‏”‏באה העת וקרבה מלכות אלוהים.‏ חִזרו בתשובה והאמינו בבשורה הטובה”‏ (‏מרקוס א׳:‏15‏,‏ תרגום עולם חדש‏)‏.‏

 ‏”‏מלאה העת וקרבה מלכות אלוהים!‏ שובו בתשובה והאמינו בבשורה!‏”‏ (‏מרקוס א׳:‏15,‏ תרגום החברה לכתבי הקודש‏)‏.‏

 ישוע המשיח הכריז לעם שמלכות אלוהים a ”‏קרבה”‏ מפני שהוא היה בקרבם,‏ והוא היה המלך העתידי של המלכות.‏

 ישוע לא התכוון שמלכות אלוהים כבר החלה למלוך.‏ למעשה,‏ בחלוף זמן מה הוא הבהיר לתלמידיו שהמלכות עוד עתידה לבוא (‏מעשי השליחים א׳:‏6,‏ 7‏)‏.‏ הוא הגיע במועד המדויק שנקבע,‏ בדיוק בשנה שהתנ״ך ניבא שיבוא המשיח העתיד לשמש כמלך.‏ b משום כך ישוע אמר:‏ ”‏באה העת”‏,‏ העת להתחיל את שירותו למען העם ולהכריז את הבשורה הטובה על המלכות (‏לוקס ד׳:‏16–21,‏ 43‏)‏.‏

 כדי שהבשורה הטובה על המלכות תשפיע על חיי השומעים,‏ היה עליהם לחזור בתשובה,‏ כלומר להתחרט על חטאי העבר ולחיות לפי עקרונות אלוהים.‏ מי שחזרו בתשובה הוכיחו את אמונתם בבשורה הטובה על המלכות העתידה לבוא.‏

 ישוע אמר את המילים האלה בתחילת שירותו בגליל.‏ בתיעוד המקביל במתי ד׳:‏17 נאמר ש”‏מן העת ההיא”‏ החל ישוע להכריז על מלכות אלוהים.‏ המלכות הייתה הנושא המרכזי של בשורתו של ישוע.‏ למעשה,‏ המלכות מוזכרת יותר מ־100 פעם בארבעת ספרי הבשורה,‏ c ורוב האזכורים מיוחסים לישוע.‏ המקרא מראה שישוע דיבר על מלכות אלוהים יותר מאשר על כל נושא אחר.‏