21 בינואר 2015
פולין
ניצולי אושוויץ, וביניהם עדי־יהוה, מציינים 70 שנה לשחרור המחנה
ורשה, פולין — ב־27 בינואר 2015 יציינו אלפי אנשים 70 שנה לשחרור אושוויץ, מחנה הריכוז וההשמדה הנאצי. המחנה הידוע לשמצה, ששימש בעיקר להשמדת קבוצות אתניות שסומנו על־ידי הנאצים, היה גם כלי לרדיפתם של עדי־יהוה מלאומים שונים, כולל גרמנים.
האירוע מאורגן על־ידי המוזיאון הלאומי אושוויץ־בירקנאו ומועצת אושוויץ הבינלאומית. נשיא פולין, ברוניסלב קומורובסקי, צפוי לנכוח בטקס, ומספר מדינות מרחבי העולם ישלחו משלחות רשמיות. האירוע גם ישודר בשידור חי באינטרנט.
אושוויץ ממוקמת בפרברי אושווינצ׳ים, עיר פולנית שסופחה על־ידי הנאצים במהלך מלחמת העולם השנייה. בשלב ראשון שימש המקום כמחנה ריכוז גרמני שאכלס 700 אסירים פולנים שנשלחו לשם ביוני 1940. מהר מאוד התרחבה אושוויץ לממדי ענק וכללה למעלה מ־40 מחנות ותת־מחנות. ארבעת תאי הגזים באושוויץ־בירקנאו גבו בשיא תפקודם את חייהם של 000,20 איש ביום. לפחות 1.1 מיליון איש, כולל למעלה מ־400 עדי־יהוה, נשלחו לאושוויץ במהלך קרוב לחמש שנות פעילות המחנה.
באתר המוזיאון הלאומי אושוויץ־בירקנאו נאמר: ”מלבד אזכורים קצרים, הספרות הדנה בהיסטוריה של מחנה הריכוז אושוויץ אינה מזכירה את עדי־יהוה (שכונו ברשומות המחנה [תלמידי] מקרא) אשר נאסרו בשל אמונתם הדתית. אסירים אלה ראויים לתשומת לב רבה יותר לאור דבקותם בעקרונות המוסר שלהם בתנאי המחנה”. מרשומות המוזיאון עולה כי עדי־יהוה היו בין האסירים הראשונים שנשלחו לאושוויץ ושלמעלה מ־35 אחוז ממאות העדים שנשלחו למחנה מצאו בו את מותם.
כבר ב־1933 שמה לעצמה הממשלה הנאצית למטרה לעצור את פעילותם של עדי־יהוה והוציאה את הארגון מחוץ לחוק בגרמניה כולה. עקרונות המוסר ואורח החיים של עדי־יהוה לא עלו בקנה אחד עם האידיאולוגיה הנאצית. לדוגמה, עדי־יהוה סירבו למלא את הפקודה להצדיע במועל יד ולקרוא ”הייל היטלר!” כיוון שראו במחוות כבוד זו להיטלר הפרת נאמנות לאלוהים. העדים גם סירבו לבצע כל מלאכה צבאית, עמדה שנתפסה בעיני המשטר כהתנגדות למדינה. ”מי שסירב לשרת בצבא נשלח למחנה ריכוז”, מסביר אנדרז׳י שלבוט, אשר נעצר ב־1943 ונשלח לאושוויץ בהיותו בן 19 בלבד. לעדי־יהוה הובטח שחרור מיידי בתנאי שיחתמו על מסמך שבו הם מתכחשים לחברותם בארגון ומצהירים כי עיקרי אמונתו שגויים. אך מר שלבוט סירב לחתום.
מסמכים נאציים רשמיים מזכירים את עדי־יהוה בראשי התיבות IBV, קיצור של Internationale Bibelforscher-Vereinigung (האגודה הבינלאומית של תלמידי המקרא), שמו הרשמי של ארגונם בגרמנית. הנאצים דרשו מהעדים לענוד משולש סגול על מדיהם. הסמל עזר לעדים לזהות את אחיהם לאמונה במחנה. הם נהגו להיפגש מדי ערב לפני מסדר הנוכחות כדי לתמוך זה בזה. נערכו גם אסיפות חשאיות כדי לדון במקרא עם אסירים שהתרשמו מטוב לבם של העדים ומאמונתם. מספר אסירים הפכו לעדי־יהוה בזמן ששהו במחנות אושוויץ.
בבוקר שבת, ב־27 בינואר 1945, הגיע הצבא האדום הסובייטי לעיר אושווינצ׳ים. עד השעה 00:15 כבר שחררו הכוחות הסובייטיים כ־000,7 אסירים מאושוויץ I, אושוויץ II (בירקנאו) ואושוויץ III (מונוביץ).
עד־יהוה ששמו סטניסלב זאז׳ק נמנה עם עשרות האלפים שפונו על־ידי הנאצים ממחנות אושוויץ לקראת הפלישה הצפויה של הצבא האדום. מר זאז׳ק וכ־200,3 אסירים נוספים עזבו את תת־המחנה יאבוז׳נו ונאלצו לפלס דרכם בשלג העמוק כחלק מצעדת המוות הידועה לשמצה. מעריכים כי פחות מ־000,2 איש שרדו את שלושת ימי ההליכה עד בלכהאמר, תת־מחנה מרוחק של אושוויץ ששכן ביער. מר זאז׳ק כתב בזיכרונותיו על הקרב שהתחולל בשעה שהוא ועוד כמה אסירים הסתתרו במחנה: ”יכולנו לשמוע את הטנקים חולפים, אך איש לא אזר אומץ להתקרב כדי לראות למי הם שייכים. בבוקר התברר שהיו אלה הרוסים. ... הצבא הרוסי התפרש על פני קרחת היער הרחבה, וכאן הסתיים חלום הבלהות שלי במחנה הריכוז”.
ב־27 בינואר 2015 יתקיימו בערים שונות ברחבי העולם כנסים ותערוכות לציון 70 שנה לשחרור אושוויץ.
אנשי קשר לעיתונות:
בינלאומי: ג׳. ר. בראון, המשרד לשירותי מידע ציבוריים,
טל’ 5000 560 718 1+
גרמניה: וולפראם סלופינה, טל’ 3110 41 6483 49+
פולין: רישרד ז׳בלונסקי, טל’ 097 555 608 48+