‏”‏אין אהבה גדולה מאהבתו של הנותן את חייו בעד חבריו”‏ (‏יוחנן ט״ו:‏13‏,‏ תרגום עולם חדש‏)‏.‏

 ‏”‏אין אהבה גדולה מאהבתו של הנותן את נפשו בעד ידידיו”‏ (‏יוחנן ט״ו:‏13,‏ תרגום החברה לכתבי הקודש‏)‏.‏

 ישוע רצה לעזור לתלמידיו להבין שאהבתם צריכה להיות כה חזקה עד כי יהיו מוכנים לתת את חייהם זה למען זה.‏

 פסוק לפני כן ישוע אמר להם:‏ ”‏זאת מצוותי:‏ אהבו זה את זה כפי שאני אהבתי אתכם”‏ (‏יוחנן ט״ו:‏12‏)‏.‏ מהי אותה אהבה שישוע דיבר עליה?‏ אהבה שמתאפיינת בחוסר אנוכיות ובהקרבה עצמית.‏ במהלך שירותו הארצי ישוע נתן תמיד עדיפות לטובתם של תלמידיו ושל אחרים על פני טובתו שלו.‏ הוא ריפא אנשים ולימד אותם על מלכות אלוהים a והיה מוכן לבצע אפילו מטלות צנועות ופשוטות עבור אחרים (‏מתי ט׳:‏35;‏ לוקס כ״ב:‏27;‏ יוחנן י״ג:‏3–5‏)‏.‏ אבל ביוחנן ט״ו:‏13 ישוע מתכוון לביטוי אהבה הרבה יותר גדול.‏ למעשה,‏ כמה שעות לאחר מכן הוא גילה את האהבה הזו בפועל כשנתן מרצונו את חייו כ”‏כופר בעד רבים”‏ (‏מתי כ׳:‏28;‏ כ״ב:‏39‏)‏.‏ ביטוי האהבה האדיר הזה הוכיח מעל לכל ספק שישוע אוהב את הזולת יותר מאשר את עצמו.‏

 ישוע אוהב את כל בני האדם,‏ ובייחוד את מי שמקיימים את תורתו.‏ תלמידיו היו גם חבריו הקרובים מכיוון ששמעו בקולו ודבקו בו בזמנים קשים (‏לוקס כ״ב:‏28;‏ יוחנן ט״ו:‏14,‏ 15‏)‏.‏ לכן הייתה לו סיבה עוד יותר טובה להקריב למענם את חייו.‏

 המשיחיים במאה הראשונה אימצו לליבם את דברי ישוע והיו מוכנים למות למען אחיהם לאמונה (‏יוחנן א׳.‏ ג׳:‏16‏)‏.‏ וכך,‏ אהבה בלתי אנוכית — אותה אהבה שישוע גילה — הייתה עתידה להיות סימן ההיכר הבולט ביותר של המשיחיים האמיתיים (‏יוחנן י״ג:‏34,‏ 35‏)‏.‏

 פרקים י״ג עד י״ז בספר הבשורה של יוחנן מכילים את עצותיו של ישוע ל־11 שליחיו הנאמנים לפני שהוצא להורג ואת תפילתו האחרונה איתם.‏ בפרק ט״ו הוא אומר שעליהם להישאר מאוחדים איתו כדי להוכיח שהם תלמידיו האמיתיים,‏ וכדי להמחיש זאת הוא ממשיל אותם לשריגי גפן נושאי פרי.‏ ישוע עודד אותם להמשיך ”‏להניב פרי רב”‏ (‏יוחנן ט״ו:‏1–5,‏ 8‏)‏.‏ אחת הדרכים להניב פרי בשפע היא לגלות אהבה בלתי אנוכית לאחרים.‏ אהבה זו משמעה גם לבשר את ”‏הבשורה הטובה על מלכות אלוהים”‏,‏ כמו שעשה ישוע (‏לוקס ד׳:‏43;‏ יוחנן ט״ו:‏10,‏ 17‏)‏.‏

 צפה בסקירה קצרה של ספר יוחנן.‏