9 ביולי 2020
איטליה
איך עדי־יהוה תרמו לביסוס הזכות לסרבנות מצפון באיטליה
בדומה לארצות רבות כיום, גם איטליה מכירה בזכותם של אזרחיה לסרב לשרת בצבא מטעמי מצפון. אך זה לא תמיד היה כך. המחיר הכבד ששילמו עדי־יהוה לאורך השנים היה אחת הסיבות העיקריות לכך שאיטליה הכירה לבסוף בזכות האדם הבסיסית הזו.
במשך עשרות שנים לאחר מלחמת העולם השנייה היה באיטליה חוק גיוס חובה לגברים. בשנת 1946, זמן קצר לאחר המלחמה, היו באיטליה כולה רק 120 עדי־יהוה. אך עם הזמן יותר ויותר אנשים החלו לשרת את יהוה. כתוצאה מכך, מספרם של עדי־יהוה הצעירים שסירבו לשרת בצבא מטעמי מצפון הלך וגדל. סירובם התבסס על עקרונות המקרא הנוגעים לניטרליות, הימנעות מאלימות ואהבת הזולת.
לפי סקר שערך סניף איטליה לאחרונה, לפחות 180,14 אחים שנידונו לעונשי מאסר בשל סירובם להתגייס עדיין חיים כיום. סך שנות המאסר שלהם מגיע ל־732,9 שנה, בעיקר בין השנים 1965 ל־1998.
סרג׳יו אלבזאנו, היסטוריון מטורינו, איטליה, העוסק בחקר האנטי־מיליטריזם, אמר ש”הרוב המכריע של הצעירים שנאסרו בגין סרבנות גיוס” היו עדי־יהוה. הוא הוסיף שעמדתם האיתנה ”עוררה את תשומת לב הציבור לבעיה”.
בשנות ה־60, בתקופה שכיהן כשר הביטחון, החליט ג׳וליו אנדראוטי (ראש ממשלת איטליה לשעבר) להיפגש אישית עם חלק מהאחים בכלא כדי להבין את הסיבות לסירובם לשרת בצבא. לאחר מכן הוא כתב: ”התרשמתי מהשכנוע הדתי העמוק שלהם ומסירובם להתערב בכל עניין פוליטי; אין פלא שהם היו מוכנים לקבל עונשי מאסר ארוכים, ואף סירבו בכל תוקף ללבוש מדים”.
החוק הראשון שהכיר בסירוב להתגייס לצבא התקבל ואושר בשנת 1972. אומנם החוק הגדיר מסגרת של שירות אזרחי חלופי, אך מסגרת זו הייתה בפיקוח צבאי, ולכן האחים סירבו לכך.
לבסוף, ב־8 ביולי 1998, העבירה ממשלת איטליה חוק חדש שהגדיר שירות אזרחי חלופי שאינו בחסות הצבא, ושירות זה היה מקובל על עדי־יהוה. באוגוסט 2004 אימצה איטליה חוק להקפאת חובת הגיוס, שנכנס לתוקף בינואר 2005.
מומחים רבים זוקפים את ההתפתחויות האלה בחוק האיטלקי לזכותם של עדי־יהוה. אחד מהם הוא סרג׳יו לאריצ׳יה, עורך דין ופרופסור אמריטוס למשפטים באוניברסיטת ספיאנצה ברומא. הוא אמר: ”בתקופה שבה כמרים צבאיים הגדירו סרבנות כ’ביזוי המולדת, סימן לפחדנות ורעיון שאין לו דבר וחצי דבר עם מצוות ישוע לאהוב’, עמדתם הנחושה של העדים הרבים תרמה להתפתחות החוק והחברה באיטליה”.
עמדתם של אחינו לא השפיעה רק על מערכת המשפט באיטליה. היו סוהרים שהבחינו בהתנהגותם המופתית של אסירים עדי־יהוה, ובעקבות כך החליטו להפוך לעדי־יהוה בעצמם. אחד מהם, ג׳וזפה סרה, מספר: ”דוגמתם של העדים הצעירים גרמה לי להתחיל ללמוד את המקרא”. הוא הפך לעד־יהוה בשנת 1972. (ראה התיבה שלמטה.)
אנו גאים באומץ הלב שגילו דורות שלמים של אחינו ומשפחותיהם באיטליה, וכן באחים הרבים האחרים ברחבי העולם המתייחסים במלוא הרצינות למצווה ’לא ללמוד עוד מלחמה’ (ישעיהו ב׳:4).