צעירים שואלים
איך להתמודד עם דאגות?
מה גורם לך לדאוג?
האם המשפטים הבאים מבטאים את מה שאתה מרגיש לפעמים?
”אני כל הזמן חושב: ’מה אם...?’ ’מה אם תקרה לנו תאונת דרכים?’ ’מה אם המטוס שלנו יתרסק?’ אני מודאג מדברים שלא היו מטרידים כל כך אדם שהוא מאוזן יותר” (צ׳ארלס).
”אני כל הזמן דואגת. אני מרגישה כמו אוגר שרץ בתוך גלגל ואף פעם לא מגיע לשום מקום. אני סוחטת את עצמי לגמרי, אבל לא משיגה שום דבר” (אנה).
”כשאומרים לי ’איזה כיף לך שאתה עדיין בבית־ספר’, אני חושב לעצמי: ’אין להם מושג שבית־ספר זה מקום ממש מלחיץ!’” (דניאל).
”אני כמו סיר לחץ. אני תמיד דואגת ממה שעומד לקרות ומוטרדת לגבי הדבר הבא שאני צריכה לעשות” (לורה).
עובדה בסיסית: אנו חיים בתקופה שהמקרא מתאר כ”עתות משבר קשות להתמודדות” (טימותיאוס ב׳. ג׳:1). לכן לא רק מבוגרים מתמודדים עם דאגות, אלא גם צעירים.
האם דאגות תמיד מזיקות?
לא. למעשה, המקרא מציין שראוי לדאוג לטובתם של מי שאנו אוהבים (קורינתים א׳. ז׳:32–34; קורינתים ב׳. י״א:28).
גם חייבים להודות שכשאנו מודאגים ממצב מסוים, זה יכול להיות מניע חזק לפעולה. לדוגמה, נניח שיש לך מבחן בשבוע הבא. הלחץ לקראת המבחן יניע אותך ללמוד במהלך השבוע, ובזכות כך תקבל ציון טוב!
מידה מסוימת של דאגה גם יכולה לעזור לך להיות ער לסכנות. ”אתה מרגיש מתוח כשאתה יודע שאתה מתנהג בצורה פסולה ושעליך לעשות שינויים כדי להרגיע את המצפון שלך”, אומרת נערה ששמה סרינה (השווה יעקב ה׳:14).
עובדה בסיסית: דאגה יכולה להועיל לך — אך רק אם היא מניעה אותך לעשות את הדבר הנכון.
אבל מה תוכל לעשות אם מרוב דאגות אתה מרגיש כלוא בתוך מבוך של מחשבות שליליות?
לדוגמה: ”כשאני חושב על הדברים שעלולים לקרות בכל מיני מצבים מלחיצים, מציפות אותי המון דאגות”, אומר ריצ׳ארד בן ה־19. ”אני מריץ את המצב שוב ושוב במוחי, וזה גורם לי להרגיש נורא מתוח”.
במקרא כתוב ש”חיי בשרים לב מרפא”, כלומר לב רגוע מביא חיים לאדם (משלי י״ד:30). לעומת זאת, דאגות מופרזות עלולות להוביל לתסמינים גופניים לא־נעימים, כמו כאבי ראש, סחרחורות, כאבי בטן ודפיקות לב חזקות.
מה תוכל לעשות אם דאגותיך פועלות לרעתך ולא לטובתך?
מה תוכל לעשות
בדוק אם דאגותיך סבירות. ”כשאתה מודאג כי חשוב לך למלא את האחריות שלך זה דבר אחד, אבל כשאתה שוקע בדאגות זה כבר משהו אחר. זה מזכיר לי את המשפט: ’דאגות הן כמו כיסא נדנדה. הן מעסיקות אותך, אבל לא מביאות אותך לשום מקום’” (קתרין).
המקרא אומר: ”מי מכם בדאגתו יכול להוסיף ולוּ אמה אחת לשנות חייו?” (מתי ו׳:27).
מה משמעות הדבר: אם דאגותיך לא מובילות אותך לפתרון, הן רק מוסיפות לבעיה שלך או הופכות לבעיה שלך.
התמודד עם כל יום בנפרד. ”תחשוב על זה: האם הדברים שאתה מודאג לגביהם יהיו חשובים מחר? בעוד חודש? בעוד שנה? בעוד חמש שנים?” (אנתוני).
המקרא אומר: ”לעולם אל תהיו מודאגים אפוא מיום המחר, כי למחר דאגות משלו. כל יום וצרותיו שלו” (מתי ו׳:34).
מה משמעות הדבר: אין טעם להיות טרוד בבעיות המחר. זכור שחלקן אף פעם לא יקרו.
למד להשלים עם נסיבות שאינן בשליטתך. ”הדבר הכי טוב שאתה יכול לעשות הוא להתכונן למצבים שונים כמיטב יכולתך, אבל אתה צריך לקבל את העובדה שיש מצבים שנמצאים מחוץ לשליטתך” (רוברט).
המקרא אומר: ”לא לקלים המרוץ, ... וגם לא ליודעים חן [הצלחה]; כי עת ופגע יקרה את כולם” (קהלת ט׳:11).
מה משמעות הדבר: אתה לא תמיד יכול לשנות את הנסיבות שלך, אבל אתה יכול לשנות את ההשקפה שלך.
ראה את מצבך בפרופורציה הנכונה. ”למדתי שאני צריכה להתמקד בתמונה הגדולה ולא להילחץ מדברים קטנים. אני צריכה להחליט על מה שווה להשקיע אנרגיה ואיך אני יכולה לתעל את הכוחות שלי לדברים חשובים” (אלקסיס).
המקרא אומר: ”[הבינו] מה הם הדברים החשובים יותר” (פיליפים א׳:10).
מה משמעות הדבר: אנשים שרואים את דאגותיהם בפרופורציה הנכונה לא יתמוטטו מרוב מתח.
שוחח עם מישהו. ”בכיתה ו׳ הייתי חוזרת הביתה מאוד מתוחה ופחדתי מיום המחר. סיפרתי על זה לאימא ואבא, והם הקשיבו לי בתשומת לב. כל כך שמחתי שהם תמכו בי. יכולתי לבטוח בהם ולדבר אתם בחופשיות. זה עזר לי להתמודד עם יום המחר” (מרלין).
המקרא אומר: ”דאגה בלב איש ישְׁחֶנה [תעיק עליו], ודבר טוב [מילה טובה] ישמחנה” (משלי י״ב:25).
מה משמעות הדבר: הורה או חבר יוכלו לתת לך עצות מעשיות להפחתת המתח והדאגות.
התפלל. ”מה שעוזר לי זה להתפלל בקול, כך שאוכל לשמוע את מה שאני אומרת. זה מאפשר לי לבטא במילים את מה שמטריד אותי במקום לשמור הכול בראש. זה גם עוזר לי להבין שיהוה גדול מהדאגות שלי” (לורה).
המקרא אומר: ”השליכו [על אלוהים] את כל דאגותיכם, כי הוא דואג לכם” (פטרוס א׳. ה׳:7).
מה משמעות הדבר: תפילה היא לא טריק פסיכולוגי לשיכוך דאגות. זוהי דרך ממשית לתקשר עם יהוה אלוהים. הוא מבטיח: ”אל תירא, כי עמך אני. אל תשתע, כי אני אלוהיך. אימצתיך [חיזקתיך] אף עזרתיך” (ישעיהו מ״א:10).