הדרכה למשפחה | הורות
איך לדבר עם ילדים על גזענות?
כבר בגיל צעיר ילדים יכולים להבחין שלפעמים אנשים מפלים אחרים בגלל צבע עורם או המוצא שלהם. מה תוכלו לעשות כדי שהשקפות גזעניות לא ידבקו בילדכם? מה ניתן לעשות אם הוא נפל קורבן לגזענות?
במאמר זה:
איך לדבר עם ילדים על נושא הגזע?
מה תוכל לומר? ברחבי העולם קיים מגוון מדהים ויפהפה של מאפיינים גופניים ומנהגים תרבותיים. אך למרבה הצער, יש אנשים הרואים בהבדלים האלה סיבה להתייחס לאחרים בצורה שלילית על בסיס המראה או ההתנהגות שלהם.
אך המקרא מלמד שלכל בני האדם יש מוצא משותף. במילים אחרות, כולנו חלק מאותה משפחה אנושית.
”מאדם אחד יצר [אלוהים] את כל העמים” (מעשי השליחים י״ז:26).
”שמנו לב שכשהילדים שלנו בילו בחברת אנשים מרקעים שונים, זה עזר להם להבין שכל אדם ואדם ראוי לאהבה וכבוד” (קרן).
איך להסביר מהי גזענות?
במוקדם או במאוחר, ילדיכם ישמעו בחדשות על פשעי שנאה או על גילויי גזענות אחרים. איך תוכל להסביר את התופעות האלה? הדבר תלוי בגילו של הילד.
גיל גן. ”לילדים קטנים יש רגישות גבוהה לְמה צודק ומה לא צודק”, אומרת ד״ר אליסון בריסקו־סמית, אשר צוטטה במגזין הורים (Parents). ”זהו בסיס מצוין לדיונים בנושא אי־צדק”.
”אלוהים אינו נושא פנים, אלא בכל עם ועם מי שירא אותו ועושה את הטוב והישר רצוי לפניו” (מעשי השליחים י׳:34, 35).
גיל בית־ספר יסודי. ילדים בני 6–12 הם סקרנים מאוד ולפעמים שואלים שאלות קשות. ענה על שאלותיהם כמיטב יכולתך. השתמש בדברים שילדיך נחשפים אליהם בבית־הספר או בתקשורת כבסיס לדיונים שבהם תוכל להסביר למה גזענות היא דבר פסול.
”היו כולכם בדעה אחת, גלו הזדהות ואהבת אחים והיו מלאי רחמים ושפלי רוח” (פטרוס א׳. ג׳:8).
גיל חטיבה ותיכון. גיל ההתבגרות הוא תקופה שבה הצעירים לומדים להכיל ולנתח סוגיות מורכבות יותר. לכן זהו זמן מצוין לדבר על ידיעות חדשותיות הנוגעות לגזענות.
”אנשים בוגרים... הפעילו את כושר ההבחנה שלהם וכך אימנו אותו להבדיל בין טוב לרע” (עברים ה׳:14).
”אנחנו נוהגים לדבר עם הילדים שלנו על גזענות כי אנחנו יודעים שהם ייתקלו בנושא הזה בשלב כלשהו בחייהם. ואם הם לא ילמדו על הנושא הזה בבית, הם עלולים לספוג דעות גזעניות מאחרים. יש בחוץ הרבה אינפורמציה מוטעית שלא פעם מוצגת כמידע מאומת ומוכח” (טניה).
איך להציב דוגמה טובה?
ילדים נוטים לחקות את הדוגמה שמציבים להם. לכן חיוני שבתור הורה, תשקול היטב את המילים והמעשים שלך. למשל:
האם אתה מתבדח על חשבונם של אנשים מגזע או ממוצא אחר, או מזלזל בהם? ”ילדיך מתבוננים בך ומקשיבים לך, ומטבע הדברים מחקים את התנהגותך”, מציינת האקדמיה האמריקאית לפסיכיאטריה של ילדים ומתבגרים.
האם אתה נהנה להיות בחברתם של אנשים ממקומות אחרים בעולם? אלנה נזומה, מומחית לרפואת ילדים, אומרת: ”אם אתם רוצים שילדיכם ייצרו קשרים טובים עם אנשים מרקעים אחרים, חשוב שהם יראו אתכם עושים את אותו הדבר”.
”כבדו בני אדם מכל הסוגים” (פטרוס א׳. ב׳:17).
”לאורך השנים אירחנו בביתנו אנשים מכל רחבי העולם. טעמנו את המאכלים שלהם, הקשבנו למוזיקה שלהם ואפילו לבשנו את הבגדים המסורתיים שלהם. כשדיברנו עם הבנות שלנו על אנשים שונים, לא התייחסנו לגזע שלהם, אלא התמקדנו באדם עצמו. בנוסף, הקפדנו לא להתגאות בתרבות שלנו” (קטרינה).
מה לעשות אם ילדך נפל קורבן לאפליה?
אף שכולם מדברים היום על שוויוניות, בעיית הגזענות רק ממשיכה להסלים. לכן קיים הסיכון שילדך יספוג יחס פוגעני, במיוחד אם הסביבה רואה אתכם כחלק ממיעוט. מה תוכל לעשות במקרה כזה?
ברר את העובדות לאשורן. האם מדובר בפגיעה מכוונת או רק בפליטת פה? (יעקב ג׳:2) האם באמת יש צורך לשוחח עם אותו אדם, או שעדיף להבליג על העניין?
אין ספק שחשוב לגלות איזון. מצד אחד, המקרא משיא את העצה החכמה הבאה: ”אל תמהר להיעלב” (קהלת ז׳:9, הערת שוליים). מצד שני, גזענות היא לא עניין פעוט ערך. עם זאת, לא צריך להתייחס לכל הערה או עלבון כפשע שנאה או אפליה גזעית.
לכן חשוב לבחון כל מקרה לגופו ולברר מה בדיוק קרה לפני שמחליטים אם וכיצד לפעול.
”המשיב על דבר בטרם ישמע את העובדות, אווילות היא לו וכלימה” (משלי י״ח:13).
לאחר שתשמע את כל העובדות, שאל את עצמך:
’האם זה יהיה לטובת הילד שלי אם יתרגל לחשוב שכולם רוצים ברעתו, ותמיד יראה את עצמו כקורבן?’
’איזו תועלת תצמח לו אם יישם את העצה: ”אל תיתן ליבך לכל הדברים שאנשים אומרים”?’ (קהלת ז׳:21)
”סבירותכם תיוודע נא לכל אדם” (פיליפים ד׳:5).
מה אם נראה שהפגיעה מכוונת? עזור לילדך להבין שהתגובה שלו יכולה להחמיר או לשפר את המצב. לעיתים מי שמקניט אחרים, מתנהג אליהם בבריונות או מעליב אותם, למעשה מצפה לתגובה. במקרים כאלה התגובה הטובה ביותר תהיה לא להגיב בכלל.
”באין עצים תכבה אש” (משלי כ״ו:20).
יחד עם זאת, אם זה לא מסכן את ביטחון הילד, הוא יכול לדבר עם מי שפגע בו ולומר לו, בצורה רגועה ומבלי להתגרות בו, משהו כמו: ”אתה יודע, זה היה ממש לא יפה מה שאמרת”.
האם לדווח על המקרה? אם אתה סבור שילדך נמצא בסכנה או שמסיבה כלשהי אתה חושב שלא ניתן להתעלם ממה שקרה, תוכל לפנות לגורמים בבית־הספר, או במקרה הצורך אפילו למשטרה.