מאמר לימודי 5
”אהבתו של המשיח דוחקת בנו”
”אהבתו של המשיח דוחקת בנו... כדי שהחיים לא יחיו עוד למען עצמם” (קור״ב ה׳:14, 15).
שיר 13 המשיח, המופת שלנו
סקירה מקדימה a
1, 2. (א) אילו רגשות מתעוררים בנו כשאנחנו חושבים על חייו ושירותו של ישוע? (ב) במה נדון במאמר?
כשאחד מיקירינו נפטר אנחנו מתגעגעים אליו מאוד. בהתחלה אנחנו מרגישים רק כאב כשאנחנו חושבים על הימים האחרונים שלו, במיוחד אם הוא סבל לפני שמת. אבל עם הזמן אנחנו מתחילים להרגיש מידה מסוימת של שמחה כשאנחנו נזכרים במשהו שהוא לימד אותנו או במשהו שהוא עשה או אמר שעודד אותנו או העלה חיוך על פנינו.
2 באופן דומה, זה מעציב אותנו לקרוא על הסבל והמוות של ישוע. במיוחד בעונת ערב הזיכרון אנחנו מקדישים זמן כדי להרהר בחשיבות קורבן הכופר (קור״א י״א:24, 25). אבל ההרהורים בכל הדברים שישוע אמר ועשה כשהיה על כדור הארץ מאוד משמחים אותנו. כמו כן, כשאנחנו חושבים על מה שהוא עושה עכשיו ועל מה שהוא יעשה עבורנו בעתיד, זה מעודד אותנו. אם נהרהר בדברים האלה ובאהבתו כלפינו, זה יניע אותנו להראות את הערכתנו בדרכים מעשיות, כפי שנראה במאמר.
הערכה מניעה אותנו ללכת אחרי ישוע
3. אילו סיבות יש לנו להכיר תודה על קורבן הכופר?
3 כשאנחנו מהרהרים בחייו ובמותו של ישוע, אנחנו מתמלאים הערכה. לאורך שירותו הארצי ישוע לימד את האנשים על הברכות שתביא מלכות אלוהים. אנחנו מעריכים מאוד את האמיתות האלה שקשורות למלכות. אנחנו מכירים תודה על קורבן הכופר כי הוא פותח בפנינו את האפשרות ליהנות מקשר קרוב עם יהוה ועם ישוע. למי שמגלים אמונה בישוע יש גם התקווה לחיות לנצח ולראות שוב את יקיריהם שמתו (יוח׳ ה׳:28, 29; רומ׳ ו׳:23). לא עשינו דבר שבזכותו אנחנו ראויים לברכות האלה, ולעולם לא נוכל להחזיר לאלוהים ולמשיח על כל מה שהם עשו עבורנו (רומ׳ ה׳:8, 20, 21). אבל אנחנו יכולים להראות להם את הערכתנו העמוקה. איך?
איך הרהורים בדוגמתה של מרים המגדלית מניעים אותך לגלות הערכה? (ראה סעיפים 4, 5)
4. איך מרים המגדלית הראתה שהיא מעריכה את מה שישוע עשה למענה? (ראה תמונה.)
4 חשוב על דוגמתה של יהודייה ששמה מרים המגדלית. היא הייתה במצב נואש כי עונתה על־ידי שבעה שדים. אין ספק שהיא חשבה שהמצב שלה חסר תקווה. לכן תאר לעצמך כמה היא שמחה שישוע גירש ממנה את השדים. ההערכה שלה הניעה אותה להיות אחת מתלמידיו ולנצל את הזמן, הכוח והנכסים שלה כדי לתמוך בו בשירותו (לוקס ח׳:1–3). מרים ודאי העריכה מאוד את מה שישוע עשה עבורה, אבל יכול להיות שבאותו זמן היא לא הבינה שהמתנה הגדולה ביותר שלו עוד מחכה לה. הוא עתיד היה לתת את חייו למען האנושות כדי ש”כל המגלה אמונה בו” יוכל לזכות לחיי נצח (יוח׳ ג׳:16). בכל זאת, מרים הראתה שהיא מעריכה את ישוע בכך שהיא הייתה נאמנה לו. כשישוע סבל על עמוד ההוקעה, מרים עמדה בקרבת מקום ותמכה מבחינה רגשית בו ובאחרים (יוח׳ י״ט:25). אחרי שישוע מת, מרים ושתי נשים אחרות הביאו בשמים אל הקבר כדי למשוח את גופו (מר׳ ט״ז:1, 2). מרים זכתה לגמול רב על נאמנותה. הייתה לה הזכות לפגוש את ישוע אחרי שקם לתחייה ולדבר איתו — זכות שרוב התלמידים לא זכו לה (יוח׳ כ׳:11–18).
5. איך אנחנו יכולים להראות שאנחנו מעריכים את כל מה שיהוה וישוע עשו למעננו?
5 גם אנחנו יכולים להראות שאנחנו מעריכים את כל מה שיהוה וישוע עשו למעננו אם נשתמש בזמן, בכוח ובכספים שלנו כדי לקדם את הפעילות למען המלכות. לדוגמה, אנחנו יכולים להתנדב לבנייה ותחזוקה של מבנים המשמשים לעבודת אלוהים הטהורה.
אהבה ליהוה ולישוע מניעה אותנו לאהוב אחרים
6. למה אנחנו יכולים לומר שקורבן הכופר היא מתנה אישית?
6 כשאנחנו חושבים כמה יהוה וישוע אוהבים אותנו, זה מניע אותנו להשיב להם אהבה (יוח״א ד׳:10, 19). אנחנו אוהבים אותם אפילו יותר כשאנחנו מבינים שישוע מת עבורנו באופן אישי. השליח פאולוס הבין את זה והביע את הערכתו כשכתב אל הגלטים: ”בן אלוהים... אהב אותי ומסר את עצמו בעדי” (גל׳ ב׳:20). על בסיס קורבן הכופר יהוה משך אותך אליו כדי שתוכל להיות חברו (יוח׳ ו׳:44). זה ודאי מחמם את ליבך לדעת שיהוה ראה בך משהו טוב ושהוא שילם את המחיר הגבוה ביותר כדי שתוכל להיות חברו. ואין ספק שאהבתך ליהוה ולישוע מתחזקת. כדאי שנשאל את עצמנו: ’מה האהבה הזאת דוחקת בי לעשות?’
7. איך כולנו יכולים להראות את אהבתנו ליהוה ולישוע? (קורינתים ב׳. ה׳:14, 15; ו׳:1, 2)
7 אהבתנו לאלוהים ולמשיח מניעה אותנו להביע אהבה לאחרים. (קרא קורינתים ב׳. ה׳:14, 15; ו׳:1, 2.) דרך אחת להראות את אהבתנו היא להשתתף בהתלהבות בפעילות הבישור. אנחנו מדברים עם כל מי שאנחנו פוגשים. אנחנו לא מפלים אף אחד בגלל גזע, מוצא, מעמד כלכלי או חברתי. כך אנחנו פועלים בהתאם למטרתו של יהוה ”שאנשים מכל הסוגים ייוושעו ויגיעו לידיעה מדויקת של האמת” (טימ״א ב׳:4).
8. איך אנחנו יכולים להראות את אהבתנו לאחינו ואחיותינו?
8 אנחנו מוכיחים את אהבתנו לאלוהים ולמשיח גם כשאנחנו מראים אהבה לאחינו ואחיותינו (יוח״א ד׳:21). אנחנו מתעניינים בהם באופן אישי ותומכים בהם כשהם עוברים ניסיונות. אנחנו מנחמים אותם כשהם מאבדים את אחד מיקיריהם, מבקרים אותם כשהם חולים ועושים כל מה שאנחנו יכולים כדי לעודד אותם כשהם מיואשים (קור״ב א׳:3–7; תסל״א ה׳:11, 14). אנחנו ממשיכים להתפלל עבורם וזוכרים ש”גדול כוחה של תחינת צדיק ויעילה היא” (יעקב ה׳:16).
9. מהי דרך נוספת שבה נוכל להראות את אהבתנו לאחינו ואחיותינו?
9 דרך נוספת שבה אנחנו מראים את אהבתנו לאחינו ואחיותינו היא כשאנחנו מתאמצים לשמור על השלום ביננו. אנחנו עושים כל שביכולתנו כדי לחקות את סלחנותו של יהוה. אם יהוה היה מוכן לשלוח את בנו למות עבור חטאינו, גם אנחנו צריכים להיות מוכנים לסלוח לאחינו ואחיותינו כשהם חוטאים נגדנו. לא נרצה להיות כמו העבד הרשע שמוזכר באחד ממשליו של ישוע. גם אחרי שאדונו ביטל לו חוב עצום, אותו עבד סירב לסלוח על חוב קטן יחסית של עבד אחר (מתי י״ח:23–35). אם יש לך אי־הבנה עם מישהו בקהילה, האם תוכל לנקוט את הצעד הראשון כדי להשיב את השלום לפני ערב הזיכרון? (מתי ה׳:23, 24) כך תשקף את האהבה העמוקה שלך ליהוה ולישוע.
10, 11. איך זקני הקהילה יכולים להראות שהם אוהבים את יהוה ואת ישוע? (פטרוס א׳. ה׳:1, 2)
10 איך זקני הקהילה יכולים להראות שהם אוהבים את יהוה ואת ישוע? אחת הדרכים החשובות היא לדאוג לכבשיו של ישוע. (קרא פטרוס א׳. ה׳:1, 2.) ישוע הבהיר את הנקודה הזאת לשליח פטרוס. אחרי שפטרוס התכחש לישוע שלוש פעמים הוא ודאי רצה נואשות להוכיח את אהבתו לישוע. אחרי שישוע קם לתחייה הוא שאל את פטרוס: ”שמעון בן יוחנן, האם אתה אוהב אותי?” אין ספק שפטרוס היה מוכן לעשות הכול כדי להוכיח שהוא אוהב את אדונו. ישוע אמר לו: ”רעה את כבשיי הקטנים” (יוח׳ כ״א:15–17). ואכן, במשך כל שארית חייו פטרוס דאג ברוך לכבשיו של האדון וכך הוכיח שהוא אוהב אותו.
11 זקני קהילה, איך תוכלו להראות במהלך עונת ערב הזיכרון שאתם זוכרים כמה חשובות המילים שישוע אמר לפטרוס? תוכלו להראות כמה אתם אוהבים את יהוה ואת ישוע אם תקדישו זמן למלאכת הרעייה ואם תעשו מאמצים מיוחדים לעזור ללא־פעילים לחזור ליהוה (יח׳ ל״ד:11, 12). תוכלו גם להתעניין בתלמידי המקרא ובחדשים שינכחו בערב הזיכרון ולעשות כל מה שאתם יכולים כדי לתת להם הרגשה שהם רצויים, בתקווה שגם הם ילכו אחרי ישוע.
אהבה למשיח מניעה אותנו להיות אמיצים
12. איך הרהורים במה שישוע אמר בלילה שלפני מותו עוזרים לנו להיות אמיצים? (יוחנן ט״ז:32, 33)
12 בלילה שלפני מותו ישוע אמר לתלמידיו: ”בעולם יהיו לכם צרות. אך אזרו אומץ! אני ניצחתי את העולם”. (קרא יוחנן ט״ז:32, 33.) מה עזר לישוע לעמוד באומץ מול אויביו ולהישאר נאמן עד מוות? הוא נשען על יהוה. הוא ידע שתלמידיו יעמדו מול מבחנים דומים, והוא ביקש מיהוה שישמור עליהם (יוח׳ י״ז:11). זה נותן לנו אומץ כי יהוה חזק מכל אויבינו (יוח״א ד׳:4). שום דבר לא נעלם מעיניו. אנחנו משוכנעים שאם נישען על יהוה נוכל להתגבר על פחדינו ולהיות אמיצים.
13. איך יוסף תושב רמתיים גילה אומץ?
13 חשוב על דוגמתו של יוסף תושב רמתיים. הוא היה אדם מכובד מאוד בחברה היהודית. הוא היה חבר בסנהדרין, בית הדין העליון היהודי. אבל במהלך שירותו הארצי של ישוע, יוסף לא גילה אומץ לב. יוחנן אמר שהוא היה ”תלמידו של ישוע, אם כי בסתר כי פחד מן היהודים” (יוח׳ י״ט:38). אומנם יוסף התעניין במסר המלכות, אבל הוא הסתיר מאחרים שהוא מאמין בישוע. אין ספק שהוא פחד לאבד את המעמד המכובד שהיה לו בחברה. אבל במקרא כתוב שאחרי מותו של ישוע, יוסף לבסוף ”אזר אומץ ונכנס אל פילטוס וביקש ממנו את גופתו של ישוע” (מר׳ ט״ו:42, 43). יוסף כבר לא הסתיר את אמונתו בישוע.
14. מה אתה צריך לעשות אם אתה מפחד מבני אדם?
14 האם תוכל להזדהות עם הפחד שהיה ליוסף מבני אדם? האם קשה לך לפעמים להזדהות כאחד מעדי־יהוה בבית הספר או בעבודה? האם אתה מהסס להתחיל לבשר או להיטבל כי אתה חושש ממה שאחרים עלולים לחשוב עליך? אתה יודע מה הדבר הנכון, אז אל תאפשר לתחושות האלה למנוע ממך לעשות אותו. התפלל ליהוה מעומק הלב ובקש ממנו לתת לך אומץ לעשות את רצונו. כשתראה איך יהוה עונה לתפילותיך, תהיה חזק ואמיץ יותר (יש׳ מ״א:10, 13).
שמחה מניעה אותנו להתמיד בשירות יהוה
15. מה השמחה שהתלמידים חשו אחרי שישוע נגלה אליהם הניעה אותם לעשות? (לוקס כ״ד:52, 53)
15 התלמידים היו מאוד עצובים כשישוע מת. דמיין את עצמך במצבם. הם לא רק איבדו את חברם האהוב, אלא גם הרגישו שהם איבדו את תקוותם (לוקס כ״ד:17–21). אבל כשישוע נגלה אליהם הוא הקדיש זמן כדי לעזור להם להבין את תפקידו בהגשמת נבואות המקרא. הוא גם נתן להם מלאכה חשובה לעשות (לוקס כ״ד:26, 27, 45–48). עד שישוע עלה לשמיים 40 יום מאוחר יותר, העצב שהיה לתלמידים התחלף בשמחה גדולה. הידיעה שהאדון שלהם חי ושהוא מוכן לעזור להם להשלים את המשימה החדשה שלהם, מילאה אותם שמחה. שמחתם הניעה אותם להתמיד להלל את יהוה (קרא לוקס כ״ד:52, 53; מה״ש ה׳:42).
16. איך נוכל לחקות את תלמידיו של ישוע?
16 איך נוכל לחקות את תלמידיו של ישוע? אנחנו יכולים לשמוח בעבודת יהוה לא רק במהלך עונת ערב הזיכרון אלא לאורך כל השנה. לשם כך, אנחנו צריכים להציב את מלכות אלוהים במקום הראשון בחיינו. לדוגמה, רבים עשו שינויים בשעות העבודה שלהם כדי להשתתף בשירות, לנכוח באסיפות ולקיים את התוכנית הרוחנית המשפחתית באופן קבוע. יש כאלה שאפילו ויתרו על דברים חומריים שאחרים מחשיבים לדברים הכרחיים כדי להיות יותר מועילים בקהילה או כדי לשרת במקום שיש בו יותר צורך במבשרי המלכות. אנחנו זקוקים לכוח עמידה כדי להתמיד לשרת את יהוה, אבל אם נציב את ענייני המלכות במקום הראשון בחיינו, הוא מבטיח לברך אותנו בשפע (מש׳ י׳:22; מתי ו׳:32, 33).
במהלך עונת ערב הזיכרון הקדש זמן כדי להרהר במה שיהוה וישוע עשו למענך (ראה סעיף 17)
17. מה אתה נחוש לעשות בעונת ערב הזיכרון? (ראה תמונה.)
17 אנחנו מצפים לקיים את ערב הזיכרון ביום שלישי ה־4 באפריל. אבל אל תחכה עד אז כדי להרהר בחייו ומותו של ישוע ובאהבה שהוא ויהוה גילו כלפינו. במהלך כל תקופת ערב הזיכרון, נצל כל הזדמנות כדי לעשות את זה. לדוגמה, הקדש זמן כדי לקרוא על האירועים המופיעים בטבלה ”השבוע האחרון לחייו של ישוע עלי אדמות” בנספח ב12 בתרגום עולם חדש ולהרהר בהם. במהלך הקריאה התמקד בקטעים שיחזקו את הערכתך, אהבתך, אומץ ליבך ושמחתך, וחשוב על דרכים ספציפיות שבהן תוכל להראות את הערכתך העמוקה. היה בטוח שישוע יוקיר את כל מה שתעשה כדי לזכור אותו במהלך עונת ערב הזיכרון (ההת׳ ב׳:19).
שיר 17 ”אני רוצה”
a במהלך עונת ערב הזיכרון אנחנו חושבים על חייו ומותו של ישוע ועל האהבה שהוא ואביו גילו כלפינו. זה יכול להניע אותנו לפעולה. במאמר נדון בדרכים מעשיות שבהן אנחנו יכולים להראות את הערכתנו כלפי קורבן הכופר ואת אהבתנו ליהוה ולישוע. נראה גם מה יכול לעזור לנו לאהוב את אחינו ואחיותינו, להיות אמיצים ולשמוח בשירותנו.
