1,‏ 2.‏ מה למדנו במאמר הקודם,‏ ומה נלמד במאמר הזה?‏

 במאמר הקודם בחנו הנחיות מעשיות שמופיעות בוויקרא י״ט‏.‏ למשל,‏ כפי שכתוב בפסוק 3‏,‏ יהוה הורה לבני ישראל לכבד את הוריהם.‏ למדנו שאנחנו יכולים ליישם את ההנחיה הזאת אם אנחנו דואגים לצרכים הפיזיים,‏ הרגשיים והרוחניים של ההורים שלנו.‏ הכתוב באותו פסוק גם הזכיר לעם אלוהים כמה חשוב לשמור את השבת.‏ למדנו שלמרות שאנחנו לא כפופים לחוק השבת,‏ אנחנו יכולים ליישם את העיקרון שעומד בבסיסו אם אנחנו מקצים באופן קבוע זמן לעניינים שנוגעים לעבודת אלוהים.‏ אם נעשה זאת נראה שאנחנו עושים כל מאמץ להיות קדושים,‏ כפי שוויקרא י״ט:‏2 ופטרוס א׳.‏ א׳:‏15 מורים לנו לעשות.‏

² במאמר נמשיך לבחון את הכתוב בוויקרא פרק י״ט‏.‏ מה הפרק הזה יכול ללמד אותנו על התחשבות במי שיש להם מגבלות פיזיות,‏ על יושר במגעינו העסקיים ועל אהבה כלפי הרֵע?‏ אנחנו רוצים להיות קדושים כפי שאלוהים קדוש,‏ לכן נראה כעת מה נוכל ללמוד בנושא.‏

3,‏ 4.‏ איך היה צריך להתייחס לחירשים ולעיוורים על־פי הכתוב בוויקרא י״ט:‏14‏?‏

³ קרא ויקרא י״ט:‏14‏.‏ יהוה ציפה מעמו להתחשב במי שהיו להם מגבלות פיזיות.‏ למשל,‏ לבני ישראל אסור היה לקלל חירש.‏ הקללה הייתה יכולה לכלול איומים או ייחול  שתבוא עליו רעה.‏ איזה דבר נורא לעשות לאדם חירש!‏ הוא לא היה יכול לשמוע את מה שנאמר עליו,‏ והוא לא היה יכול להגן על עצמו.‏

⁴ מפסוק 14 אנחנו לומדים גם שאסור היה למשרתי אלוהים ’‏לשים מכשול לפני עיוור’‏.‏ ספר עיון אחד מציין באשר לאנשים עם מגבלות פיזיות:‏ ”‏במזרח התיכון הקדום פעמים רבות ניצלו אותם והתעללו בהם”‏.‏ ייתכן שאדם חסר התחשבות היה מציב מכשול לפני עיוור מרוע לב או מחוש הומור מעוות.‏ איזו אכזריות!‏ באמצעות המצווה הזאת יהוה עזר לעמו להבין שהם צריכים לנהוג בחמלה באנשים מוגבלים.‏

5.‏ איך נוכל לנהוג בחמלה במי שיש להם מגבלות פיזיות?‏

⁵ ישוע נהג בחמלה במי שהיו להם מגבלות פיזיות.‏ זכור את הדיווח שהוא מסר ליוחנן המטביל:‏ ’‏עיוורים רואים,‏ פיסחים מתהלכים,‏ מצורעים נטהרים,‏ חירשים שומעים ומתים מוקמים לתחייה’‏.‏ בתגובה לניסים של ישוע ”‏כל האנשים.‏.‏.‏ שיבחו את אלוהים”‏ (‏לוקס ז׳:‏20–22;‏ י״ח:‏43‏)‏.‏ המשיחיים שמחים לחקות את החמלה של ישוע כלפי מי שיש להם מגבלות פיזיות.‏ לכן אנחנו נוהגים בטוב לב,‏ בהתחשבות ובסבלנות באותם אנשים.‏ זה נכון שיהוה לא נתן לנו את הכוח לחולל ניסים,‏ אבל יש לנו הזכות לבשר למי שעיוורים מבחינה פיזית או רוחנית את הבשורה הטובה על גן עדן שבו בני אדם ייהנו שוב מבריאות פיזית ורוחנית מושלמת (‏לוקס ד׳:‏18‏)‏.‏ בשורה טובה זו מניעה הרבה אנשים להלל את אלוהים כבר עכשיו.‏

6.‏ איך הנאמר בוויקרא י״ט מרחיב את מה שנאמר בעשרת הדיברות?‏

⁶ כמה פסוקים בוויקרא י״ט מרחיבים את מה שנאמר בעשרת הדיברות.‏ בדיבר השמיני,‏ למשל,‏ נאמר רק:‏ ”‏לא תגנוב”‏  ‏(‏שמ׳ כ׳:‏15‏)‏.‏ מישהו היה יכול להסיק שכל עוד הוא מקפיד לא לקחת משהו שלא שייך לו,‏ הוא מציית למצווה הזאת.‏ אבל ייתכן שהוא גנב בדרכים אחרות.‏

7.‏ איך סוחר יכול היה להפר את הדיבר השמיני הנוגע לגניבה?‏

⁷ סוחר יכול היה להתגאות בעובדה שהוא אף פעם לא לקח דבר שלא שייך לו.‏ אבל מה לגבי מגעיו העסקיים?‏ יהוה אמר בוויקרא י״ט:‏35,‏ 36‏:‏ ”‏לא תשתמשו במידות רמייה במדידת אורך,‏ משקל או נפח.‏ מאזניים מדויקים,‏ משקולות מדויקות,‏ איפה מדויקת והין מדויק יהיו לכם”‏.‏ סוחר שהשתמש במאזניים לא־מדויקים או במידות לא־מדויקות כדי להונות את הלקוחות שלו במובן מסוים גנב מהם.‏ בחינת פסוקים נוספים בוויקרא י״ט תבהיר זאת.‏

8.‏ איך הפרטים שבוויקרא י״ט:‏11–13 עזרו לעם ישראל ליישם את רוח הדברים של הדיבר השמיני,‏ ואיך זה יכול להועיל לנו?‏

⁸ קרא ויקרא י״ט:‏11–13‏.‏ בתחילת ויקרא י״ט:‏11 נאמר:‏ ”‏לא תגנבו”‏.‏ פסוק 13 קושר בין גניבה לבין מגעים עסקיים לא־ישרים ואומר:‏ ”‏לא תעשוק את רעך”‏.‏ מכאן שיש קשר בין התנהלות עסקית לא־ישרה לבין גניבה.‏ בעוד שהדיבר השמיני הורה לא לגנוב,‏ הפרטים שבספר ויקרא עזרו לאנשים בעם ישראל להבין איך הם יכולים ליישם את רוח הדברים של אותו חוק.‏ זה יכול להועיל לנו אם נבחן את ההשקפה של יהוה על חוסר יושר וגניבה.‏ נוכל לשאול את עצמנו:‏ ’‏האם יש משהו בחיים שלי שראוי לתשומת ליבי,‏ לאור הכתוב בוויקרא י״ט:‏11–13‏?‏ האם אני צריך לעשות שינויים במגעים העסקיים שלי או בהרגלי העבודה שלי?‏’‏

9.‏ איזו הגנה סיפק החוק שבוויקרא י״ט:‏13‏?‏

⁹ יש היבט נוסף של יושר שמשיחי בעל עסק צריך לשים לב אליו.‏ ויקרא י״ט:‏13 מסתיים במילים:‏ ”‏לא תלין את שכרו של שכיר כל הלילה עד הבוקר”‏.‏ בחברה החקלאית של עם ישראל היה חייב לשלם לפועלים השכירים בסוף כל יום עבודה.‏ מניעת שכר הייתה שוללת מהפועל את הכסף שהוא זקוק לו כדי להאכיל את המשפחה שלו באותו יום.‏ יהוה הסביר:‏ ”‏עני הוא וחייו תלויים בשכרו”‏ (‏דב׳ כ״ד:‏14,‏ 15;‏ מתי כ׳:‏8‏)‏.‏

10.‏ איזה לקח אנחנו לומדים מוויקרא י״ט:‏13‏?‏

¹⁰ היום הרבה עובדים מקבלים משכורת פעם או פעמיים בחודש,‏ לא כל יום.‏ אבל העיקרון שבוויקרא י״ט:‏13 עדיין רלוונטי.‏ יש מעסיקים שמנצלים את העובדים שלהם ומשלמים להם סכום שהוא נמוך בהרבה משכר הוגן.‏ הם יודעים שלעובדים האלה כנראה אין ברירה אלא להמשיך לעבוד עבור שכר רעב.‏ במובן מסוים,‏ אותם מעסיקים ’‏מלינים את שכרו של שכיר’‏.‏ משיחי בעל עסק צריך לקחת לתשומת ליבו את הנקודה הזאת.‏ נראה כעת מה עוד נוכל ללמוד מוויקרא י״ט‏.‏

11,‏ 12.‏ מה ישוע הבליט כשהוא ציטט את הכתוב בוויקרא י״ט:‏17,‏ 18‏?‏

¹¹ אלוהים מצפה שנפעל למען רעינו ולא רק שלא נפגע בהם.‏ אנחנו יכולים לראות זאת בוויקרא י״ט:‏17,‏ 18‏.‏ (‏קרא.‏)‏ שים לב למצווה הברורה:‏ ”‏אהב את  רעך כמוך”‏.‏ אם משיחי רוצה לשמח את אלוהים חיוני שהוא יעשה זאת.‏

¹² ישוע הבליט את חשיבות המצווה שבוויקרא י״ט:‏18‏.‏ פרוש אחד שאל את ישוע:‏ ”‏מהי המצווה הגדולה ביותר בתורה?‏”‏ ישוע השיב שהמצווה הגדולה ביותר והראשונה היא לאהוב את יהוה בכל ליבנו,‏ בכל נפשנו ובכל שכלנו.‏ לאחר מכן,‏ ישוע ציטט מוויקרא י״ט:‏18 כשאמר:‏ ”‏השנייה דומה לה:‏ ’‏ואהבת לרעך כמוך’‏”‏ (‏מתי כ״ב:‏35–40‏)‏.‏ יש אינספור דרכים לנהוג באהבה ברענו,‏ אבל גם בנושא הזה אנחנו יכולים ללמוד מהכתוב בוויקרא י״ט‏.‏

13.‏ איך המקרה של יוסף ממחיש את הנקודה שנכתבה מאוחר יותר בוויקרא י״ט:‏18‏?‏

¹³ אחת הדרכים לאהוב את רענו היא ליישם את ההנחיה שבוויקרא י״ט:‏18‏:‏ ”‏לא תנקום ולא תיטור טינה”‏.‏ רובנו יודעים על אנשים ששמרו טינה לעמית לעבודה,‏ לחבר לספסל הלימודים או לקרוב משפחה,‏ אפילו במשך שנים.‏ עשרת אחיו למחצה של יוסף,‏ למשל,‏ נטרו לו טינה,‏ ובסופו של דבר הם ביצעו מעשה אכזרי (‏בר׳ ל״ז:‏2–8,‏ 25–28‏)‏.‏ אבל יוסף התייחס אליהם אחרת לגמרי.‏ כשהוא היה בעמדה של סמכות והייתה לו אפשרות להתנקם באחיו,‏ הוא נהג בהם ברחמים.‏ יוסף לא נטר טינה,‏ אלא נהג בהתאם לעצה שנכתבה מאוחר יותר בוויקרא י״ט:‏18 (‏בר׳ נ׳:‏19–21‏)‏.‏

14.‏ מה מראה שהעקרונות שבוויקרא י״ט:‏18 עדיין תקפים?‏

¹⁴ הסלחנות שגילה יוסף במקום לנטור טינה או לנקום היא מופת למשיחיים שרוצים לשמח את אלוהים.‏ היא גם תואמת לתפילה לדוגמה שבה ישוע קרא לנו לסלוח למי שחוטאים נגדנו (‏מתי ו׳:‏9,‏ 12‏)‏.‏ באופן דומה,‏ השליח פאולוס יעץ לאחיו לאמונה:‏ ”‏אהוביי,‏ אל תתנקמו”‏ (‏רומ׳ י״ב:‏19‏)‏.‏ הוא גם אמר להם:‏ ”‏סבלו תמיד איש את רעהו וסלחו זה לזה ברוחב  לב גם אם יש למישהו יסוד לטענה נגד רעהו”‏ (‏קול׳ ג׳:‏13‏)‏.‏ העקרונות של יהוה לא משתנים,‏ והעקרונות שעומדים בבסיס החוק שבוויקרא י״ט:‏18 עדיין תקפים בימינו.‏

15.‏ איזו דוגמה עוזרת לנו להבין שאנחנו צריכים להשאיר את הפגיעות מאחורינו?‏

¹⁵ חשוב על הדוגמה הבאה:‏ אפשר לדמות רגשות פגועים לפציעות.‏ חלק מהפציעות קלות,‏ ואחרות קשות.‏ למשל,‏ כשאנחנו פותחים מעטפה אנחנו עלולים להיחתך קצת מהנייר.‏ זה יכול לכאוב מאוד,‏ אבל סביר להניח שזה לא יגרום לנו נזק תמידי.‏ אחרי יום או יומיים רוב הסיכויים שאפילו לא נזכור איפה נחתכנו.‏ באופן דומה,‏ פגיעות מסוימות הן קטנות.‏ לדוגמה,‏ יכול להיות שחבר אמר או עשה משהו לא־מתחשב שפגע בנו,‏ אבל לא קשה לנו לסלוח לו.‏ לעומת זאת,‏ אם יש לנו פצע עמוק יותר רופא אולי יצטרך לתפור ולחבוש אותו.‏ אם נמשיך לחטט בפצע,‏ אנחנו רק נזיק לעצמנו.‏ למרבה הצער,‏ אדם עלול לעשות דבר דומה כשהוא נפגע עמוקות.‏ הוא עלול לחשוב כל הזמן על הפצע הרגשי שלו ועל הפגיעה שהאחר גרם לו.‏ אבל מי שנוטרים טינה פוגעים אך ורק בעצמם.‏ עדיף פי כמה וכמה לציית למצווה שבוויקרא י״ט:‏18‏!‏

16.‏ איך היה צריך להתייחס לתושבים זרים בישראל,‏ על־פי הכתוב בוויקרא י״ט:‏33,‏ 34‏,‏ ומה אנחנו יכולים ללמוד מזה?‏

¹⁶ כשיהוה הורה לבני ישראל לאהוב את הרע,‏ הוא לא התכוון שהם צריכים לנהוג באהבה רק באנשים מאותו גזע או לאום.‏ נאמר להם לאהוב גם את הזרים שביניהם.‏ זה המסר הברור שבוויקרא י״ט:‏33,‏ 34‏.‏ (‏קרא.‏)‏ היה צריך לנהוג בזר ”‏כאזרח”‏,‏ ובני ישראל היו צריכים לאהוב אותו כמותם.‏ לדוגמה,‏ הם היו צריכים לאפשר גם לתושבים הזרים וגם לעניים ללקט בשדותיהם (‏וי׳ י״ט:‏9,‏ 10‏)‏.‏ העיקרון שנוגע לאהבת זרים חל גם על המשיחיים בימינו (‏לוקס י׳:‏30–37‏)‏.‏ באיזה מובן?‏ יש היום מיליוני מהגרים,‏ וקרוב לוודאי שחלק מהם גרים בקרבתך.‏  חשוב שננהג בכבוד באותם גברים,‏ נשים וילדים.‏

17,‏ 18.‏ (‏א)‏ איך הכתוב בוויקרא י״ט:‏2 ובפטרוס א׳.‏ א׳:‏15 צריך להשפיע עלינו?‏ (‏ב)‏ איזו פעילות חשובה השליח פטרוס עודד אותנו לבצע?‏

¹⁷ גם ויקרא י״ט:‏2 וגם פטרוס א׳.‏ א׳:‏15 קוראים למשרתי אלוהים להיות קדושים.‏ פסוקים רבים אחרים בוויקרא י״ט יכולים לעזור לנו להבין מה אנחנו יכולים לעשות כדי להשביע את רצונו של יהוה.‏ בפסוקים שבחנו,‏ ראינו רק כמה מהדברים הטובים שאנחנו צריכים לעשות וכמה מהדברים הרעים שאנחנו צריכים להימנע מהם.‏ * כתבי־הקודש היווניים קוראים לנו לנהוג בצורה דומה.‏ אבל השליח פטרוס מוסיף משהו.‏

¹⁸ אנחנו אומנם משתתפים בפעילויות רוחניות שונות ועושים הרבה מעשים טובים,‏ אבל פטרוס מבליט פעילות אחת במיוחד.‏ לפני שפטרוס מעודד אותנו להיות קדושים בכל התנהגותנו,‏ הוא קורא לנו:‏ ”‏הכינו את שכלכם לפעילות”‏ (‏פט״א א׳:‏13,‏ 15‏)‏.‏ באיזו פעילות מדובר?‏ פטרוס אמר שאחיו המשוחים של המשיח ”‏’‏[‏יכריזו]‏ בכל מקום על מידותיו הנעלות’‏ של זה אשר קרא [‏אותם]‏”‏ (‏פט״א ב׳:‏9‏)‏.‏ למעשה,‏ לכל המשיחיים בימינו יש הזכות לבצע את הפעילות הכל כך חשובה הזאת,‏ שמועילה לאנשים יותר מכל פעילות אחרת.‏ איזה כבוד מיוחד יש לנו כעם קדוש להשתתף באופן קבוע ובהתלהבות במלאכת הבישור וההוראה (‏מר׳ י״ג:‏10‏)‏.‏ כשאנחנו מיישמים בחריצות את העקרונות שבוויקרא י״ט‏,‏ אנחנו מוכיחים שאנחנו אוהבים את אלוהים ואת הרע.‏ ואנחנו מראים שאנחנו רוצים ’‏להיות קדושים’‏ בכל התנהגותנו.‏