מאמר לימודי 16
תן ליהוה את מיטבך בשמחה
”יבחן כל אחד את מעשיו שלו” (גל׳ ו׳:4).
שיר 37 נשרת את יהוה בכל נפשנו
סקירה מקדימה a
1. מה ממלא אותנו שמחה?
יהוה רוצה שנהיה מאושרים, שהרי שמחה היא אחד מהיבטי פרי הרוח (גל׳ ה׳:22). אנחנו יודעים שגדול אושרו של הנותן מזה של המקבל, ולכן מתמלאים שמחה כשאנחנו משתתפים ככל יכולתנו בשירות ועוזרים לאחינו בדרכים שונות (מה״ש כ׳:35).
2, 3. (א) אילו שני גורמים שמוזכרים בגלטים ו׳:4 יעזרו לנו להישאר שמחים בשירות יהוה? (ב) מה נבחן במאמר?
2 בגלטים ו׳:4 השליח פאולוס מזכיר שני גורמים שיעזרו לנו להישאר שמחים. (קרא.) ראשית, מטרתנו היא לתת ליהוה את המיטב שלנו. אם באמת ניתן ליהוה את המיטב שלנו, נהיה מאושרים (מתי כ״ב:36–38). שנית, אנחנו לא צריכים להשוות את עצמנו לאחרים. לא משנה מה הבריאות שלנו, ההכשרה שקיבלנו והיכולות הטבעיות שלנו מאפשרות לנו לעשות, אנחנו צריכים להודות ליהוה. הרי הוא נתן לנו כל מה שיש לנו. אבל מה אם אחרים יותר טובים מאיתנו בהיבטים מסוימים בשירות? עלינו לשמוח שהם משתמשים בכישרונות שלהם כדי להלל את יהוה, ולא כדי לקדם את עצמם או את האינטרסים האישיים שלהם. במקום להתחרות איתם, עלינו ללמוד מהם.
3 במאמר נראה מה נוכל לעשות כשאנחנו מרגישים שאנחנו לא יכולים לעשות בשירות כל מה שהיינו רוצים. כמו כן, נבחן איך נוכל להשתמש הכי טוב במתנות שיש לנו ומה נוכל ללמוד מדוגמתם של אחרים.
כשאנחנו מרגישים מוגבלים
4. איזה מצב עלול לייאש אותנו? הבא דוגמה.
4 לחלק ממשרתי יהוה קשה להסתגל למגבלות שנגרמות בעקבות גיל מתקדם או בריאות לקויה. ככה מרגישה קרול. בעבר הייתה לה הזכות לשרת במקום שהיה בו צורך רב יותר. באותו זמן היו לה 35 תלמידי מקרא והיא עזרה לחלק מהם להתקדם להקדשה וטבילה. השירות של קרול היה פורה! אבל אז הבריאות שלה הידרדרה, והיא הייתה מרותקת רוב הזמן לביתה. ”אני יודעת שהסיבה שאני לא מסוגלת לעשות כל מה שאחרים עושים היא המוגבלויות הפיזיות שלי”, אומרת קרול, ”אבל אני מרגישה שאני לא נאמנה כמותם. זו מלחמה בין הרצון שלי לַמציאות, וזו מלחמה מתישה”. קרול רוצה לתת את המיטב שלה ליהוה. והיא אכן ראויה לשבח! אנחנו יכולים להיות בטוחים שאלוהינו הרחום מעריך את הגישה הטובה שלה.
5. (א) מה אנחנו צריכים לזכור אם המגבלות שלנו מייאשות אותנו? (ב) איך האח שבתמונות מתמיד לתת את מיטבו בשירות יהוה?
5 אם אתה מרגיש לפעמים מיואש בגלל מגבלה כלשהי, שאל את עצמך: ’מה יהוה דורש ממני?’ הוא דורש את המיטב שלך במצב הנוכחי שלך. שים לב לתרחיש הבא: אחות בשנות ה־80 לחייה מרגישה מיואשת כי היא לא יכולה לעשות בשירות את כל מה שהיא עשתה כשהיא הייתה בשנות ה־40 לחייה. היא חושבת שלמרות שהיא נותנת את מיטבה יהוה לא מרוצה ממנה. אבל האם זה נכון? חשוב על כך: אם האחות נתנה את מיטבה כשהיא הייתה בת 40 והיא עדיין נותנת את מיטבה בגיל 80, זה אומר שהיא מעולם לא הפסיקה לתת את מיטבה. אם מתגנבת לשכלנו המחשבה שהשירות שלנו לא מספיק טוב בשביל יהוה, אנחנו צריכים להזכיר לעצמנו שיהוה הוא זה שמחליט ממה הוא מרוצה. אם ניתן את מיטבנו, יהוה כביכול יאמר לנו: ”יפה עשית!” (השווה מתי כ״ה:20–23).
6. מה נוכל ללמוד מדוגמתה של מריה?
6 יהיה לנו קל יותר להיות מאושרים אם נתמקד במה שאנחנו יכולים לעשות, ולא במה שאנחנו לא יכולים לעשות. שים לב לאחות ששמה מריה, שסובלת ממחלה שמגבילה את מה שהיא יכולה לעשות בשירות. בהתחלה, היא הייתה מדוכאת והרגישה חסרת ערך. אבל אז היא חשבה על אחת האחיות בקהילה שמרותקת למיטה, והחליטה לעזור לה. ”קבעתי לבשר איתה בטלפון ולכתוב מכתבים”, אומרת מריה. ”בכל פעם שבישרנו יחד חזרתי הביתה שמחה ומרוצה כי יכולתי לעזור לאחות שלי”. גם אנחנו נוכל להגביר את השמחה שלנו אם נתמקד במה שאנחנו יכולים לעשות, ולא במה שאנחנו לא יכולים לעשות. אבל מה אם מתאפשר לנו לעשות יותר מאחרים או אם אנחנו מצטיינים בתחומים מסוימים בשירות יהוה?
אם יש לך מתנה, השתמש בה!
7. איזו עצה מעשית השליח פטרוס נתן למשיחיים?
7 באיגרת הראשונה שפטרוס כתב הוא עודד את אחיו להשתמש בכל מתנה או כישרון שיש להם כדי לבנות זה את זה. הוא כתב: ”איש איש ישתמש במתנה שקיבל כדי לשרת את רעהו כסוכן בית טוב של חסד אלוהים” (פט״א ד׳:10). אנחנו לא צריכים להימנע מלנצל עד תום את המתנות שקיבלנו מחשש שאחרים יקנאו בנו או יתייאשו. אם נעשה זאת, אנחנו לא באמת ניתן ליהוה את המיטב שלנו.
8. למה אנחנו צריכים להימנע מלהתרברב במתנות שלנו, על־פי הכתוב בקורינתים א׳. ד׳:6, 7?
8 אנחנו צריכים לנצל עד תום את המתנות שקיבלנו, אבל עלינו להיזהר לא להתרברב בהן. (קרא קורינתים א׳. ד׳:6, 7.) נניח, למשל, שאתה מצליח להתחיל שיעורי מקרא בקלות. השתמש במתנה הזו! אבל יש הבדל גדול בין להשתמש במתנה לבין להשוויץ בה. נניח שהייתה לך לאחרונה חוויה מרגשת בשירות ובסופו של דבר זה הוביל לשיעור מקרא. אתה ממש רוצה לספר על זה לקבוצת השירות שלך. אבל כשאתה נפגש עם הקבוצה אחת האחיות מספרת שהיא הצליחה לתת למישהו כתב עת. כל מה שהיא עשתה זה לתת למישהו כתב עת, אבל אתה התחלת שיעור. מה תעשה? אתה יודע שהקבוצה תתעודד מהחוויה שלך, אבל אולי תחליט לחכות להזדמנות אחרת לספר אותה כדי לא לפגוע בשמחה של האחות שחילקה את כתב העת. זה יהיה הדבר הנכון והאדיב לעשות. אבל כמובן שאתה לא צריך להפסיק להציע שיעורי מקרא. יש לך מתנה — השתמש בה!
9. איך אנחנו צריכים להשתמש במתנות שלנו?
9 חשוב שנזכור שכל היכולות הטבעיות שיש לנו הן מתנות מאלוהים. עלינו להשתמש בהן כדי לבנות את הקהילה, ולא כדי לקדם את עצמנו (פיל׳ ב׳:3). אם נשתמש בכוחות וביכולות שלנו כדי לעשות את רצון אלוהים, שמחתנו לא תהיה תלויה בכך שאנחנו עושים יותר מאחרים או טובים יותר מהם, אלא בכך שאנחנו משתמשים במתנות שלנו כדי להלל את יהוה.
10. למה זה לא הגיוני להשוות את עצמנו לאחרים?
10 אם לא נהיה זהירים, אנחנו עלולים להתחיל להשוות את החוזקות שלנו לחולשות של אחרים. לדוגמה, יכול להיות שאח מסוים מצטיין בהגשת נאומים פומביים. זו החוזקה שלו. אבל בתוך תוכו הוא עלול לזלזל באח שמתקשה להגיש נאומים. אולי האח הזה לא מצטיין בהגשת נאומים, אבל הוא מגלה הכנסת אורחים נפלאה, מחנך היטב את ילדיו ונלהב בשירות. אנחנו כל כך שמחים שיש לנו כל כך הרבה אחים ואחיות מוכשרים שמשתמשים במתנות שלהם כדי לשרת את יהוה ולעזור לאחרים!
למד מדוגמתם של אחרים
11. למה אנחנו צריכים להתאמץ לחקות את הדוגמה של ישוע?
11 אנחנו אומנם לא צריכים להשוות את עצמנו לאחרים, אבל אנחנו יכולים ללמוד הרבה מדוגמאות של אנשים נאמנים. כדי להמחיש זאת, נבחן כעת את דוגמתו של ישוע. הוא, בניגוד אלינו, היה מושלם, אבל זה לא אומר שלא נוכל ללמוד מתכונותיו היפות ומהדברים הנפלאים שהוא עשה (פט״א ב׳:21). כשאנחנו עושים כל שביכולתנו כדי לחקות את דוגמתו בקפידה, אנחנו הופכים למשרתי יהוה טובים יותר ולמועילים יותר בשירותנו.
12, 13. מה נוכל ללמוד מדוד המלך?
12 בדבר־אלוהים יש דוגמאות רבות של גברים נאמנים ונשים נאמנות שראויים לחיקוי למרות שהם לא היו מושלמים (עב׳ ו׳:12). חשוב על דוד המלך, אשר יהוה כינה ”איש כלבבי”, או כפי שתרגום מקרא אחר מציין, ”אדם שמשמח אותי יותר מכול” (מה״ש י״ג:22). אבל דוד לא היה מושלם. למעשה, הוא עשה כמה חטאים חמורים. ולמרות זאת, הוא עדיין מציב לנו דוגמה טובה. למה? מפני שכאשר תיקנו אותו, הוא לא ניסה לתרץ את עצמו, אלא הפנים את העצה הנוקבת שקיבל והצטער מכל הלב על מה שעשה. כתוצאה מכך, יהוה סלח לו (תהל׳ נ״א:3, 4, 10–12).
13 נוכל ללמוד מדוגמתו של דוד אם נשאל את עצמנו: ’איך אני מגיב לעצות? האם אני ממהר להכיר בטעויות שלי, או האם אני מנסה להצדיק את עצמי? האם אני ממהר להאשים אחרים? האם אני מתאמץ לא לחזור על הטעויות שלי?’ תוכל לשאול את עצמך שאלות דומות בזמן שאתה קורא על גברים ונשים נאמנים נוספים במקרא. האם הם התמודדו עם קשיים דומים לשלך? אילו תכונות טובות היו להם? בכל אחד מהמצבים שאל את עצמך: ’איך אוכל לחקות את אותו משרת יהוה נאמן?’
14. איך בחינת דוגמתם של אחינו לאמונה יכולה להועיל לנו?
14 גם הדוגמה של אחינו לאמונה, צעירים ומבוגרים, יכולה להועיל לנו. האם אתה יכול לחשוב, למשל, על מישהו מהקהילה שלך שמצליח להתגבר בנאמנות על ניסיון מסוים, כמו לחץ חברתי, התנגדות במשפחה או בריאות לקויה? האם אתה רואה באותו אדם תכונות טובות שגם אתה היית רוצה לפתח? אם תבחן את דוגמתו הטובה, תוכל ללמוד דרכים מעשיות להתגבר על הניסיונות שלך. יש לנו כל כך הרבה דוגמאות חיות של אנשי אמונה שאנחנו יכולים לחקות — זו סיבה אמיתית לשמחה! (עב׳ י״ג:7; יעקב א׳:2, 3).
שמח במה שאתה עושה בשירות יהוה
15. איזו עצה שנתן השליח פאולוס יכולה לעזור לנו להמשיך לשמוח בשירות יהוה?
15 כדי לתרום לשלום ולאחדות בקהילה, כל אחד מאיתנו צריך לתת את המיטב שלו. חשוב על המשיחיים במאה הראשונה. היו להם מתנות שונות ומשימות שונות (קור״א י״ב:4, 7–11). אבל זה לא גרם לתחרות ולפילוגים. פאולוס עודד כל אחד מהם לתרום את חלקו ”לבניית גוף המשיח”. הוא כתב אל האפסים: ”כאשר כל איבר ואיבר מתפקד כשורה גדֵל הגוף ובונה את עצמו באהבה” (אפ׳ ד׳:1–3, 11, 12, 16). מי שעושים זאת תורמים לשלום ולאחדות — תכונות שאנחנו רואים כיום בקהילות שלנו.
16. מה אנחנו צריכים להיות נחושים לעשות? (עברים ו׳:10)
16 היה נחוש לא להשוות את עצמך לאחרים. למד מישוע, והתאמץ לחקות את תכונותיו. למד מדוגמאות מקראיות ומדוגמתם של אחים נאמנים בימינו. המשך לעשות את המיטב שלך, והיה בטוח שיהוה ’אינו נוהג בחוסר צדק ואינו שוכח את פועלך’. (קרא עברים ו׳:10.) המשך לשמוח בשירות יהוה בידיעה שהוא מעריך את כל המאמצים שאתה עושה בלב ונפש כדי לשמח אותו.
שיר 65 התקדם!
a בחינת הדוגמה שמציבים אחרים יכולה להועיל לכל אחד מאיתנו. אבל יש כמה סכנות שאנחנו צריכים להימנע מהן. המאמר יעזור לנו לשמור על השמחה שלנו ולהימנע מלהתמלא גאווה או להתייאש כשאנחנו בוחנים את מה שאחרים מצליחים לעשות.
b תיאור התמונות: אח שירת בבית־אל בצעירותו. אחרי שהוא התחתן הוא ואשתו שירתו כחלוצים. כשנולדו להם ילדים הוא לימד אותם לבשר. כעת הוא כבר מבוגר, והוא ממשיך לעשות את המיטב שלו ומבשר באמצעות מכתבים.