לחוקרים יש בסיס מוצק להאמין שישוע היה קיים.‏ בעניין ההתייחסויות לישוע ולמשיחיים הקדומים בכתביהם של היסטוריונים מן המאה הראשונה והשנייה לספירה,‏ אומרת אנציקלופדיה בריטניקה,‏ מהדורת 2002 (‏אנג׳)‏:‏ ”‏תיאורים בלתי תלויים אלה מוכיחים שאפילו מתנגדי הדת המשיחית בימי קדם מעולם לא פקפקו בקיומו ההיסטורי של ישוע.‏ סוגיה זו הפכה לשנויה במחלוקת בפעם הראשונה ועל בסיס רעוע בסוף המאה ה־18,‏ במהלך המאה ה־19 ובתחילת המאה ה־20”‏.‏

 ב־2006 נאמר בספר ישוע וארכיאולוגיה (‏Jesus and Archaeology)‏:‏ ”‏אף חוקר מכובד כיום אינו מפקפק בכך שיהודי ששמו ישוע בן יוסף היה קיים;‏ רובם מודים בפה מלא שכיום ידוע לנו רבות על פעליו ועל עיקרי תורתו”‏.‏

 המקרא מציג את ישוע כאדם אמיתי.‏ הוא מספק לנו את שמותיהם של אבות אבותיו ושל בני משפחתו הקרובה (‏מתי א׳:‏1;‏ י״ג:‏55‏)‏.‏ כמו כן,‏ הוא מוסר לנו את שמותיהם של שליטים ידועים שחיו בתקופתו של ישוע (‏לוקס ג׳:‏1,‏ 2‏)‏.‏ פרטים אלה מאפשרים לחוקרים לאמת את דיוקו של הכתוב במקרא.‏