בין התאריכים 23–31 ביולי 2022 נטבלו מעל אלף מבשרים אוקראינים במסגרת הכינוס האזורי ‏”‏רדפו שלום”‏!‏ נכון ל־2 באוגוסט,‏ מספר הנטבלים עמד על 113,‏1.‏ חלקם נטבלו באוקראינה וחלקם בארצות שאליהן נמלטו.‏ אחד האחים באוקראינה אמר:‏ ”‏אפילו המלחמה לא יכולה לעצור את פעילות עשיית התלמידים כי ישוע הבטיח:‏ ’‏אני איתכם כל הימים’‏”‏ (‏מתי כ״ח:‏20‏)‏.‏

אנו שמחים לשתף אתכם בחוויות הבאות:‏

נטליה היא אחות בת 63 מהעיר קרמינה,‏ מחוז לוהנסק.‏ בשנות ה־90 היא ושתי בנותיה החלו לקבל שיעורי מקרא מעדי־יהוה.‏ אך רק בנותיה התקדמו ונטבלו.‏ לאחר שפרצה המלחמה,‏ משפחה של עדי־יהוה הזמינה את נטליה לנסוע יחד איתם לאזור בטוח יותר.‏ היא גם קיבלה מחסה באולם מלכות בעיר איוואנו־פרנקיבסק.‏

נטליה אומרת:‏ ”‏אחרי ההפגזות הנוראיות הרגשתי ששכחתי מה זה לחייך.‏ אבל האחים הרעיפו עליי אהבה אמיתית.‏ לא ציפיתי שהם ידאגו עד כדי כך לכל צרכיי.‏ החוויה הזו הציתה מחדש את אהבתי ליהוה.‏ התחלתי לקרוא הרבה במקרא,‏ ואחות אחת הציעה לי ללמוד איתה את הספר תוכל להיות מאושר לעד!‏ ראיתי באחות הזו מתנה אישית מיהוה”‏.‏ נטליה מוסיפה:‏ ”‏אני כל כך מאושרת שנטבלתי כאחת מעדי־יהוה.‏ אני רוצה לקיים את המצווה הגדולה ביותר:‏ לאהוב את יהוה אלוהיי ’‏בכל ליבי,‏ בכל נפשי ובכל שכלי’‏”‏ (‏מתי כ״ב:‏37‏)‏.‏

אוליה מהעיר צ׳רקאסי הייתה מבשרת לא טבולה כשפרצה המלחמה.‏ ב־6 במרס היא נמלטה לפולין עם בתה ונכדתה.‏ היא מספרת:‏ ”‏הגענו לפולין רק עם תיקי החירום שלנו,‏ אבל האחים דאגו לשלושתנו בנדיבות.‏ כל זה שכנע אותי שבארגון יהוה יש אחדות אמיתית ושרוח הקודש מכוונת אותו.‏ כל מה שחוויתי חיזק את נחישותי להקדיש את חיי ליהוה.‏ הוא עזר לי ברגעים הקודרים ביותר בחיי,‏ ולכן אני רוצה לשרת אותו ולהראות לו עד כמה אני מעריכה את כל מה שהוא עשה בשבילי”‏.‏

יוליה בת ה־18 ממחוז דונצק גדלה במשפחה של עדי־יהוה ובמשך שנים היא לא התקדמה לשלב הטבילה.‏ היא מספרת מה עבר עליה בתחילת המלחמה:‏ ”‏שכבתי על הרצפה בידיעה שאני עלולה לאבד את חיי בכל רגע.‏ כל מטר מרובע ברחוב שלנו נהרס בהפצצות,‏ אבל המשפחה שלי נשארה בחיים.‏ אחרי המקרה הזה התחלתי להתפלל יותר ולחשוב על תכונותיו של יהוה.‏ זה עזר לי להתקרב אליו ולהפסיק להתלבט אם להקדיש לו את חיי.‏ תשובותיו של יהוה לתפילותיי הראו לי עד כמה הוא קרוב אליי.‏ פעם היה לי רק ידע עליו,‏ אבל היום אני באמת אוהבת אותו”‏.‏ יוליה נטבלה ב־23 ביולי.‏

בפרוץ המלחמה משפחתו של דוד בן ה־11 נמלטה לגרמניה.‏ לפני שנתיים הוא הפך למבשר לא טבול,‏ וכיום הוא שואף למטרות רוחניות נוספות.‏ הוא אומר:‏ ”‏החלטתי להיטבל כי אני אוהב את יהוה ואני רוצה להיות חבר שלו.‏ בטבילה בכיתי משמחה כי הצטרפתי למשפחה הנפלאה של יהוה.‏ אני אוהב לספר לאנשים על יהוה ועל ההבטחות שלו,‏ ובגלל זה המטרה הבאה שלי היא להפוך לחלוץ.‏ אני גם רוצה יום אחד להיות משרת־עוזר כדי לשרת את האחים והאחיות בקהילה שלי.‏ אבל המטרה הכי גדולה שלי היא לעבוד בבית־אל.‏ זה החלום שלי מאז שביקרנו בסניף בלבוב ב־2018”‏.‏

אולנה מהעיר קייב הפכה למבשרת לא טבולה ב־2011,‏ אך במשך עשר שנים הייתה לא־פעילה.‏ בשנת 2020 ביקרו אותה זקני הקהילה ונתנו לה את החוברת שוב אל יהוה‏.‏ היא אומרת:‏ ”‏חזרתי ללמוד את המקרא ולנכוח באסיפות.‏ אבל אחרי זמן מה שוב הפסקתי.‏ למרות הכול,‏ בזמן המלחמה יהוה ענה לתפילותיי וראיתי איך הוא מגן עליי ומראה לי שהוא אוהב אותי.‏ הוא גם נתן לי שלוות נפש.‏ ברחתי לרומניה ומצאתי שם את עדי־יהוה.‏ האהבה והדאגה של האחים גרמו לי להרגיש כאילו יהוה מכסה אותי בשמיכה חמה”‏.‏ אולנה נטבלה ב־24 ביולי.‏ היא מוסיפה:‏ ”‏אני מודה ליהוה שהיה כל כך סבלן איתי.‏ עכשיו אני יודעת ש’‏בכול אני יכולה לעמוד בעזרתו של הנותן לי כוח’‏”‏ (‏פיליפים ד׳:‏13‏)‏.‏

נכון ל־2 באוגוסט 2022 קיבלנו מאוקראינה את הנתונים הבאים.‏ הנתונים מבוססים על דיווחים מאומתים מהאחים המקומיים.‏ עם זאת,‏ המספרים האמיתיים ככל הנראה גבוהים יותר,‏ מכיוון שקשה ליצור קשר עם האחים בכל האזורים במדינה.‏ להלן הנתונים שיש בידנו כעת:‏

• 43 מבשרים נהרגו

• 97 מבשרים נפצעו

• 568,‏22 מבשרים אולצו להתפנות מבתיהם

• 586 בתים נהרסו

• 613 בתים ניזוקו קשות

• 632,‏1 בתים ניזוקו קלות

• 5 אולמי מלכות נהרסו

• 10 אולמי מלכות ניזוקו קשות

• 37 אולמי מלכות ניזוקו קלות

• 27 ועדות סיוע לנפגעי אסונות פועלות באוקראינה

• ועדות הסיוע עזרו ל־836,‏53 מבשרים למצוא מגורים באזורים בטוחים יותר

• 867,‏24 מבשרים נמלטו למדינות אחרות,‏ שם אחיהם לאמונה דואגים לכל צורכיהם