מאמר לימודי 24
שיר 24 בואו אל הר יהוה
הישאר באוהלו של יהוה לעד!
”יהוה, מי יתארח באוהלך?” (תהל׳ ט״ו:1).
במה נתמקד
נבחן את הדרישות שבהן עלינו לעמוד כדי לשמור על יחסים קרובים עם יהוה ונלמד כיצד הוא מצפה שננהג בידידיו.
1. כיצד הכתוב בתהלים ט״ו:1–5 יכול להועיל לנו?
במאמר הקודם למדנו שמשרתיו המוקדשים של יהוה אשר פיתחו איתו קשר אישי והדוק יכולים להתארח באוהלו הסמלי. אבל מה נדרש מצידנו כדי להמשיך ליהנות מיחסים קרובים עם יהוה? תהלים ט״ו שופך אור על הנושא וכולל עצות מעשיות העוזרות לנו להתקרב אליו (קרא תהלים ט״ו:1–5).
2. למה כנראה התכוון דוד כשהוא הזכיר את אוהלו של יהוה?
2 מזמור ט״ו נפתח במילים: ”יהוה, מי יתארח באוהלך? מי ישכון בהר קודשך?” (תהל׳ ט״ו:1) כשדוד הזכיר את אוהל יהוה, הוא ככל הנראה התכוון למשכן שניצב תקופה מסוימת בגבעון. דוד גם התייחס להר קודשו של יהוה, שקרוב לוודאי היה הר ציון בירושלים. באותו אזור, השוכן כמה קילומטרים דרומית לגבעון, הקים דוד אוהל עבור ארון הברית עד שייבנה לו משכן קבע (שמ״ב ו׳:17).
3. מדוע חשוב שנבחן את תהלים ט״ו? (ראה גם תמונה.)
3 רוב בני ישראל לא הורשו לשרת במשכן, ובוודאי שלא להיכנס למדור הפנימי שבו שכן ארון הברית. אבל כל משרתי יהוה הנאמנים שרקמו איתו ידידות איתנה יכלו להתארח באוהלו הסמלי. כולנו נכספים לקשר כזה. מזמור ט״ו מבליט כמה תכונות שעלינו לפתח כדי להישאר ידידיו של יהוה.
בני ישראל מתקופת דוד יכלו לדמיין בקלות מה הכוונה להתארח באוהל יהוה (ראה סעיף 3)
התהלך בתום ועשה את הישר
4. מדוע ניתן לומר שהטבילה היא לא הדרישה היחידה שמציב יהוה למשרתיו? (ישעיהו מ״ח:1)
4 בתהלים ט״ו:2 ידיד יהוה מתואר בתור אדם ”המתהלך בתום [או ללא דופי], העושה את הישר”. המילים ”מתהלך” ו”עושה” מצביעות על פעולות תמידיות ומתמשכות. אבל האם אנו באמת מסוגלים להימצא ללא דופי לפני יהוה? כן. אומנם אף אדם אינו מושלם, אך יהוה יראה בנו אנשים נטולי דופי אם נשתדל לציית לו כמיטב יכולתנו. כשהקדשנו לו את חיינו ונטבלנו, רק התחלנו את המסע לצידו. זכור שבתקופת המקרא עצם העובדה שאדם השתייך לעם ישראל לא הקנתה לו את הזכות להיות אורח באוהלו של יהוה. חלק מבני העם קראו אליו, אך ”לא באמת ולא בצדקה”. (קרא ישעיהו מ״ח:1.) אדם שבאמת רצה להיות אורח באוהלו של יהוה היה צריך ללמוד את דרישותיו ולקיים אותן. באופן דומה, כדי להיות רצויים בעיני אלוהים כיום, עלינו לעשות יותר מאשר להיטבל ולהשתייך לקהילה המשיחית. אנו נדרשים להמשיך ’לעשות את הישר’. מה כרוך בכך?
5. כיצד נוכל להראות שאנחנו מצייתים ליהוה בכל היבטי חיינו?
5 כדי להיות חסרי דופי בעיני יהוה ולעשות את הישר בעיניו, לא מספיק לנכוח באסיפות באופן קבוע (שמ״א ט״ו:22). עלינו להתאמץ לשמור לו אמונים בכל היבט בחיינו, גם כשאנו לבד (מש׳ ג׳:6; קהלת י״ב:13, 14). חשוב מאוד לציית לו אפילו בדברים קטנים לכאורה. כך נוכיח שאנו באמת אוהבים אותו, ובעקבות זאת נהיה יקרים בעיניו (יוח׳ י״ד:23; יוח״א ה׳:3).
6. לפי עברים ו׳:10–12, מה חשוב יותר מפועלי אמונתנו בעבר?
6 יהוה מוקיר מקרב לב את מה שעשינו למענו בעבר. אך לא נוכל להישאר אורחיו רק על סמך פועלי העבר שלנו. הכתוב בעברים ו׳:10–12 מבהיר את הנקודה הזו באופן חד־משמעי. (קרא.) יהוה לא שוכח את מאמצינו למענו, אבל הוא רוצה שנמשיך לשרת אותו מכל הלב ”עד הסוף”. אם לא ירפו ידינו בעשיית הטוב, נזכה בידידותו הנצחית (גל׳ ו׳:9).
דבר אמת בלבבך
7. כיצד נוכל לדבר אמת בלבבנו?
7 על מנת להיות אורחים רצויים באוהלו של יהוה, עלינו ’לדבר אמת בלבבנו’ (תהל׳ ט״ו:2). כרוך בכך יותר מאשר להימנע מלספר שקרים. יהוה מצפה שתכונת היושר תהפוך לחלק בלתי נפרד מאישיותנו (עב׳ י״ג:18). נודעת לכך חשיבות עליונה ”כי יהוה מתעב אדם נלוז, אך ידידותו הקרובה היא עם הישרים” (מש׳ ג׳:32).
8. מאיזו התנהגות עלינו להימנע?
8 מי שדוברים אמת בלבבם אינם עוטים חזות של צייתנות לעיני כול אך מפירים את חוקי אלוהים בסתר (יש׳ כ״ט:13). הם דוחים מכול וכול התנהגות צבועה כזו. אדם שאינו משרת את יהוה ביושר לב עלול להתחיל לפקפק בערכם של חוקיו (יעקב א׳:5–8). אולי הוא יתעלם מחוקים שנראים פעוטי ערך בעיניו, ואם לא יהיו השלכות מיידיות למעשיו, הוא עלול להתפתות להפר את עקרונות אלוהים בצורה חמורה יותר. כתוצאה מכך, שירותו יהפוך לצבוע (קהלת ח׳:11). אך בניגוד לאדם כזה, אנו רוצים להיות ישרים בכל דבר.
9. מה אנו לומדים מהמפגש הראשון בין ישוע לנתנאל? (ראה גם תמונה.)
9 אנו לומדים לקח חשוב בנושא היושר מהמפגש הראשון בין ישוע לנתנאל. כשפיליפוס הציג בפני ישוע את ידידו נתנאל, ישוע הגיב בצורה מעוררת פליאה. אף שהוא טרם הכיר את נתנאל באופן אישי, הוא אמר: ”הינה באמת בן ישראל שאין בו מרמה” (יוח׳ א׳:47). כמובן, ישוע החשיב את כל תלמידיו לאנשים ישרים, אך הוא הבחין שנתנאל ניחן בכנות יוצאת דופן. אף שהיה אדם לא מושלם בדיוק כמונו, לא דבק בו שמץ של צביעות או העמדת פנים. ישוע התרשם מהיושר שלו ושיבח אותו על כך. אין ספק שכולנו היינו רוצים לשמוע את ישוע אומר זאת גם עלינו.
כשפיליפוס הציג בפני ישוע את חברו נתנאל, ישוע תיאר אותו כאדם שאין בו מרמה. האם ניתן לומר זאת גם עלינו? (ראה סעיף 9)
10. מדוע אל לנו לנצל לרעה את מתנת הדיבור? (יעקב א׳:26)
10 רוב הדרישות המופיעות בתהלים ט״ו קשורות לאופן שבו אנו מתייחסים לאחרים. תהלים ט״ו:3 מציין שמי שמתארח באוהלו של יהוה ”אינו משמיץ בלשונו, אינו עושה רע לרעהו ואינו מכפיש את ידידיו”. ניצול לרעה של לשוננו בדרכים הללו עלול להסב נזק רב לאחרים ולגזול מאיתנו את הזכות להתארח באוהל יהוה (קרא יעקב א׳:26).
11. מהי השמצה, וכיצד נוהגת הקהילה במי שמשמיץ את רעהו מבלי להתחרט?
11 מחבר המזמור הזכיר באופן ספציפי את נושא ההשמצה. מהי השמצה? על־פי־רוב, השמצה מתייחסת להערות שקריות הפוגעות בשמו הטוב של האדם. אנשים הנוהגים כך ולא מתחרטים יורחקו מהקהילה המשיחית (יר׳ י״ז:10).
12, 13. באילו מצבים אנו עלולים להכפיש את חברינו שלא במתכוון? (ראה גם תמונה.)
12 תהלים ט״ו:3 מזכיר לנו שאורחיו של יהוה אינם עושים רע איש לרעהו ואינם מכפישים את חבריהם. לאור זאת, ממה עלינו להיזהר?
13 אנו עלולים להכפיש מישהו בלי כוונה אם נפיץ מידע שלילי לגביו. חשוב על המקרים הבאים: אחות פורשת מהשירות המורחב, זוג מפסיק לשרת בבית־אל, אח חדל לשרת כזקן קהילה או כמשרת־עוזר. האם ראוי שנעלה השערות בנוגע לסיבות העומדות מאחורי השינויים האלה ונפיץ את דעותינו? קרוב לוודאי שישנן סיבות שאיננו מודעים אליהן. כפי שלמדנו, אדם המתארח באוהלו של יהוה ”אינו עושה רע לרעהו ואינו מכפיש את ידידיו”.
אנו עלולים מבלי משים להפיץ על אחרים מידע שלילי הגובל בהשמצה (ראה סעיפים 12, 13)
כבד את יראי יהוה
14. הסבר כיצד אורחיו של יהוה ’מואסים באדם נבזה’.
14 תהלים ט״ו:4 מציין שידיד יהוה ’מואס באדם נבזה’. מה משמעות הדבר? בתור אנשים לא מושלמים, איננו כשירים לשפוט מי נחשב לאדם כזה, משום שבאופן טבעי אנו נמשכים לאנשים על בסיס האישיות שלהם ונמנעים מחברתם של אנשים בעלי תכונות אופי שמרגיזות אותנו. לכן האנשים היחידים שעלינו לדחות הם מי שיהוה קבע שיש להתרחק מהם (קור״א ה׳:11). עימם נמנים אנשים שביצעו חטאים חמורים ולא התחרטו, מי שמזלזלים באמונתנו ומי שמנסים לפגוע ברוחניותנו (מש׳ י״ג:20).
15. מהי אחת הדרכים לכבד את ”יראי יהוה”?
15 בניגוד לכך, תהלים ט״ו:4 קורא לנו לכבד את ”יראי יהוה”, ולכן אנו מחפשים דרכים להביע בפני ידידיו את אהבתנו והוקרתנו כלפיהם (רומ׳ י״ב:10). דרך אחת לעשות זאת מוזכרת בהמשך פסוק 4. נאמר שם שאדם המתארח באוהלו של יהוה ”אינו חוזר בו מהבטחתו, גם כאשר הדבר לרעתו”. הפרת הבטחות עלולה לפגוע באחרים (מתי ה׳:37). משום כך, יהוה מצפה מאורחיו לעמוד בנדר הנישואין שלהם. הוא גם מתמלא שמחה כשהוא רואה הורים המשתדלים כמיטב יכולתם לקיים את ההבטחות שהבטיחו לילדיהם. אהבתנו לאלוהים ולרֵע תניע אותנו להמשיך לעשות מאמצים לעמוד במילתנו.
16. באיזו דרך נוספת נוכל להביע את הכבוד שאנו רוחשים לידידיו של יהוה?
16 דרך נוספת להראות שאנו רוחשים כבוד לידידי יהוה היא להיות מכניסי אורחים ולגלות נדיבות כלפיהם (רומ׳ י״ב:13). פעילויות פנאי בחברת אחינו ואחיותינו מחזקות את קשרי הידידות שלנו איתם ועם יהוה. מלבד זאת, כשאנו מכניסים אורחים, אנו מחקים את דוגמתו של יהוה עצמו.
התרחק מאהבת כסף
17. מדוע נושא הכסף מוזכר בתהלים ט״ו?
17 תהלים ט״ו:5 מזכיר מאפיין נוסף של האורח באוהלו של יהוה: ”את כספו אינו מלווה בריבית, ואינו לוקח שוחד נגד חף מפשע”. מדוע נושא הכסף מוזכר במזמור הקצר הזה? משום שהשקפה מעוותת על כסף עלולה לגרום לאדם לפגוע באחרים ולהרוס את ידידותו עם אלוהים (טימ״א ו׳:10). בימי המקרא היו שניצלו את אחיהם העניים וגבו מהם ריבית על הלוואות. כמו כן, היו שופטים מושחתים שהרשיעו אנשים חפים מפשע תמורת שוחד. יהוה מתעב מעשים כאלה (יח׳ כ״ב:12).
18. אילו שאלות יעזרו לנו לבחון את גישתנו כלפי כסף? (עברים י״ג:5)
18 חשוב לערוך בחינה עצמית בנוגע לגישתנו לגבי כסף. שאל את עצמך: ’האם מה שתמיד מעסיק את מחשבותיי הוא כסף ומוצרים שאני רוצה לקנות? כשאני לוקח הלוואה ממישהו, האם אני מתעכב בהחזרתה במחשבה שאותו אדם לא זקוק לכסף? אם אני אדם אמיד, האם זה גורם לי להרגיש חשוב מאחרים? האם קשה לי לגלות נדיבות למרות שיש לי אמצעים? האם אני ממהר להסיק שאח מסוים הוא חומרני רק מפני שהוא בעל נכסים? האם אני קושר קשרים בעיקר עם אנשים עשירים אך מתעלם מאחים דלי אמצעים?’ נפלה בחלקנו זכות גדולה מאין כמוה להתארח באוהלו של יהוה. כדי לשמור על הזכות הזו עלינו להתרחק מאהבת כסף, ובתמורה יהוה לעולם לא יעזוב אותנו (קרא עברים י״ג:5).
יהוה אוהב את ידידיו
19. מהי מטרת חוקיו של יהוה?
19 תהלים ט״ו נחתם בהבטחה הבאה: ”עושה אלה לא יימוט לעולם” (תהל׳ ט״ו:5). מחבר המזמור למעשה חושף כאן מה ייעודם של חוקי אלוהים. הם נועדו לתרום לאושרנו, ואם נישמע להדרכת יהוה נזכה לברכתו ולהגנתו (יש׳ מ״ח:17).
20. אילו ברכות מצפות לאורחיו של יהוה?
20 לאורחיו של יהוה מצפה עתיד מזהיר. המשוחים יזכו לשכון ב’מעונות הרבים’ שהכין עבורם ישוע בשמיים (יוח׳ י״ד:2). בעלי התקווה הארצית מייחלים להתגשמות ההבטחה בההתגלות כ״א:3. אנו מחשיבים זאת לכבוד גדול להיענות להזמנה הלבבית של יהוה להיות ידידיו ולהתארח באוהלו לעד!
שיר 39 עשיית שם טוב אצל אלוהים
