ב־30 באוגוסט 2019 פסק בית המשפט העליון לערעורים ברומא פסיקה חשובה הנוגעת למשמורת ילדים וזכויות ההורים.‏ בית המשפט קבע כי זכותה של האם,‏ אחת מעדי־יהוה,‏ לחנך את בנה הקטין על־פי אמונתה הדתית.‏

אבי הילד,‏ אשר פרוד מאשתו ואינו אחד מעדי־יהוה,‏ התעקש שיש לחנך את הילד אך ורק על־פי אמונתו הדתית שלו.‏ שתי ערכאות נמוכות יותר פסקו לטובתו של האב,‏ בטענה שאם הילד ילמד דת נוספת,‏ הדבר עלול ”‏לבלבל אותו”‏.‏ הדבר היווה פגיעה בזכותה של האם לחנך את בנה על־פי אמונתה הדתית.‏ בית המשפט העליון ביטל את הפסיקות הללו וקבע כי זכותו של הקטין ”‏לקבל חינוך שווה מצד שני הוריו”‏.‏ בית המשפט גם הדגיש שכל הדתות ”‏שוות בפני החוק”‏ וגינה את מה שנתפס בעיניו כ”‏דעה קדומה”‏ של הערכאות הנמוכות יותר כלפי עדי־יהוה.‏ הפסיקה קובעת כי במקרה של אי־הסכמה בין ההורים בנוגע לחינוך הדתי של ילדיהם,‏ אין לשופט את הסמכות לקבוע איזו דת עדיפה.‏

אנו מקווים שפסיקה זו תהווה תקדים לתיקים עתידיים בעניין משמורת ילדים באיטליה.‏ הדבר ללא ספק יועיל להורים המשתדלים לחנך את ילדיהם ”‏במוסר יהוה ובתוכחתו”‏ (‏אפסים ו׳:‏4‏)‏.‏