למרבה הצער,‏ מספרם של אחינו ואחיותינו היקרים שאיבדו את חייהם במלחמה באוקראינה טיפס ל־28.‏

כפי שדווח בחדשות הבינלאומיות,‏ בשבועות הראשונים של המלחמה התנהלה לחימה קשה במיוחד בעיירות סביב קייב.‏ מתוך כ־900,‏4 המבשרים שהתגוררו באזור,‏ למעלה מ־500,‏3 הצליחו להימלט לאזורים בטוחים יותר.‏

החוויות הבאות ממחישות איך אחינו מהעיירות האלה שומרים על אמונה איתנה חרף הקשיים הקיצוניים שהם עוברים.‏

אולכסנדר,‏ זקן קהילה מהעיירה מאקרוב,‏ נמלט לאזור בטוח יותר במרכז אוקראינה.‏ אבל מכיוון שלא הצליח ליצור קשר עם ארבעה מבשרים מקבוצת השירות שלו,‏ הוא החליט לחזור לאזור הלחימה ולחפש אותם.‏ הוא מספר:‏ ”‏עשיתי את זה כי אני יודע שמשרתיו של יהוה יקרים מאוד לליבו.‏.‏.‏ כשהגעתי לחצר ביתו של אחד המבשרים ראיתי שהבית נהרס מההפצצות.‏ דלת המרתף הייתה נעולה,‏ ואף אחד לא ענה לקריאותיי.‏ כל כך פחדתי שקרה לו משהו”‏.‏ אולכסנדר פרץ את דלת המרתף,‏ ולהפתעתו הוא מצא שם מספר אנשים מביטים בו בעיניים קרועות לרווחה.‏ היו אלה המבשרים שחיפש וגם כמה שכנים שהסתתרו איתם במרתף.‏

ירוסלב,‏ אחד מאותם המבשרים,‏ אמר שהם מסתתרים שם כבר שמונה ימים.‏ הוא מספר:‏ ”‏היו לנו רק כמה קרקרים וכוס מים לאדם ליום.‏ אבל קראנו את המקרא ואת הפרסומים שלנו,‏ התפללנו ועודדנו אחד את השני.‏ כששמעתי את אולכסנדר קורא בשמי,‏ חשבתי שאלו חיילים שבאו לקחת אותי.‏ הייתי בטוח שאני הולך למות.‏.‏.‏ אבל הוא הציל את כולנו.‏ אנחנו מודים ליהוה שנתן לנו משפחה רוחנית עם אחים כל כך אוהבים,‏ שתמיד מתפללים בעדנו ואפילו מוכנים לסכן את חייהם כדי להציל אותנו”‏.‏

פיליפ ואח נוסף החליטו להעביר מזון לאחים והאחיות בעיירה בורודיאנקה.‏ ב־17 במרס,‏ בזמן שהיו בדרכם לעיירה,‏ חיילים עצרו אותם,‏ החרימו את מכוניתו של פיליפ ולקחו את המזון.‏ החיילים אזקו אותם,‏ כיסו את עיניהם וכלאו אותם בתא קטן במרתף יחד עם שבעה גברים אחרים.‏ כעבור יומיים הם הועברו לתא אחר,‏ שבו הסוהרים התעללו בהם במשך הלילה.‏ פיליפ אומר:‏ ”‏לא הייתי בטוח אם אצא מזה בחיים.‏ התפללתי שאצליח להישאר נאמן”‏.‏

באחת הפעמים שהוציאו אותו מהתא והכו אותו,‏ פיליפ התפלל בקול למען האחיות הקשישות שאין להן מה לאכול ולמען שלומה של משפחתו.‏ הוא גם הודה ליהוה על כל השנים המאושרות שהיו לו בשירותו.‏ הסוהר החזיר אותו לתא,‏ ושם פיליפ התפלל שהחיילים יבינו שעדי־יהוה אינם מהווים שום איום.‏ שני האחים החלו לבשר לסוהרים,‏ ובמהלך היומיים הבאים הם בישרו לכל שאר הסוהרים.‏ בנוסף,‏ אחד האסירים גילה עניין במסר המקראי והודה לאחים.‏ ב־27 במרס שני האחים ואותו האסיר יצאו לחופשי.‏

סביטלה,‏ אחות רווקה מבוצ׳ה,‏ לא יכלה לברוח מאזור האש במשך שבועיים.‏ היא מספרת:‏ ”‏המצב הזה עזר לי להבין בצורה ברורה מתמיד כמה עוצמה יש לשלום שיהוה מעניק.‏ זה לא אומר שתמיד נדע מה לעשות.‏ אבל כשאנחנו לא רואים את דרך המוצא,‏ יש לנו הזדמנות להישען על יהוה במאה אחוז”‏.‏

בזמן שסביטלנה הייתה בדרכה לאזור בטוח יותר באוקראינה,‏ היא בישרה לנוסעת אחרת ולאחיין שלה.‏ שלושתם הגיעו בשלום,‏ ומשפחה של עדי־יהוה קיבלה את פניהם.‏ המשפחה פתחה את ביתה לא רק בפני סביטלה,‏ אלא גם אירחה את האישה והאחיין שלה למשך הלילה.‏ למוחרת אותה אישה רצתה להגיע לאסיפה וביקשה מקרא וספרות מקראית.‏ סביטלה ממשיכה לשמור איתה על קשר.‏

נכון ל־12 באפריל 2022 קיבלנו מאוקראינה את הנתונים הבאים.‏ הנתונים מבוססים על דיווחים מאומתים מהאחים המקומיים.‏ עם זאת,‏ המספרים האמיתיים ככל הנראה גבוהים יותר,‏ מכיוון שקשה ליצור קשר עם האחים בכל האזורים במדינה.‏ להלן הנתונים שיש בידנו כעת:‏

• 28 מבשרים נהרגו

• 48 מבשרים נפצעו

• 778,‏40 מבשרים נמלטו מבתיהם לאזורים בטוחים יותר

• 278 בתים נהרסו

• 268 בתים ניזוקו קשות

• 746 בתים ניזוקו קלות

• אולם מלכות 1 נהרס

• 9 אולמי מלכות ניזוקו קשות

• 26 אולמי מלכות ניזוקו קלות

• 27 ועדות סיוע לנפגעי אסונות פועלות באוקראינה

• ועדות הסיוע עזרו ל־974,‏41 מבשרים למצוא מקומות לינה באזורים בטוחים יותר

• 097,‏18 מבשרים נמלטו למדינות אחרות,‏ שם אחיהם לאמונה דואגים לכל צורכיהם