ביאור פסוקים מקראיים
ההתגלות כ״א:1 — ”שמיים חדשים וארץ חדשה”
”וראיתי שמיים חדשים וארץ חדשה; כי השמיים והארץ שהיו חלפו, והים איננו עוד” (ההתגלות כ״א:1, תרגום עולם חדש).
”ראיתי שמיים חדשים וארץ חדשה, כי השמיים הראשונים והארץ הראשונה עברו והים איננו עוד” (ההתגלות כ״א:1, תרגום החברה לכתבי הקודש).
כוונת הפסוק
הפסוק הזה מתאר בשפה סמלית כיצד מלכותו השמימית של אלוהים תחליף את כל שלטונות האדם. מלכות אלוהים תשים קץ לעושי הרע ותשלוט על אנשים שייכנעו מרצון לשלטונה.
ספר ההתגלות נמסר לשליח יוחנן ”באותות” (ההתגלות א׳:1). לכן הגיוני להסיק שהשמיים והארץ בפסוק זה אינם גשמיים אלא סמליים. בנוסף, ”שמיים חדשים וארץ חדשה” מוזכרים במקומות אחרים במקרא (ישעיהו ס״ה:17; ס״ו:22; פטרוס ב׳. ג׳:13). אם נבחן את הפסוקים האלה וכן פסוקים נוספים, נוכל להבין את משמעות הכתוב בספר ההתגלות.
”שמיים חדשים”. לפעמים המילה ”שמיים” במקרא מסמלת שלטונות או ממשלות (ישעיהו י״ד:12–14; דניאל ד׳:25, 26). לכן אנציקלופדיה אחת מציינת שבחזונות נבואיים ”השמיים מסמלים סמכות שלטונית או ממשלה”. a בספר ההתגלות כ״א:1 ’השמיים החדשים’ מייצגים את מלכות אלוהים, ממשלה שמימית הנקראת גם ”מלכות שמיים”. המלכות הזו מוזכרת לכל אורך ספר ההתגלות, וגם בספרים אחרים במקרא (מתי ד׳:17; מעשי השליחים י״ט:8; טימותיאוס ב׳. ד׳:18; ההתגלות א׳:9; ה׳:10; י״א:15; י״ב:10). מלכות אלוהים, שבראשה עומד ישוע המשיח, תחליף את ’השמיים שהיו’, כלומר את כל הממשלות הכושלות שכוננו בני האדם (דניאל ב׳:44; לוקס א׳:31–33; ההתגלות י״ט:11–18).
”ארץ חדשה”. המקרא מציין שהארץ הגשמית לעולם לא תישמד או תוחלף באחרת (תהלים ק״ד:5; קהלת א׳:4). אם כך, מהי הארץ הסמלית? במקרים רבים כשהמונח ”ארץ” מופיע במקרא כוונתו לבני האדם (בראשית י״א:1; דברי הימים א׳. ט״ז:31; תהלים ס״ו:4; צ״ו:1). לכן ”ארץ חדשה” משמעה חברה אנושית חדשה הנכנעת מרצון למלכות אלוהים. הנבואה מוסיפה ש’הארץ שהייתה’ תחלוף, כלומר האנשים שהתנגדו למלכות אלוהים יבואו אל קיצם.
”הים איננו עוד”. בדומה לשאר הנבואה בספר ההתגלות כ״א:1, גם ”הים” הוא סמלי. הוא מסמל את המוני האנשים המרוחקים מאלוהים, המתוארים בפסוקים אחרים כים גועש וסוער (ישעיהו י״ז:12, 13; נ״ז:20; ההתגלות י״ז:1, 15). גם הם לא יהיו עוד. בתהלים ל״ז:10 נאמר: ”עוד מעט והרשעים לא יהיו עוד; אתה תתבונן במקום שבו היו, והם לא יהיו שם”.
הקשר הפסוק
ספר ההתגלות מנבא על מה שיקרה במהלך תקופה הנקראת ”יום האדון” (ההתגלות א׳:10). לפי נבואות המקרא, תקופה זו החלה ב־1914, כשישוע הוכתר כמלך במלכות אלוהים. b אבל הוא לא החל לשלוט מייד בכדור הארץ. למעשה, נבואות אחרות מציינות שהמצב בעולם ילך ויידרדר בתחילת ”יום האדון”. השלב ההתחלתי של ”יום האדון” נקרא ”אחרית הימים” (טימותיאוס ב׳. ג׳:1–5, 13; מתי כ״ד:3, 7; ההתגלות ו׳:1–8; י״ב:12). תקופת אחרית הימים, הרוויה בקשיים ובעיות, תסתיים כאשר מלכות אלוהים תשים קץ ל”שמיים” וה”ארץ” הנוכחיים. אז תחל תקופה חדשה שתתאפיין בשלום ובאחדות. נתיני מלכות אלוהים — המרכיבים את ’הארץ החדשה’ — יחיו בתנאים הטובים ביותר וייהנו מבריאות מושלמת (ההתגלות כ״א:3, 4).
צפה בסקירה קצרה של ספר ההתגלות.
a McClintock and Strong’s Cyclopedia (1891), כרך 4, עמוד 122.
b ראה המאמר ”מה מלמדת הכרונולוגיה המקראית לגבי שנת 1914?”