מהם השמיים?
תשובת המקרא
במקרא נעשה שימוש במילה ”שמיים” בשלושה מובנים בסיסיים: (1) השמיים הגשמיים; (2) התחום הרוחני; (3) סמל למעמד נעלה או נשגב. בכל מקרה ומקרה ניתן ללמוד מההקשר על מובנה המדויק של המילה. a
השמיים הגשמיים. במובן זה מתייחסים ”השמיים” לאטמוספירה, היכן שנושבות הרוחות, הציפורים עפות, העננים ממטירים גשם ושלג והברקים מאירים (תהלים ע״ח:26; משלי ל׳:19; ישעיהו נ״ה:10; לוקס י״ז:24). הכוונה יכולה להיות גם לחלל החיצון, היכן ששוכנים ’השמש, הירח והכוכבים’ (דברים ד׳:19; בראשית א׳:1).
התחום הרוחני. המונח ”שמיים” מתייחס גם לשמיים הרוחניים, כלומר לתחום הרוחני, רמת קיום הנעלה מהיקום הגשמי ושאינה שוכנת בו (מלכים א׳. ח׳:27; יוחנן ו׳:38). בשמיים הרוחניים שוכנים יהוה אלוהים, אשר הוא ”רוח”, וכן היצורים הרוחניים שברא, המלאכים (יוחנן ד׳:24; מתי כ״ד:36). לעיתים נעשה שימוש בהאנשה של ”השמיים” בהתייחסות למלאכים הנאמנים, המכונים גם ”קהל קדושים” (תהלים פ״ט:5–7).
כמו כן, המקרא משתמש במילה ”שמיים” בהתייחסו ישירות לחלק בתחום הרוחני שבו שוכן יהוה – ’מכון שבתו’ (מלכים א׳. ח׳:43, 49; עברים ט׳:24; ההתגלות י״ג:6). לדוגמה, המקרא ניבא שהשטן ושדיו יושלכו מן השמיים ולא יורשו עוד להיכנס למקום משכנו של יהוה. עם זאת, נובא שהם ימשיכו להתקיים בתחום הרוחני (ההתגלות י״ב:7–9, 12).
סמל למעמד נעלה או נשגב. כתבי־הקודש מזכירים את המילים ”שמיים” או ”מרומים” כסמל למעמד נעלה, לרוב בהקשר לסמכות לשלוט. להלן כמה דוגמאות:
יהוה אלוהים עצמו בתור הריבון הכול יכול (דברי הימים ב׳. ל״ב:20; לוקס ט״ו:21).
מלכות אלוהים, הממשלה שתחליף את שלטון האדם. המקרא מכנה מלכות זו ”שמיים חדשים” (ישעיהו ס״ה:17; ס״ו:22; פטרוס ב׳. ג׳:13). b
משיחיים המחזיקים בתקווה לחיות בשמיים בעודם חיים עלי אדמות (אפסים ב׳:6).
ממשלות אדם אשר רוממו עצמן מעל נתיניהן (ישעיהו י״ד:12–14; דניאל ד׳:20–22; פטרוס ב׳. ג׳:7).
כוחות רוחניים מרושעים השולטים כעת על העולם (אפסים ו׳:12; יוחנן א׳. ה׳:19).
כיצד נראים השמיים?
התחום הרוחני הינו מקום שוקק פעילות. שוכנים בו מאות מיליוני יצורים רוחניים ”עושי דברו” של יהוה (תהלים ק״ג:20, 21; דניאל ז׳:10).
המקרא מתאר את השמיים כמקום מואר להפליא (טימותיאוס א׳. ו׳:15, 16). הנביא יחזקאל קיבל חזון שמימי שבו בלט אור ”נוגה”, ואילו דניאל ראה בחזון שמימי ”נהר אש” (יחזקאל א׳:26–28; דניאל ז׳:9, 10). השמיים קדושים, או טהורים, ויפהפיים (תהלים צ״ו:6; ישעיהו ס״ג:15; ההתגלות ד׳:2, 3).
המקרא מצייר תמונה מעוררת יראה באשר לשמיים (יחזקאל מ״ג:2, 3). אף־על־פי־כן, אין ביכולתם של בני האדם להבין לגמרי את מושג השמיים, הואיל והתחום הרוחני נשגב מבינתנו.
a המילה ”שמיים” בעברית מקורה ככל הנראה בשורש קדום שמשמעו ”גבוה” או ”רם” (משלי כ״ה:3). ראה The New Brown, Driver, and Briggs Hebrew and English Lexicon of the Old Testament, עמוד 1029 (באנגלית).
b באנציקלופדיה מאת מקלינטוק וסטרונג (אנג׳) נאמר שהשמיים החדשים המוזכרים בישעיהו ס״ה:17 מסמלים ”ממשלה חדשה, מלכות חדשה” (כרך ד׳, עמוד 122).