כותבי המקרא חזרו לפעמים על אותם ביטויים מילה במילה.‏ נבחן שלוש סיבות שככל הנראה גרמו לכותבים לעשות זאת:‏

תקופת הכתיבה.‏ למרבית האנשים בעם ישראל הקדום לא היו עותקים אישיים של התורה.‏ ברוב המקרים התאפשר להם רק להקשיב להקראה של התורה כשהם נקהלו יחד במשכן או במקדש (‏דב׳ ל״א:‏10–12‏)‏.‏ סביר להניח שהיו להם הסחות דעת כשהם עמדו בקהל גדול והקשיבו לתורה במשך שעות (‏נחמ׳ ח׳:‏2,‏ 3,‏ 7‏)‏.‏ לכן החזרה על מילים מסוימות עזרה להם לזכור את הפסוקים וליישם אותם.‏ אין ספק שזה חקק את הפרטים החשובים בזיכרונם,‏ כמו החוקים שקבע אלוהים (‏וי׳ י״ח:‏4–22;‏ דב׳ ה׳:‏1‏)‏.‏

סגנון הכתיבה.‏ בערך עשרה אחוזים מהמקרא הינם שירים,‏ כמו תהלים,‏ שיר השירים ואיכה.‏ לפעמים שולבו בשירים ביטויים חוזרים במטרה להבליט את הרעיון המרכזי ולעזור למאזינים לזכור בעל־פה את המילים.‏ לדוגמה,‏ שים לב לכתוב בתהלים קט״ו:‏9–11‏:‏ ”‏ישראל,‏ בטח ביהוה — הוא עזרם ומגינם.‏ בית אהרון,‏ בטחו ביהוה — הוא עזרם ומגינם.‏ יראי יהוה,‏ בטחו ביהוה — הוא עזרם ומגינם”‏.‏ האם שמת לב איך החזרה על אותם ביטויים עזרה למי ששרו את המזמור לנצור בליבם אמיתות מקראיות יקרות?‏

הבלטת נושאים חשובים.‏ לפעמים כותבי המקרא חזרו על רעיונות חשובים.‏ לדוגמה,‏ משה שב והזכיר את הסיבה לכך שיהוה ציווה על בני ישראל לא לאכול דם.‏ יהוה רצה להדגיש שהדם מסמל את החיים (‏וי׳ י״ז:‏11,‏ 14‏)‏.‏ בתקופה מאוחרת יותר,‏ השליחים והזקנים בירושלים כתבו למשיחיים ממה עליהם להימנע והזכירו שוב את נושא הדם,‏ כחלק מרשימה של מעשים המנוגדים לרצון אלוהים (‏מה״ש ט״ו:‏20,‏ 29‏)‏.‏

אף שיש במקרא מילים וביטויים החוזרים על עצמם,‏ זה לא אומר שיהוה רוצה שנדקלם את אותן מילים בצורה טקסית.‏ למשל,‏ ישוע אמר:‏ ”‏כאשר אתם מתפללים,‏ אל תאמרו שוב ושוב את אותם הדברים”‏ (‏מתי ו׳:‏7‏)‏.‏ לאחר מכן הוא ציין כמה נושאים שראוי בעיני יהוה לכלול בתפילותינו (‏מתי ו׳:‏9–13‏)‏.‏ למרות שאנחנו משתדלים לא לחזור על אותן מילים בתפילותינו,‏ אנו יכולים להתפלל שוב ושוב על אותם הנושאים (‏מתי ז׳:‏7–11‏)‏.‏

ישנן סיבות טובות לכך שמילים וביטויים מסוימים חוזרים על עצמם במקרא.‏ זו אחת מהדרכים הרבות שבהן מורנו האדיר מלמד ומדריך אותנו (‏יש׳ מ״ח:‏17,‏ 18‏)‏.‏