שנת 2022 מציינת 100 שנים לפעילותם של עדי־יהוה באלבניה.‏ נאשו אידריזי היה בין האחים הראשונים מרקע אלבני שקיבלו את האמת.‏ בתחילת שנות ה־20 הוא התגורר בארצות הברית ולמד את המקרא עם תלמידי המקרא הבינלאומיים,‏ כפי שנקראו אז עדי־יהוה.‏

נאשו חזר לאלבניה ב־1922.‏ לימים אלבנים נוספים שהתגוררו בארצות הברית והפכו לתלמידי המקרא חזרו לאלבניה כדי לשתף אחרים במה שלמדו.‏

טאנס דולי,‏ אחד האחים הראשונים באלבניה,‏ נזכר:‏ ”‏ב־1925 היו באלבניה שלוש קהילות ועוד אחים ומעוניינים שהיו פזורים ברחבי המדינה”‏.‏

במהלך אותן שנים תורגמו לאלבנית מספר פרסומים,‏ כגון הספר נבל האלוהים והספרון הממשלה הרצויה.‏ בהוצאת המצפה של 1 בדצמבר 1925 נאמר:‏ ”‏כמות ניכרת [‏של פרסומים באלבנית]‏ הגיעה לידי האנשים,‏ והאלבנים חובקים את האמת בשמחה רבה”‏.‏

אנשים באלבניה התחילו לכנות את האחים ”‏אוונגליסטים”‏ (‏ungjillorë)‏ בשל התלהבותם הרבה בשירות.‏ נאשו דורי,‏ שנטבל ב־1930,‏ מספר:‏ ”‏בשנת 1935 כמה מאיתנו שכרנו אוטובוס כדי לבשר בעיירה קלסירה.‏ לאחר מכן ארגנו מסע הטפה מקיף יותר,‏ וביקרנו בפרמט,‏ לסקוביק,‏ ארסקה,‏ קורצ׳ה,‏ פוגרדץ ואלבסן.‏ סיימנו את המסע בטירנה,‏ בדיוק בזמן לערב הזיכרון”‏.‏

בשנת 1939 איטליה הפאשיסטית השתלטה על אלבניה והוציאה את עדי־יהוה מחוץ לחוק.‏ בתקופת מלחמת איטליה־יוון a אחינו נרדפו משום ששמרו על עמדתם הניטרלית וסירבו להשתתף בה.‏ באותם שנים 15 אחים נשלחו למאסר.‏ אח ניקודים שיטי נשלח למחנה ריכוז ומעולם לא חזר משם.‏

בשנת 1944,‏ לקראת סוף מלחמת העולם השנייה,‏ המפלגה הקומוניסטית השתלטה על אלבניה,‏ והרדיפות נמשכו.‏ אחים רבים נאסרו ועונו,‏ ואחרים נותקו ממשפחותיהם ונשלחו למחנות עבודה.‏ באותן שנים אלבניה הייתה סגורה ומסוגרת משאר העולם.‏ בספר השנה של עדי־יהוה 1959 נכתב:‏ ”‏שליטי המדינה יכולים לנתק את האחים באלבניה מחברת העולם החדש,‏ אך הם אינם יכולים לנתק אותם מרוח קודשו של אלוהים”‏.‏ בשנת 1967 אלבניה הכריזה על עצמה כעל המדינה האתאיסטית הראשונה.‏ קבוצת העדים הקטנה שנשארה שם המשיכה לקיים את אמונתם תוך שמירה על זהירות מירבית.‏

ב־22 במאי 1992,‏ בעקבות נפילת הקומוניזם,‏ קיבלו עדי־יהוה באלבניה הכרה חוקית לאחר 50 שנות חרם!‏

כיום משרתים באלבניה 550,‏5 עדי־יהוה ב־89 קהילות.‏ אנו שמחים עם אחינו על כך שחרף הרדיפות,‏ ’‏דבר יהוה והלך והתחזק ונפוץ בעוצמה כזאת’‏ (‏מעשי השליחים י״ט:‏20‏)‏.‏