1.‏ מה אומר המלאך,‏ ומה משמעות דבריו עבורנו?‏

 אם מלאך היה מדבר איתך,‏ האם היית מקשיב לו?‏ ובכן,‏ בימינו מלאך מדבר ”‏לכל אומה ושבט ולשון ועם”‏.‏ מה הוא אומר?‏ ”‏יראו את אלוהים ותנו לו כבוד.‏.‏.‏ עבדו את עושה השמיים והארץ”‏ (‏ההת׳ י״ד:‏6,‏ 7‏)‏.‏ יהוה הוא האל האמיתי היחיד,‏ וראוי שכל אדם ישרתו.‏ אנחנו כל כך שמחים שהוא נתן לנו את הזכות היקרה לעבוד אותו במקדשו הרוחני הגדול!‏

2.‏ מהו המקדש הרוחני של יהוה?‏ (‏ראה גם התיבה ”‏ המקדש הרוחני הוא לא.‏.‏.‏‏”‏)‏

² מהו בדיוק המקדש הרוחני,‏ והיכן נוכל למצוא פרטים עליו?‏ לא מדובר במבנה ממשי.‏ המקדש הרוחני הוא המסגרת שקבע יהוה כדי שנוכל לעבוד אותו כרצוי בעיניו על בסיס קורבן הכופר של ישוע.‏ השליח פאולוס הסביר על כך באיגרת שהוא כתב למשיחיים העבריים מהמאה הראשונה שחיו ביהודה.‏ b

3,‏ 4.‏ מה הדאיג את פאולוס לגבי המשיחיים העבריים ביהודה,‏ ואיך הוא עזר להם?‏

³ מדוע כתב להם פאולוס את האיגרת?‏ ככל הנראה היו לו שתי סיבות עיקריות.‏ ראשית,‏ כדי לעודד אותם.‏ רובם באו מרקע יהודי.‏ יכול להיות שמנהיגי הדת לעגו להם  משום שלא היה למשיחיים מקדש מרשים שבו הם עבדו את אלוהים,‏ לא היה להם מזבח שעליו הם הקריבו קורבנות ולא היו להם כוהנים שביצעו עבורם שירותי דת.‏ זה היה עלול לייאש את תלמידי המשיח ולהחליש את אמונתם (‏עב׳ ב׳:‏1;‏ ג׳:‏12,‏ 14‏)‏.‏ חלקם היו עלולים אפילו להתפתות לחזור ליהדות.‏

⁴ שנית,‏ פאולוס כתב למשיחיים העבריים שהם אינם מתאמצים מספיק כדי להבין אמיתות רוחניות חדשות או עמוקות,‏ את ”‏המזון המוצק”‏ שמצוי בדבר־אלוהים (‏עב׳ ה׳:‏11–14‏)‏.‏ נראה שכמה מהם עדיין קיימו את תורת משה.‏ אך פאולוס הסביר שהקורבנות שדרשה התורה לא יכלו לכפר לגמרי על החטא.‏ מסיבה זו ’‏התבטלה’‏ התורה.‏ לאחר מכן פאולוס לימד אותם כמה אמיתות עמוקות.‏ הוא הזכיר לאחיו שיש להם ”‏תקווה טובה יותר”‏ שמבוססת על קורבנו של ישוע ושבאמת יכולה לעזור להם ’‏להתקרב לאלוהים’‏ (‏עב׳ ז׳:‏18,‏ 19‏)‏.‏

5.‏ איזה סידור חשוב עלינו להבין מספר עברים,‏ ומדוע?‏

⁵ פאולוס הסביר לאחיו העבריים מדוע אמונתם המשיחית נעלה בהרבה על כל צורה שבה עבדו את אלוהים בעבר.‏ מאפייני התורה היו רק ‏”‏צל הדברים שנועדו לבוא,‏ אבל הממשות שייכת למשיח”‏ (‏קול׳ ב׳:‏17‏)‏.‏ הצל שמטיל חפץ מסוים הוא רק צורה כללית של הדבר האמיתי.‏ באותו אופן,‏ הדרך שבה היהודים עבדו את אלוהים בימי קדם הייתה רק צל של הדרך הטובה יותר לעבוד אותו שהייתה עתידה להתקיים.‏ עלינו להבין את הסידור שקבע יהוה לסליחת חטאינו כדי לעבוד אותו כרצוי בעיניו.‏ נשווה כעת בין ה”‏צל”‏ (‏המסגרת היהודית הקדומה)‏ לבין ה”‏ממשות”‏ (‏המסגרת המשיחית)‏,‏ כפי שמוסבר בעברים.‏ כך נוכל להבין יותר לעומק את המקדש הרוחני ואת הקשר שלו אלינו.‏

6.‏ לְמה שימש המשכן?‏

⁶ המסגרת הקדומה.‏ פאולוס ביסס את דבריו על המשכן שכונן משה בשנת 1512  לפה״ס.‏ (‏ראה הטבלה ”‏המסגרת הקדומה — הממשות המשיחית”‏.‏)‏ המשכן היה מבנה דמוי אוהל שבני ישראל נשאו איתם כשהם נדדו ממקום למקום.‏ הם השתמשו בו קרוב ל־500 שנה,‏ עד שנבנה המקדש בירושלים (‏שמ׳ כ״ה:‏8,‏ 9;‏ במ׳ ט׳:‏22‏)‏.‏ אותו משכן כונה ”‏אוהל מועד”‏ והיה המקום המרכזי שבו בני ישראל התאספו כדי לעבוד את אלוהים ולהקריב לו קורבנות (‏שמ׳ כ״ט:‏43–46‏)‏.‏ אבל המשכן היה גם ייצוג למשהו גדול בהרבה עבור המשיחיים.‏

7.‏ מתי המקדש הרוחני הפך לממשות?‏

⁷ הממשות המשיחית.‏ המשכן הקדום היה ”‏צל של הדברים השמימיים”‏ וסימל את המקדש הרוחני הגדול של יהוה.‏ פאולוס אמר ש”‏אוהל [‏או,‏ משכן]‏ זה הוא משל לעת הנוכחית”‏ (‏עב׳ ח׳:‏5;‏ ט׳:‏9‏)‏.‏ כך שכאשר הוא כתב לעברים,‏ המקדש הרוחני כבר היה ממשות עבור המשיחיים.‏ הוא התחיל להתקיים ב־29 לספירה,‏ השנה שבה ישוע נטבל,‏ נמשח ברוח הקודש והחל לשרת כ”‏כוהן גדול נעלה”‏ במקדש הרוחני (‏עב׳ ד׳:‏14;‏ מה״ש י׳:‏37,‏ 38‏)‏.‏ c

8,‏ 9.‏ איזה ניגוד חד יש בין הכוהנים הגדולים בישראל לבין הכוהן הגדול הנעלה,‏ ישוע המשיח,‏ לפי עברים ז׳:‏23–27‏?‏

⁸ המסגרת הקדומה.‏ תפקידו של הכוהן הגדול היה לייצג את העם לפני אלוהים.‏ הכוהן הגדול הראשון בעם ישראל,‏ אהרון,‏ מונה ישירות על־ידי יהוה בחנוכת המשכן.‏ אבל כפי שהסביר פאולוס,‏ ”‏הכרחי היה שרבים יתמנו לכוהנים בזה אחר זה,‏ מפני שהמוות מנע מהם להמשיך בתפקידם”‏.‏ d ‏(‏קרא עברים ז׳:‏23–27‏.‏)‏ כאנשים לא־מושלמים,‏ הכוהנים הגדולים היו צריכים להקריב קורבנות גם עבור החטאים שלהם.‏ זהו ניגוד חד בין הכוהנים הגדולים של עם ישראל לבין הכוהן הגדול הנעלה,‏ ישוע המשיח.‏

⁹ הממשות המשיחית.‏ הכוהן הגדול שלנו,‏ ישוע המשיח,‏ הוא ”‏משרת המבצע מלאכתו.‏.‏.‏ באוהל האמיתי,‏ אשר הקים יהוה ולא אדם”‏ (‏עב׳ ח׳:‏1,‏ 2‏)‏.‏ פאולוס הסביר ש”‏כיוון שהוא חי לנצח,‏ אין לכהונתו יורשים”‏.‏ הוא הוסיף שישוע ”‏נקי מטומאה,‏ נבדל מחוטאים”‏ ושבשונה מהכוהנים הגדולים בעם ישראל ”‏אין הוא צריך להקריב קורבנות מדי יום”‏ על חטאיו.‏ נבחן כעת את ההבדל בין המזבחות והקורבנות שהיו במסגרת הקדומה לבין אלו שבממשות המשיחית.‏

10.‏ על מה הצביעו הקורבנות שהוקרבו על מזבח הנחושת?‏

¹⁰ המסגרת הקדומה.‏ מחוץ לכניסת המשכן היה מזבח נחושת עליו הוקרבו בעלי החיים ליהוה (‏שמ׳ כ״ז:‏1,‏ 2;‏ מ׳:‏29‏)‏.‏ אך אותם קורבנות לא יכלו לספק מחילה תמידית על חטאי העם (‏עב׳ י׳:‏1–4‏)‏.‏ הקרבת הקורבנות במשכן דרך קבע הצביעה על קורבן אחד ויחיד שעתיד היה להביא לסליחה מוחלטת על חטאי האנושות.‏

11.‏ על איזה מזבח הקריב ישוע את עצמו כקורבן?‏ (‏עברים י׳:‏5–7,‏ 10‏)‏

 ¹¹ הממשות המשיחית.‏ ישוע ידע שיהוה שלח אותו לכדור הארץ כדי למסור את חייו כקורבן כופר עבור האנושות (‏מתי כ׳:‏28‏)‏.‏ לכן בטבילתו הוא הציג את עצמו לעשיית רצון יהוה (‏יוח׳ ו׳:‏38;‏ גל׳ א׳:‏4‏)‏.‏ ישוע הקריב את עצמו על מזבח סמלי שייצג את ”‏רצון”‏ אלוהים.‏ הכוונה היא לרצונו של יהוה שבנו יקריב את חייו האנושיים המושלמים.‏ חייו של ישוע הוקרבו ”‏אחת ולתמיד”‏ כדי לכפר על חטאיהם של כל מי שמגלים אמונה במשיח.‏ ‏(‏קרא עברים י׳:‏5–7,‏ 10‏.‏)‏ כעת נדון במשמעותם של המאפיינים הפנימיים של המשכן.‏

12.‏ מי הורשו להיכנס למדורים השונים במשכן?‏

¹² המסגרת הקדומה.‏ תוכניות הבנייה של המשכן והמקדשים שנבנו בהמשך בירושלים היו דומות.‏ בפנים היו שני מדורים — ”‏הקודש”‏ ו”‏קודש הקודשים”‏ — שביניהם חצצה פרוכת רקומה (‏עב׳ ט׳:‏2–5;‏ שמ׳ כ״ו:‏31–33‏)‏.‏ בתוך הקודש הייתה מנורת זהב,‏ מזבח להקטרת קטורת ושולחן לחם הפנים.‏ רק ”‏הכוהנים המשוחים”‏ הורשו להיכנס לתוך הקודש כדי למלא את תפקידיהם הקדושים (‏במ׳ ג׳:‏3,‏ 7,‏ 10‏)‏.‏ בקודש הקודשים היה ארון הברית העשוי זהב שסימל את נוכחות יהוה (‏שמ׳ כ״ה:‏21,‏ 22‏)‏.‏ רק הכוהן הגדול הורשה להיכנס מבעד לפרוכת אל קודש הקודשים אחת  לשנה ביום הכיפורים (‏וי׳ ט״ז:‏2,‏ 17‏)‏.‏ מדי שנה הוא נכנס עם דם בעלי החיים כדי לכפר על חטאיו ועל חטאי העם כולו.‏ בסופו של דבר השתמש יהוה ברוח קודשו כדי להבהיר את משמעותם האמיתית של המאפיינים האלה (‏עב׳ ט׳:‏6–8‏)‏.‏ e

13.‏ מה מייצגים הקודש וקודש הקודשים של המשכן בממשות המשיחית?‏

¹³ הממשות המשיחית.‏ מספר מוגבל של תלמידי המשיח נמשחו ברוח הקודש,‏ והם נהנים מיחסים מיוחדים עם יהוה.‏ אותם 000,‏144 נועדו לשרת ככוהנים בשמיים ביחד עם ישוע (‏ההת׳ א׳:‏6;‏ י״ד:‏1‏)‏.‏ הקודש במשכן מייצג את מצבם כבניו ילודי הרוח של אלוהים בזמן שהם עדיין על כדור הארץ (‏רומ׳ ח׳:‏15–17‏)‏.‏ קודש הקודשים במשכן מייצג את השמיים,‏ מקום משכנו של יהוה.‏ ה”‏פרוכת”‏ שחצצה בין הקודש לבין קודש הקודשים מייצגת את גופו הגשמי של ישוע שחסם את כניסתו לשמיים ככוהן גדול במקדש הרוחני.‏ כאשר הקריב ישוע את גופו האנושי כקורבן עבור האנושות,‏ הוא פתח את הדרך לחיים בשמיים עבור כל המשיחיים המשוחים.‏ גם הם צריכים לוותר על גופם הגשמי כדי לקבל את הגמול השמימי (‏עב׳ י׳:‏19,‏ 20;‏ קור״א ט״ו:‏50‏)‏.‏ אחרי שישוע הוקם לתחייה,‏ הוא נכנס לקודש הקודשים של המקדש הרוחני,‏ ובסופו של דבר כל המשוחים יצטרפו אליו.‏

14.‏ למה המקדש הרוחני של יהוה הוא סידור נעלה,‏ לפי עברים ט׳:‏12,‏ 24–26‏?‏

¹⁴ אפשר לראות בבירור כמה נעלה המסגרת הרוחנית שקבע יהוה על בסיס קורבן הכופר של ישוע המשיח וכהונתו.‏ הכוהן הגדול בישראל נכנס לקודש קודשים מעשה ידי אדם עם דם קורבנות בעלי חיים,‏ אבל ישוע נכנס ”‏אל השמיים עצמם”‏,‏ המקום הקדוש מכול,‏ כדי להיראות לפני יהוה.‏ שם הוא הציג בעדנו את ערך חייו המושלמים ”‏כדי לשים קץ לחטא על־ידי הקרבת עצמו”‏.‏ ‏(‏קרא עברים ט׳:‏12,‏ 24–26‏.‏)‏ קורבנו של ישוע הוא הקורבן הנעלה שמוחק את חטאינו לנצח.‏ וכפי שנלמד כעת,‏ בין שתקוותנו שמימית ובין שהיא ארצית,‏ כולנו יכולים לעבוד את יהוה במקדשו הרוחני.‏

15.‏ מי שירת בחצר המשכן?‏

¹⁵ המסגרת הקדומה.‏ במשכן הייתה חצר אחת — אזור פתוח ומגודר שבו הכוהנים מילאו את תפקידיהם.‏ מזבח העולה הגדול העשוי נחושת היה ממוקם בחצר,‏ וכן כיור הנחושת שבו התרחצו הכוהנים כדי להיטהר לפני שעסקו בשירותם המקודש (‏שמ׳ ל׳:‏17–20;‏ מ׳:‏6–8‏)‏.‏ אולם במקדשים שנבנו מאוחר יותר הייתה גם חצר חיצונית שבה מי שלא שירתו ככוהנים יכלו לעבוד את אלוהים.‏

16.‏ מי משרתים בחצרות השונות של המקדש הרוחני?‏

¹⁶ הממשות המשיחית.‏ לפני ששארית אחיו המשוחים של ישוע עוברים לשרת איתו ככוהנים בשמיים,‏ הם משרתים בנאמנות בחצר הפנימית הארצית של המקדש הרוחני.‏ כיור הרחצה הגדול משמש כתזכורת חשובה עבורם,‏ ועבור כל המשיחיים,‏ שעליהם להישאר נקיים מבחינה  מוסרית ורוחנית.‏ אם כן,‏ היכן ’‏ההמון הרב’‏,‏ שתומכים בנאמנות באחיו המשוחים של המשיח,‏ עובדים את יהוה?‏ השליח יוחנן ראה אותם ”‏עומדים לפני הכיסא”‏ ו”‏עובדים [‏את אלוהים]‏ יומם ולילה”‏.‏ חברי ההמון הרב משרתים את אלוהים כאן עלי אדמות,‏ בחצר החיצונית של מקדשו הרוחני (‏ההת׳ ז׳:‏9,‏ 13–15‏)‏.‏ אנחנו כל כך שמחים שיש לנו מקום במסגרת שקבע יהוה לעבודתו הטהורה!‏

17.‏ אילו קורבנות יש לנו הזכות להקריב ליהוה?‏

¹⁷ כיום לכל המשיחיים יש את הזכות להקריב ליהוה קורבנות ולהשתמש בזמן,‏ בכוח ובמשאבים שלהם כדי לקדם את ענייני מלכותו.‏ כמו שאמר השליח פאולוס למשיחיים העבריים,‏ גם אנחנו יכולים ’‏להקריב תמיד קורבן הלל לאלוהים,‏ כלומר,‏ פרי שפתיים המכריזות את שמו ברבים’‏ (‏עב׳ י״ג:‏15‏)‏.‏ נוכל להראות שאנחנו מעריכים את הזכות לשרת את יהוה אם ניתן לו את מיטבנו.‏

18.‏ מה אל לנו להזניח ומה לעולם לא נרצה לשכוח,‏ לפי עברים י׳:‏22–25‏?‏

¹⁸ קרא עברים י׳:‏22–25‏.‏ לקראת סיום איגרתו אל העברים הזכיר פאולוס כמה היבטים בעבודת אלוהים שעלינו לא להזניח לעולם.‏ בין היתר,‏ עלינו להתפלל ליהוה,‏ לבשר על תקוותנו,‏ להתאסף עם קהילותינו ולעודד זה את זה ”‏על אחת כמה וכמה [‏בראותנו]‏ כי קרב [‏יום יהוה]‏”‏.‏ לקראת סוף ספר ההתגלות,‏ מלאך יהוה חזר פעמיים על המילים החשובות:‏ ”‏לאלוהים השתחווה!‏”‏ (‏ההת׳ י״ט:‏10;‏ כ״ב:‏9‏)‏ לעולם לא נרצה לשכוח את האמת הרוחנית העמוקה שנוגעת למקדש הרוחני הגדול של יהוה ולזכות היקרה שיש לנו לשרת את אלוהינו האדיר.‏