אלפי עדי־יהוה עדיין לכודים באזורים באוקראינה שמתנהלת בהם לחימה קשה.‏ קבוצה של 21 אחים מהערים קרמנצ׳וק ופולטבה באוקראינה מוכנים להיכנס עמוק אל תוך אזורי האש כדי להציל את אחיהם ולהעביר להם משלוחי סיוע — כל זה מתוך אהבתם העמוקה לבני אמונתם.‏

בששת השבועות האחרונים,‏ אותם אחים ערכו 80 נסיעות כאלה — המסתכמות ב־000,‏50 קילומטר — לאזורים מסוכנים,‏ כמו העיר חרקוב.‏ כבר עלה בידם להציל כמעט 400 אחים ואחיות.‏

נכון להיום,‏ הם הובילו לאחיהם 23 טון מזון,‏ וכן גם תרופות,‏ דלק ומוצרים אחרים.‏ לפני כל נסיעה האחים מתכננים בקפידה את המסלול הבטוח ביותר,‏ כך שלא יצטרכו לעבור באזורים שמתנהלת בהם לחימה פעילה.‏ נסיעה אחת יכולה להימשך עד 19 שעות,‏ מפני שהם צריכים לעצור בנקודות ביקורת בהן נערך חיפוש ברכבם.‏

במהלך הנסיעה חולפים מעליהם מטוסי קרב,‏ ובצידי הדרך הם רואים בתים חרבים,‏ מכוניות מרוסקות וטנקים הרוסים.‏ לפעמים הם ממש מרגישים את האדמה רועדת בשל הפגזות שמתרחשות בקרבתם.‏

רומן,‏ אחד מאותם אחים,‏ עמד לצאת ב־2 באפריל 2022 לנסיעה כזו לחרקוב,‏ כשלפתע החל מטח רקטות בקרבתו.‏ הוא רץ להסתתר בבניין הסמוך.‏ אחרי חצי שעה הוא ראה שאותן רקטות החריבו את הכביש שבו עמד לנסוע.‏

נהג אחר,‏ אח וולודימיר,‏ אומר:‏ ”‏אנחנו כל הזמן מתפללים ליהוה שייתן לנו את החוכמה לקבל את ההחלטות הנכונות ביותר”‏.‏

אולכסנדר ואשתו ולנטינה גרו יחד עם הוריו הקשישים בחרקוב,‏ מבין מוקדי הלחימה הקשים ביותר.‏ הם אפילו ראו מהחלון טילים נופלים 100 מטר מביתם.‏ אך מכיוון שאין להם מכונית לא הייתה להם דרך להימלט מהאזור.‏

ואז האחים באו לחלץ אותם.‏ ”‏התפללנו ליהוה,‏ והודינו לו על האחים שבאו לעזור לנו”‏,‏ אומר אולכסנדר.‏

וסיל,‏ אשתו נטליה ושלושת ילדיהם הסתתרו במרתף ביתם במשך כמה ימים.‏ ב־29 בפברואר,‏ בזמן שעדיין שהו במרתף,‏ התפוצצה פצצה בקרבת מקום,‏ וגל ההדף החריב את ביתם.‏ וסיל זוכר את הרעש מחריש האוזניים של ההתפוצצות ואיך מייד אחרי כן כבו כל האורות במרתף.‏

ברגע שהייתה הפוגה בהפגזות עברה המשפחה למרתף אחר בבניין סמוך.‏ ב־3 במרס מצאו אותם האחים והעבירו אותם לאזור בטוח יותר במדינה.‏

וסיל מספר איך הם הרגישו כשהגיעו למקום המבטחים:‏ ”‏היינו אסירי תודה ליהוה.‏ לראשונה מזה כמה ימים,‏ שהרגישו כמו שבועות,‏ יכולנו לאכול ארוחת ערב בשקט ושלווה מבלי לחרוד לשלומם של ילדינו”‏.‏

אח אולכסנדר,‏ נהג נוסף מאותה קבוצת מתנדבים,‏ אומר שמבצעי החילוץ ממחישים את האחדות שקיימת בין משרתי יהוה.‏ הוא מוסיף:‏ ”‏זה עוזר לי להבין כמה יהוה אוהב את עובדיו.‏ כל פעם אני מתמלא שמחה עצומה כשאני רואה עד כמה האחים אסירי תודה על כל מה שאנחנו עושים עבורם”‏.‏

כולנו מודים ליהוה על כך שהוא משתמש באחים אמיצים כאלה ומתפללים שימשיך לברך את מסירות הנפש שהם מגלים (‏רומים י״ב:‏10‏)‏.‏