תודות לעזרתו של יהוה,‏ אחות ליודמילה מוזול ואחות קטרינה קוזדורסקה מצליחות להתמודד עם הפצעים שהותירה בהן המלחמה.‏ בעליהן,‏ פטרו מוזול (‏67)‏ ודמיטרו קוזדורסקיי (‏28)‏,‏ היו מבין עדי־יהוה הראשונים שנספו במלחמה באוקראינה.‏ למרבה הצער,‏ נכון ל־22 באפריל,‏ איבדנו כבר 34 מאחינו ואחיותינו היקרים.‏

פטרו וליודמילה נטבלו בשנת 1994,‏ והם היו נשואים 43 שנה.‏

‏”‏אחיי ואחיותיי הרוחניים אומרים לי כל יום מילים מנחמות ומחזקות”‏,‏ אומרת ליודמילה.‏ ”‏הטלפון שלי לא מפסיק לצלצל.‏ בנוסף,‏ הסניף באוקראינה שלח לי מכתב נחמה שריגש אותי עד דמעות”‏.‏

המלחמה פרצה ב־24 בפברואר 2022.‏ פטרו,‏ שהיה משרת עוזר בקהילת שפת סימנים,‏ נהרג כעבור כמה ימים בשעה שניסה להימלט עם משפחתו מההפגזות הכבדות בחרקוב ב־1 במרס 2022.‏

באותו היום החלו מטוסי קרב להתקיף את העיר בתום מספר ימים של הפגזות.‏ בני המשפחה אספו כמה דברים חיוניים ויצאו לדרך תוך חצי שעה של התארגנות.‏ פטרו וליודמילה נסעו ברכב אחד,‏ ובנם אולכסיי ואשתו מרינה נסעו ברכב אחר.‏ ”‏נסענו בשכונת מגורים,‏ ופתאום נקלענו למתקפה אווירית”‏,‏ מספרת ליודמילה.‏ ”‏הרכב רעד בעוצמה והיטלטל מגלי ההדף”‏.‏

כדי להימנע מהתנגשות עם הרכב של בנו,‏ סטה פטרו מהמסלול ונפצע אנושות.‏ הוא וליודמילה נלקחו לבית החולים,‏ שם מת מפצעיו.‏ ליודמילה נפצעה ברגלה ובבטנה מרסיסי ההפגזות.‏ אולכסיי ומרינה לא נפצעו באירוע הזה.‏ לליודמילה נודע על מות בעלה לאחר שלושה ימים,‏ כששוחררה מבית החולים.‏

היא אומרת:‏ ”‏כשאני חושבת על אהבתו של יהוה והבטחותיו הנפלאות,‏ אני מתמלאת שלוות נפש עצומה.‏ אני בטוחה שאראה שוב את בעלי בעולם החדש.‏ אני כבר לא יכולה לחכות לרגע המאושר הזה!‏”‏

דמיטרו וקטרינה היו נשואים שמונה שנים.‏ הוא דיבר איתה בטלפון מהעבודה ומילותיו האחרונות היו:‏ ”‏עוד מעט אהיה בבית”‏.‏

אולם כעבור כמה שעות באותו היום,‏ 8 במרס 2022,‏ התקשר לקטרינה אחד מעמיתיו לעבודה של דמיטרו.‏ הוא סיפר לה שבעלה עלה על מוקש והובהל לבית החולים.‏ דמיטרו עבר ניתוח,‏ אך מת לאחר חמש שעות.‏

לגבי הלילה שבו נודע לקטרינה על מות בעלה,‏ היא אומרת:‏ ”‏באותו לילה יהוה לא רק אחז בידי,‏ הוא גם נשא אותי בזרועותיו.‏ הרגשתי שיהוה נמצא ממש לצידי”‏.‏

דמיטרו נטבל בשנת 2006 ושירת כזקן־קהילה במחוז דונצק,‏ אוקראינה.‏

לאחר הלווייתו של דמיטרו,‏ קטרינה יצאה לנסיעה בת 12 שעות לאזור בטוח יותר במדינה.‏ ”‏קיבלתי עידוד ותמיכה מאחיי ואחיותיי מכל רחבי אוקראינה,‏ ואפילו ממדינות אחרות.‏ הם מילאו את ליבי בכל כך הרבה אהבה,‏ ששיככה את כאבי”‏.‏

היא מוסיפה:‏ ”‏גם השירות מנחם אותי מאוד.‏.‏.‏ ברגעים הקשים שלי אני חוזרת על פסוקים מנחמים,‏ כמו פיליפים ד׳:‏6,‏ 7‏”‏.‏

אנו בטוחים שיהוה ימשיך לחזק ולנחם את כל אחינו ואחיותינו שאיבדו את יקיריהם במלחמה באוקראינה (‏תהלים ס״א:‏1–3‏)‏.‏