ביאור פסוקים מקראיים
במדבר ו׳:24–26 — ”יברכך יהוה וישמרך”
”יברכך יהוה וישמרך. יאיר יהוה פניו אליך, ויגלה טובו כלפיך. יישא יהוה פניו אליך וייתן לך שלום” (במדבר ו׳:24–26, תרגום עולם חדש).
”יברכך יהוה וישמרך. יאר יהוה את פניו אליך, ויחונך. יישא יהוה את פניו אליך וישם לך שלום” (במדבר ו׳:24–26, נוסח המסורה).
כוונת הפסוקים
פסוקים אלה ידועים גם כ”ברכת הכוהנים” או ”ברכת אהרון”, הכוהן הגדול הראשון של עם ישראל (שמות כ״ח:1). אלוהים עצמו קבע את נוסח הברכה (במדבר ו׳:22, 23). לפני שהציג את ברכת הכוהנים, הוא ציווה על משה: ”אמור לאהרון ולבניו, ’כך תברכו את בני ישראל’”, והכוהנים הנאמנים אכן קיימו את מצוותו. ברכה זו נועדה גם לפאר את שם אלוהים, יהוה, a כפי שנאמר בבמדבר ו׳:27: ”עליהם לשים את שמי על בני ישראל כדי שאברך אותם”.
”יברכך יהוה וישמרך”. ברכתו של יהוה באה לידי ביטוי בהגנה, בהדרכה ובהצלחה שהוא מעניק למשרתיו (משלי י׳:22). מעניין לציין שהברכה כולה מנוסחת בלשון יחיד, מה שמצביע על כך שאלוהים רצה לא רק לברך את העם ככלל, אלא גם כל אחד מבני ישראל כפרט.
”יאר יהוה את פניו אליך, ויחונך”. מילים אלו הן למעשה בקשה שהאדם ייחשב רצוי בעיני אלוהים. b הביטוי ’להאיר פנים’ מצייר תמונה של שמחה ושל חיוך המביע שביעות רצון. כיצד יהוה מאיר פניו, או כביכול מחייך, אל עובדיו? הוא מוכן לחון אותם, כלומר לנהוג בהם בטוב לב, ולגלות כלפיהם חמלה ורחמים (ישעיהו ל׳:18).
”יישא יהוה c את פניו אליך וישם לך שלום”. באיזה מובן יהוה ’נושא פניו’ אל משרתיו? הוא מפנה אליהם את תשומת ליבו ומעניק להם שלום. המילה ”שלום” אינה מתארת רק היעדר מלחמה. כפי שמעיד שורש המילה (שלם), מדובר גם במצב פיזי ורוחני תקין שאינו לוקה בחסר בשום היבט.
כדי ליהנות מברכה זו, היה על בני ישראל לשמוע בקול יהוה (ויקרא כ״ו:3–6, 9). בתקופות שהם היו נאמנים לו, כמו בימי המלך שלמה והמלך חזקיהו, יהוה קיים את חלקו בהבטחה והרעיף עליהם שפע ברכות (מלכים א׳. ד׳:20, 25; דברי הימים ב׳. ל״א:9, 10).
כולנו יכולים לבקש דברים דומים מאלוהים כשאנחנו מתפללים למען אחינו לאמונה או אומרים להם דברי עידוד (תסלוניקים א׳. ה׳:11, 25). יהוה אלוהים לא השתנה מאז, והוא עדיין חפץ לברך את עובדיו הנאמנים ולהגן עליהם. לכן משרתי אלוהים האמיתיים בימינו יכולים להיות סמוכים ובטוחים שיהוה מאיר להם את פניו.
הקשר הפסוקים
בעשרת הפרקים הראשונים של ספר במדבר מתועדות ההנחיות שמסר אלוהים לבני ישראל בתקופה שחנו בקרבת הר סיני, בדרכם אל הארץ המובטחת. במהלך תקופה זו, שארכה כשנה, הפך יהוה את בני ישראל לאומה מאורגנת והעניק להם קובץ חוקים — את ברית התורה.
זה היה הרקע לברכה שציווה יהוה על אהרון ובניו לברך את העם (במדבר ו׳:22, 23). מאז ואילך אהרון וצאצאיו, שנבחרו לשמש ככוהנים, בירכו את העם על־פי הנוסח המתועד בבמדבר ו׳:24–26. לימים התפתח בקרב הכוהנים המנהג לומר את הברכה הזו מדי יום בתום הקרבת הקורבנות בבית המקדש.
צפה בסקירה קצרה של ספר במדבר.
a למידע נוסף על שם אלוהים, ראה המאמר ”מיהו יהוה?”
b על דרך הניגוד, המקרא מציין שיהוה הסתיר פניו מבני ישראל כאשר המרו את פיו (ישעיהו נ״ט:2; מיכה ג׳:4).
c לפי מקור אחד (NIV Study Bible), החזרה על שם אלוהים בפסוקים הללו נועדה ”להבליט ולהדגיש את הנאמר [בפסוק 27]”. עם זאת, יש הטוענים ששלושת האזכורים של שם אלוהים מהווים הוכחה לאמונה בשילוש. אולם לא כך הדבר. מעניין לציין שאפילו ספר פרשנות התומך בתורת השילוש מודה שהחזרה המשולשת על שם אלוהים ”אף לא העלתה רעיון זה על דעתו של הכוהן שהעניק את הברכה או על דעתו של מקבל הברכה. מבחינתם, שלושת האזכורים הוסיפו לברכה עומק ויופי, ותו לא” (The Pulpit Commentary, כרך 2, עמוד 52). למידע נוסף, ראה המאמר ”האם אלוהים הוא חלק משילוש?”