדרשת ההר: ”חדלו להיות מודאגים... מה תאכלו או מה תשתו”. הוא המשיך: ”אביכם שבשמיים יודע שזקוקים אתם לכל אלה”. אלוהים ידאג לצרכים שלנו כפי שהוא דואג גם לציפורים (מתי ו׳:25, 26, 32). אנחנו בוטחים ביהוה שהוא יספק לנו את צרכינו. ומבלי למשוך תשומת לב לעצמנו, אנחנו נותנים ”מתנות צדקה” למי שצריכים עזרה. אנחנו גם תורמים בשמחה להוצאות הקהילה. יהוה שם לב לנדיבות שלנו והוא יגמול לנו (מתי ו׳:2–4). כך אנחנו מראים שאנחנו מבינים את הלקחים שבוויקרא י״ט:23–25.
19. איזו תועלת הפקת מבחינת קטע זה בספר ויקרא?
19 במאמר בחנו מספר פסוקים מוויקרא י״ט, וראינו כמה דרכים שבהן נוכל להיות קדושים בדומה לאלוהינו. אנחנו מחקים אותו ועושים כל מאמץ ’להיות קדושים בכל התנהגותנו’ (פט״א א׳:15). רבים שלא משרתים את יהוה שמים לב להתנהגות הטובה שלנו. למעשה, זה מניע חלק מהם להלל את יהוה (פט״א ב׳:12). אבל יש עוד הרבה דברים שאנחנו יכולים ללמוד מהכתוב בוויקרא י״ט. במאמר הבא נבחן פסוקים נוספים באותו פרק ונראה היבטים אחרים בחיים שלנו שבהם נוכל להיענות לקריאה של פטרוס: ”היו קדושים”.
שיר 80 ”טעמו וראו כי טוב יהוה”
^ ס׳ 5 אנחנו אוהבים את יהוה מאוד ורוצים לשמח אותו. יהוה קדוש, והוא מצפה מעובדיו להיות קדושים. האם זה באמת אפשרי לבני אדם לא־מושלמים? כן, זה אפשרי. בחינה מעמיקה של דברי השליח פטרוס לאחיו לאמונה ושל ההנחיות שנתן יהוה לעם ישראל הקדום תעזור לנו להבין איך נוכל להיות קדושים בכל התנהגותנו.
^ ס׳ 13 לדיון בנושא השבת והלקחים שנוכל ללמוד ממנה, ראה המאמר ”עת לעבוד ועת לנוח” בהוצאת המצפה מדצמבר 2019.
