ביאור פסוקים מקראיים
תהלים כ״ג:4 — ”גם כי אלך בגיא צלמוות”
”גם אם אלך בגיא צלמוות, לא אירא מכל רע, כי אתה עימדי; שבטך ומקלך מרגיעים אותי” (תהלים כ״ג:4, תרגום עולם חדש).
”גם כי אלך בגיא צלמוות, לא אירא רע, כי אתה עימדי; שבטך ומשענתך המה ינחמוני” (תהלים כ״ג:4, נוסח המסורה).
כוונת הפסוק a
אלוהים מגן על עובדיו ודואג להם — גם כשהם עוברים מצבים קשים. הפסוק משתמש במטפורה של כבש בהשגחת רועה כדי להמחיש את האופן שבו דואג אלוהים לעובדיו. b הם לא מרגישים לבד אל מול מצבים מלחיצים, המתוארים בפסוק הזה כמקום שמרחף מעליו צל קודר או עלטה כבדה וסכנת מוות. הם חשים ביטחון ומרגישים שאלוהים נמצא ממש לצידם.
הרועה בתקופת המקרא השתמש בשבט או באלה כדי להגן על הכבשים מפני טורפים. הוא גם השתמש במקלו, שהיה בדרך כלל מוט ארוך מכופף בקצהו האחד, כדי להנחות את כבשיו ולהרחיק אותם מסכנה. בדומה לכך, יהוה אלוהים הוא כרועה אוהב שמגן על עובדיו ומדריך אותם. גם בתקופות החשוכות ביותר בחייהם יהוה דואג להם בדרכים שונות.
הוא מדריך ומנחם אותם באמצעות דברו הכתוב, המקרא (רומים ט״ו:4).
הוא מקשיב לתפילותיהם ומשרה עליהם שלווה ששומרת על שכלם ועל לבבם (פיליפים ד׳:6, 7).
הוא מעודד אותם באמצעות אחיהם לאמונה (עברים י׳:24, 25).
הוא נותן להם תקווה ודאית לעתיד טוב יותר, שבו הוא ישים קץ למצוקתם הנוכחית (תהלים ל״ז:29; ההתגלות כ״א:3–5).
הקשר הפסוק
מזמור כ״ג נכתב על־ידי דוד, שהיה רועה צאן בנעוריו ולבסוף נהיה מלך ישראל (שמואל א׳. י״ז:34, 35; שמואל ב׳. ז׳:8). המזמור מתחיל בתיאור יהוה כרועה שמוביל, מאכיל ומרענן את עובדיו, כמו שרועה בשר ודם דואג לכבשיו (תהלים כ״ג:1–3).
בתהלים כ״ג:4, כשדוד מדגיש את הגנתו של אלוהים, הוא עובר מפנייה אל אלוהים בגוף שלישי (הוא) לפנייה אליו בגוף שני (אתה). השינוי הקטן הזה מבליט את הקשר הקרוב שהיה לדוד עם יהוה. דוד ידע שאלוהים דואג לו ושהוא מודע לקשיים שעוברים עליו. משום כך דוד לא חשש מכל רע.
בשני הפסוקים הבאים בתהלים כ״ג, פסוקים 5 ו־6, משתנה המטפורה מרועה הדואג לכבשיו והופכת לתיאור של מארח הדואג לצורכי אורחיו. בתור מארח נדיב, יהוה מתייחס אל דוד כאל אורח מכובד. אפילו אויבי דוד אינם מסוגלים למנוע מאלוהים לדאוג לו. בסוף המזמור מבטא דוד את ביטחונו בכך שאלוהים יגלה כלפיו טוב ואהבה למשך שארית חייו.
הדימויים המופיעים במזמור כ״ג ממחישים כיצד אלוהים ממשיך לגלות דאגה ואהבה כלפי עובדיו (פטרוס א׳. ב׳:25).
a בכמה תרגומי מקרא זהו מזמור כ״ב. ספר תהלים כולו מכיל 150 מזמורים, אך ישנם תרגומים שממספרים אותם לפי נוסח המסורה, ואילו אחרים לפי תרגום השבעים, תרגום של התנ״ך ליוונית שהושלם במאה השנייה לפה״ס.
b אלוהים, ששמו יהוה, מתואר פעמים רבות במקרא כרועה המטפל בעדינות בצאנו. עובדיו, המתוארים ככבשים, תלויים בהגנתו ובתמיכתו (תהלים ק׳:3; ישעיהו מ׳:10, 11; ירמיהו ל״א:10; יחזקאל ל״ד:11–16).