לפני 80 שנה ירד מינוֹס קוקינאקיס מאוניית אסירים באי היווני אמורגוס שבים האגאי,‏ שם שהה בגלות במהלך 13 החודשים הבאים.‏ ללא כל דיון בעניינו הרשיע בית משפט ביוון את אח קוקינאקיס בהפרת חוק חדש שאסר על המרת דת.‏ מעצרו היה הראשון מבין 147,‏19 מעצרים של עדי־יהוה בין השנים 1938–1992 בשל הפרת החוק שהטיל הדיקטטור היווני יואניס מֶטַקְסַס.‏ במשך עשורים אלו התמודדו באומץ מאות עדי־יהוה יוונים עם אלימות פיזית,‏ מעצרים ותקופות מאסר מפני שהפיצו את הבשורה הטובה.‏

בסביבות גיל 30 החל אח קוקינאקיס במאבק משפטי בן 50 שנה למען החופש לשתף אחרים באמונתו.‏ הוא נעצר מעל ל־60 פעם ושהה מעל לשש שנים בבתי כלא ובאיי עונשין,‏ שם הוא ואסירים נוספים מקרב עדי־יהוה סבלו מתנאים מחרידים.‏ בגיל 77 הוא ערער על מעצרו האחרון עד לבית המשפט העליון של יוון,‏ אך ללא הצלחה.‏ לאחר מכן פנה לבית הדין האירופי לזכויות האדם בטענה שיוון מונעת ממנו את זכותו לחופש דת.‏ בשנת 1993,‏ כאשר מינוס קוקינאקיס היה בן 84,‏ הוא השיג ניצחון משפטי מוחץ.‏ הייתה זו הפעם הראשונה שבית הדין האירופי לזכויות האדם הרשיע מדינה על פגיעה בחופש הדת.‏ a שנת 2018 ציינה 25 שנה מאז החלטה היסטורית זו.‏ לפי פרופסור אחד למשפט בינלאומי פומבי,‏ המקרה של אח קוקינאקיס ”‏הוא ככל הנראה פסק הדין המוכר ביותר של בית הדין האירופי לזכויות האדם בנושא חופש דת או אמונה”‏.‏

פסק דינו של קוקינאקיס קבע תקדים משפטי שעדיין רלוונטי בתקופה שבה ממשלות רבות־עוצמה,‏ למשל רוסיה,‏ מנסות למנוע מרבים מאחינו את זכותם לקיים את אמונתם בחופשיות.‏

אמונתו והתמדתו של אח קוקינאקיס בשירות מהוות דוגמה יוצאת מן הכלל עבור אחינו ואחיותינו המתמודדים עם התנגדות לפעילותם.‏ נאמנותו היא עדות רבת־עוצמה המהדהדת עד ימינו (‏רומים א׳:‏8‏)‏.‏