חייך החלו ברגע ההתעברות כתא מופרה בודד ומיקרוסקופי שנקרא ”‏זיגוטה”‏.‏ כמה חודשים מאוחר יותר כבר יצאת אל אוויר העולם כתינוק שלם.‏ אותו תא בודד התרבה והתחלק למעל 200 סוגים שונים של תאים בעלי מגוון צורות,‏ גדלים ותפקידים.‏

 נקודות למחשבה:‏ הזיגוטה יוצרת העתק של ה־DNA שלה ומתחלקת לשניים.‏ שני תאים אלה ממשיכים להתחלק שוב ושוב בתהליך שחוזר על עצמו אינספור פעמים.‏ בתחילת ההתחלקות כל התאים זהים זה לזה,‏ וה־DNA שלהם מכיל את כל המידע הנחוץ כדי להתמיין לכל סוגי התאים האפשריים.‏

 בשבוע הראשון לאחר ההתעברות מתחילים התאים להתמיין לשני סוגים שונים:‏ סוג אחד ייצור בסופו של דבר את העובר,‏ והסוג השני ייצור את השליה ורקמות אחרות,‏ שיתמכו בהתפתחות העובר.‏

 בשבוע השלישי,‏ תאי העובר מתחלקים לשלוש שכבות.‏ השכבה החיצונית תתמיין בסופו של דבר לתאים שייצרו את מערכת העצבים,‏ המוח,‏ הפה,‏ שכבת העור העליונה ותאים אחרים.‏ שכבת התאים האמצעית תתמיין לתאי דם,‏ עצם,‏ כליה,‏ שריר ורקמות אחרות.‏ והשכבה הפנימית תתפתח לבסוף לאיברים פנימיים,‏ כמו הריאות,‏ שלפוחית השתן ולחלק גדול ממערכת העיכול.‏

 לכל אורך ההיריון חלק מהתאים נודדים — כיחידים או כקבוצות — מאזורים מסוימים בעובר לאזורים אחרים.‏ תאים נוספים מתקבצים יחד ויוצרים גיליונות שטוחים,‏ צורות קעורות או מעין חבלים.‏ תהליכים אלה דורשים תיאום יוצא מגדר הרגיל!‏ לדוגמה,‏ בשלב מסוים גיליונות תאים מתחילים להתקער עד שהם נהיים צינורות קטנים.‏ פעולה זו מתרחשת בו־זמנית בחלקים שונים בגוף העובר.‏ לאחר מכן הצינורות מתארכים ומסתעפים,‏ ובסופו של דבר הם מתחברים ויוצרים את מערכת כלי הדם.‏

 כשתינוק בריא ושלם נולד,‏ כל מאות מיליארדי התאים המרכיבים את גופו כבר התמיינו לסוג הנכון,‏ בזמן הנכון,‏ ובמקום הנכון.‏

 מה דעתך?‏ האם יכולת התאים להתמיין לתפקידים מוגדרים התפתחה בתהליך אבולוציוני?‏ או האם היא מהווה הוכחה לקיומו של מתכנן תבוני?‏