לפני מאה שנה,‏ בין התאריכים 5–13 בספטמבר 1922,‏ אירע אחד מציוני הדרך המשמעותיים ביותר בהיסטוריה של עדי־יהוה.‏ היה זה כינוס בן תשעה ימים שהתקיים בסידר פוינט,‏ אוהיו,‏ ארה״ב.‏ בין הנוכחים היו אחים מארצות הברית,‏ קנדה ואירופה.‏ הנוכחות עמדה על 000,‏10 איש בממוצע ליום,‏ והנאומים הוגשו בו־זמנית ב־11 שפות.‏

תערוכה מוזיאונית חדשה,‏ שנפתחה במשרדים הראשיים של עדי־יהוה,‏ מנציחה את הכינוס ההיסטורי ומבליטה את השפעתו על פעילות הבישור.‏ נכון לעכשיו התערוכה פתוחה רק עבור חברי משפחת בית־אל,‏ אך בעתיד היא תיפתח גם לציבור הרחב עם חידוש הסיורים.‏

נקודת השיא באותו כינוס אירעה ב־8 בספטמבר.‏ כ־000,‏8 איש גדשו את האודיטוריום שבקרבת אגם ארי הציורי כדי להקשיב לנאומו של אח ג׳וזף פ.‏ רתרפורד:‏ ”‏המלכות”‏.‏

לאחר שנאם שעה וחצי,‏ שאל אח רתרפורד את הקהל בקול רם אם הם מאמינים שישוע מולך.‏ הקהל השיב פה אחד ב”‏כן”‏ רועם.‏ ואז רתרפורד קרא:‏ ”‏אתם מליצי יושרו.‏ לכן פרסמו,‏ פרסמו,‏ פרסמו את המלך ואת מלכותו!‏”‏ באותו רגע נגלל מטה שלט ענק עם הכיתוב:‏ ”‏פרסמו את המלך ואת המלכות”‏.‏

הקריאה להכריז את הבשורה הטובה הציתה את אש ההתלהבות בלב הנוכחים.‏ רבים מהם כבר נהגו לבשר בצורה זו או אחרת,‏ אך נאומו של אח רתרפורד הניע אותם לעשות זאת ביתר שאת.‏ מאז ואילך פעילות הבישור מבית לבית הפכה ליותר ויותר מאורגנת.‏ אחות אתל בנקוף,‏ שהייתה אז בשנות ה־20 המאוחרות לחייה,‏ סיפרה שתלמידי המקרא יצאו מהכינוס ”‏בלב גדוש להט ואהבה גדולים מאי פעם”‏.‏ אחות אודסה טאק,‏ שהייתה אז בת 18,‏ אמרה:‏ ”‏ידעתי שאני רוצה להיות כמו ישעיהו אשר אמר:‏ ’‏הנני!‏ שלחני!‏’‏”‏

יומיים לאחר נאומו של אח רתרפורד,‏ האגודה הבינלאומית של תלמידי המקרא קיבלה על עצמה החלטה חשובה,‏ אשר בחלקה נאמר:‏ ”‏בתור אגודת משיחיים הנחושים לציית בכול לאדוננו ומושיענו ישוע המשיח,‏ אנו מסרבים בכל תוקף להשתתף במלחמות,‏ מהפכות,‏ התקוממויות או במעשי אלימות מכל סוג שהוא;‏ ואנו מתנגדים לסילוף דבר־אלוהים,‏ מעשה אשר אינו אלא תרמית והונאה.‏ אנו חפצים בשלום בכל מאודנו”‏.‏ ההחלטה הרחיבה את הפער בין תלמידי המקרא לקבוצות דתיות אחרות,‏ אשר נתנו יד לשפיכות הדמים במלחמת העולם הראשונה שנים ספורות קודם לכן,‏ ושהיו עתידות לעשות זאת שוב במלחמת העולם השנייה.‏

בהוצאת המצפה מ־15 ביוני 1922 (‏באנגלית)‏ נאמר:‏ ”‏לאחר שעשינו כל שבידנו להצלחת הכינוס הכללי לשנת 1922,‏ אנו מקווים בלב ונפש שאכן יהיה זה הכינוס המוצלח ביותר שנערך עד כה.‏.‏.‏ אנו תקווה שאירוע זה ייחרת בזיכרונם של אלפי האחים שינכחו בו”‏.‏

אין ספק שתקוותיהם התממשו.‏ גם לאחר מאה שנה יהוה עדיין מברך את הפעילות שנועדה לפרסם את המלך ואת מלכותו (‏מתי כ״ד:‏14‏)‏.‏