ליפואה מצויה,‏ עוף קרקע בדרום אוסטרליה,‏ מסוגלת לשמור על טמפרטורת קן הנעה בין 31–37 מעלות צלזיוס,‏ כשהיא רוב הזמן עומדת על 34 מעלות.‏ איך עוף זה מצליח לשמור על טמפרטורה אחידה יום ולילה ולאורך השנה כולה?‏

 מדי חורף חופרים העופות הללו בור שעומקו מטר ורוחבו שלושה מטרים.‏ הזכר ממלא אותו בדשא,‏ עלים וצמחים שונים,‏ והבור הופך לתל.‏ לאחר שתל הצמחייה נעשה ספוג מגשמי החורף המאוחרים,‏ הזכר חופר בו בור עבור הביצים ומכסה את התל כולו באדמה חולית.‏ לא חולף זמן רב והצמחייה מתחילה להירקב ולהתחמם — וכך הופך התל לאינקובאטור טבעי.‏

 בכל פעם שהנקבה מוכנה להטיל ביצה,‏ מסיר הזכר את האדמה החולית.‏ לאחר שהיא ממקמת את הביצה בחלל הביצים,‏ הוא מחזיר מייד את האדמה ומכסה את הפתח.‏ נקבת הליפואה המצויה מסוגלת להטיל עד 35 ביצים בין ספטמבר לפברואר.‏ a

 עופות אלו דוחפים מדי פעם את מקוריהם לחול כדי לבדוק את הטמפרטורה,‏ ועורכים שינויים בתל בהתאם לעונות השנה.‏

•   באביב:‏ כשהצמחייה הנרקבת מתחילה להעלות את טמפרטורת הקן יתר על המידה,‏ הזכר מסיר חלק מהאדמה שמעל חלל הביצים כדי שהחום ייפלט החוצה.‏ לאחר מכן הוא מכסה שוב את הקן באדמה צוננת.‏

•   בקיץ:‏ הזכר מוסיף עוד אדמה לראש התל כדי לבודד את הביצים מחום השמש.‏ אולם מדי יום,‏ מוקדם בבוקר,‏ הוא מסיר את האדמה ומכסה בחזרה את התל רק לאחר שהקן והחול מתקררים.‏

•   בסתיו:‏ לאחר שהצמחייה כבר נרקבה מסיר הזכר כמעט את כל האדמה כדי לאפשר לשמש הצהריים לחמם את הביצים ואת האדמה שהוסרה.‏ מאוחר יותר הוא מכסה את פתח הקן באדמה החמימה לקראת הלילה הקריר.‏

 יום יום משקיע הזכר,‏ בממוצע,‏ יותר מחמש שעות כדי להעביר כ־850 קילו אדמה.‏ מלבד שמירה על טמפרטורה,‏ לתנועה הבלתי פוסקת של האדמה יש יתרון נוסף:‏ היא הופכת את האדמה ליותר אוורירית ופחות דחוסה,‏ מה שמקל על האפרוחים לצאת מן התל לאחר בקיעתם.‏

 מה דעתך?‏ האם היכולת של הליפואה המצויה לווסת את טמפרטורת הקן שלה התפתחה בתהליך אבולוציוני?‏ או האם היא מהווה הוכחה לקיומו של מתכנן תבוני?‏