יהוה קרא לבני ישראל להיות עם קדוש.‏ לשם כך הוא אמר לעם:‏ ”‏לא תוציא דיבה בקרב עמך.‏ לא תקום נגד חיי רעך.‏ אני יהוה”‏ (‏וי׳ י״ט:‏16‏)‏.‏

המילים ‏’‏לקום נגד’‏ מבטאות היטב את הרעיון של הביטוי המופיע בנוסח המסורה ’‏לעמוד על’‏.‏ אבל מה משמעותן?‏ מקור יהודי אחד,‏ העוסק בספר ויקרא,‏ מציין:‏ ”‏חלק זה של הפסוק.‏.‏.‏ קשה לפירוש בשל הקשיים בהבנת משמעות הביטוי העברי [‏המצוי כאן]‏.‏.‏.‏ ’‏לא תעמוד על’‏”‏.‏

חוקרים מסוימים קושרים את הביטוי הזה לפסוק הקודם,‏ שבו נאמר:‏ ”‏לא תעשו עוול במשפט.‏ לא תישא את פני העני ולא תיתן עדיפות לעשיר.‏ בצדק תשפוט את עמיתך”‏ (‏וי׳ י״ט:‏15‏)‏.‏ אם כן,‏ משמעות הצו שבפסוק 16,‏ לא ’‏לקום נגד’‏ מישהו,‏ יכולה להיות שאל היה למי שהשתייכו לעם אלוהים לפגוע ברֵע בהליכים משפטיים,‏ בנושאים עסקיים או בעניינים משפחתיים,‏ ואל היה להם לסלף דברים לטובתם האישית.‏ זה נכון שעלינו להימנע מהדברים האלה,‏ אבל יש דרך הגיונית יותר להבין את הביטוי שבפסוק 16.‏

חשוב על החלק הראשון של הפסוק.‏ אלוהים מורה לעמו לא להוציא דיבה.‏ זכור שדיבה היא יותר מרכילות סתמית,‏ למרות שרכילות כזו יכולה לגרום גם היא לבעיות (‏מש׳ י׳:‏19;‏ קהלת י׳:‏12–14;‏ טימ״א ה׳:‏11–15;‏ יעקב ג׳:‏6‏)‏.‏ במקרים רבים הדיבה מתבטאת במילים ומטרתה לפגוע במוניטין של האדם.‏ מי שמוציא דיבה עלול לשאת עדות שקר נגד האחר,‏ גם אם זה מסכן את חייו של אותו אדם.‏ זכור שמוציאי דיבה מסרו עדות שקר נגד נבות,‏ מה שהביא לסקילתו שלא בצדק (‏מל״א כ״א:‏8–13‏)‏.‏ כן,‏ אדם המוציא דיבה עלול לעמוד נגד חייו של אדם אחר,‏ כפי שנאמר בחלק השני של ויקרא י״ט:‏16‏.‏

כמו כן,‏ דיבה זדונית עלולה לשקף מידה של שנאה.‏ ביוחנן א׳.‏ ג׳:‏15 נאמר:‏ ”‏כל השונא את אחיו רוצח הוא,‏ ואתם יודעים כי לְרוצח אין חיי עולם”‏.‏ ראוי לציין שאחרי המילים שבפסוק 16 אלוהים אמר:‏ ”‏לא תשנא את אחיך בלבבך”‏ (‏וי׳ י״ט:‏17‏)‏.‏

לפיכך,‏ הביטוי הייחודי שבוויקרא י״ט:‏16 הוא אזהרה נוקבת עבור המשיחיים.‏ אל לנו להיכנע למחשבות פסולות,‏ ואל לנו להוציא דיבה נגד אדם אחר.‏ במילים פשוטות,‏ אם נאפשר לחוסר חיבה או לקנאה לגרום לנו להוציא נגד אדם מסוים דיבה,‏ ובכך למעשה ’‏נקום נגדו’‏,‏ זה יכול להעיד על שנאה או להוביל לשנאה.‏ המשיחיים צריכים להימנע מזה בכל תוקף (‏מתי י״ב:‏36,‏ 37‏)‏.‏