בית דין צבאי בטג׳יקיסטן צפוי להכריע בקרוב a בעניינו של אח רסטמג׳ון נורוב.‏ הוא עלול לקבל עונש מאסר של שנתיים עד חמש שנים בשל סרבנות מצפון.‏ הוא נמצא במעצר מאז 1 באוקטובר 2020.‏

רסטמג׳ון נורוב

• שנת לידה:‏ 1998 (‏דושנבה)‏

• ביוגרפיה:‏ הוא עבד בשיפוץ דירות וחידוש רהיטים כדי לעזור בפרנסת המשפחה.‏ אוהב לשחק כדורגל

• הוא נטבל בגיל 17 בשנת 2016.‏ כעבור שנתיים הוא עבר מהקהילה הרוסית שאליה משתייכת משפחתו לקהילה אחרת כדי לעזור בשטח דוברי הטג׳יקית.‏

בשנת 2016 אח רסטמג׳ון נורוב התייצב מיוזמתו בלשכת הגיוס המקומית.‏ הוא הסביר את עמדתו הניטרלית ואמר שהוא מוכן לבצע שירות אזרחי חלופי.‏ כעבור שנה הוא חזר על אותו התהליך.‏ הקצין בלשכת הגיוס קיבל את עמדתו של אח נורוב והתרשם מההסברים שלו.‏ במשך שלוש השנים הבאות אח נורוב לא קיבל צו גיוס.‏

אבל ב־24 בספטמבר 2020 אח נורוב זומן ללשכת הגיוס המחוזית.‏ הקצינים תחקרו אותו במשך שלוש שעות וקבעו שהוא כשיר לשרת בצבא.‏ אחרי כן הם ניסו לאלץ אותו לעבור בדיקה רפואית.‏ אביו של אח נורוב היה עד לכל המתרחש,‏ והוא ביקש מהקצינים להעביר את הטיפול בעניינו של בנו למשרד התובע.‏

אח נורוב ואביו התייצבו במשרד התובע ב־1 באוקטובר.‏ התובע הורה לשוטר מהמטה המחוזי ללוות אותם ללשכת הגיוס המחוזית.‏ כשהם הגיעו ללשכת הגיוס,‏ לאביו של אח נורוב לא הותר להיכנס לשם.‏ אח נורוב הוחזק במעצר במשך יומיים.‏ לא הוגש נגדו כתב אישום רשמי,‏ והוא גם לא הועמד לדין.‏ בזמן מעצרו נמנע ממנו להיוועץ בעורך דינו.‏

ב־3 באוקטובר העבירו את אח נורוב לבסיס צבאי בעיר חוג׳אנד,‏ המרוחקת כ־300 קילומטר מביתו בדושנבה.‏ במרוצת היומיים הבאים הוא הועבר בין מספר בסיסים צבאיים בעיר חוג׳אנד.‏

ב־6 באוקטובר הרשו לאח נורוב להתקשר למשפחתו ולקבל ביקורים מעורך דינו.‏ אבל ב־17 באוקטובר בית דין צבאי הורה לשים אותו במעצר קדם משפטי.‏ בינתיים התביעה ממשיכה בחקירה.‏ הוא יישאר במעצר עד שבית הדין יפסוק בעניינו.‏ אח נורוב מואשם בזיוף מצבו הרפואי בניסיון להתחמק משירות צבאי.‏

למרות מעצרו אח נורוב ממשיך לשמור על גישה טובה ולבטוח ביהוה בכל ליבו.‏ הוא מודה ליהוה על כך שחיזק את אמונתו ועזר לו להיות אמיץ בתקופה הקשה הזו.‏ הוא גם נזכר במבחן אמונה בלתי צפוי שקרה ב־2013 וחיזק אותו לקראת מה שהוא עובר כיום.‏ באותה שנה הגיעו חיילים לבית הספר שלו ולקחו בכוח אותו ואת אחיו הצעיר,‏ רוושאן,‏ ללשכת גיוס כדי לערוך להם בדיקה רפואית.‏ רסטמג׳ון היה אז רק בן 15 — הרבה לפני גיל הגיוס.‏ באותה תקופה הוא היה מבשר לא טבול.‏ אחרי המקרה הזה אביהם של השניים,‏ באטיר,‏ הקדיש יותר זמן בשיעורים המשפחתיים כדי לעזור להם ללמוד איך להגן על עמדתם הניטרלית.‏ הוא נהג לגלם את תפקיד קצין הגיוס ולתת לבנים להסביר את אמונתם.‏

רסטמג׳ון אומר:‏ ”‏לפני שהתחלנו לערוך תרגולים כמשפחה,‏ חשבתי שאני יודע איך להגן על אמונתי.‏ אבל בזמן משחקי התפקידים הופתעתי שהייתי כל כך לחוץ ומפוחד.‏ זה עזר לי להבין שאני צריך להתפלל יותר,‏ ללמוד לעומק על אמונתי ולחזק את החלטתי לשמור על ניטרליות.‏ עם הזמן הפחד שלי התפוגג.‏ באביב 2016 הקדשתי את חיי ליהוה ונטבלתי”‏.‏

כמו כן,‏ התאפשר לרסטמג׳ון לבלות בחברתם של עדי־יהוה בוגרים שנאסרו בשל אמונתם.‏ דוגמתם חיזקה אותו מאוד.‏ הוא אומר:‏ ”‏אני מבין לגמרי אילו השלכות עלולות להיות לעמדתי הניטרלית.‏ אם אשלח לכלא,‏ אני רואה זאת לזכות לקדש את שם יהוה ב’‏שטח’‏ החדש השלי”‏.‏

אביו של רסטמג׳ון אומר:‏ ”‏משפחתנו מודה ליהוה על הזכות הגדולה לעשות את רצונו ולהיות כלים בידיו האוהבות.‏ אנחנו רוצים לומר למשפחתנו הרוחנית:‏ ’‏אנחנו באמת מרגישים את אהבתכם,‏ תפילותיכם ותמיכתכם — גם הרגשית וגם הרוחנית’‏.‏ אנחנו לא דואגים ולא מוטרדים.‏ שלום אלוהים ממלא את ליבנו,‏ בדיוק כמו שיהוה מבטיח בדברו”‏ (‏פיליפים ד׳:‏6,‏ 7‏)‏.‏