ורשה,‏ פולין — ב־27 בינואר 2015 יציינו אלפי אנשים 70 שנה לשחרור אושוויץ,‏ מחנה הריכוז וההשמדה הנאצי.‏ המחנה הידוע לשמצה,‏ ששימש בעיקר להשמדת קבוצות אתניות שסומנו על־ידי הנאצים,‏ היה גם כלי לרדיפתם של עדי־יהוה מלאומים שונים,‏ כולל גרמנים.‏

האירוע מאורגן על־ידי המוזיאון הלאומי אושוויץ־בירקנאו ומועצת אושוויץ הבינלאומית.‏ נשיא פולין,‏ ברוניסלב קומורובסקי,‏ צפוי לנכוח בטקס,‏ ומספר מדינות מרחבי העולם ישלחו משלחות רשמיות.‏ האירוע גם ישודר בשידור חי באינטרנט.‏

אושוויץ ממוקמת בפרברי אושווינצ׳ים,‏ עיר פולנית שסופחה על־ידי הנאצים במהלך מלחמת העולם השנייה.‏ בשלב ראשון שימש המקום כמחנה ריכוז גרמני שאכלס 700 אסירים פולנים שנשלחו לשם ביוני 1940.‏ מהר מאוד התרחבה אושוויץ לממדי ענק וכללה למעלה מ־40 מחנות ותת־מחנות.‏ ארבעת תאי הגזים באושוויץ־בירקנאו גבו בשיא תפקודם את חייהם של 000,‏20 איש ביום.‏ לפחות 1.‏1 מיליון איש,‏ כולל למעלה מ־400 עדי־יהוה,‏ נשלחו לאושוויץ במהלך קרוב לחמש שנות פעילות המחנה.‏

באתר המוזיאון הלאומי אושוויץ־בירקנאו נאמר:‏ ”‏מלבד אזכורים קצרים,‏ הספרות הדנה בהיסטוריה של מחנה הריכוז אושוויץ אינה מזכירה את עדי־יהוה (‏שכונו ברשומות המחנה [‏תלמידי]‏ מקרא)‏ אשר נאסרו בשל אמונתם הדתית.‏ אסירים אלה ראויים לתשומת לב רבה יותר לאור דבקותם בעקרונות המוסר שלהם בתנאי המחנה”‏.‏ מרשומות המוזיאון עולה כי עדי־יהוה היו בין האסירים הראשונים שנשלחו לאושוויץ ושלמעלה מ־35 אחוז ממאות העדים שנשלחו למחנה מצאו בו את מותם.‏

כבר ב־1933 שמה לעצמה הממשלה הנאצית למטרה לעצור את פעילותם של עדי־יהוה והוציאה את הארגון מחוץ לחוק בגרמניה כולה.‏ עקרונות המוסר ואורח החיים של עדי־יהוה לא עלו בקנה אחד עם האידיאולוגיה הנאצית.‏ לדוגמה,‏ עדי־יהוה סירבו למלא את הפקודה להצדיע במועל יד ולקרוא ”‏הייל היטלר!‏”‏ כיוון שראו במחוות כבוד זו להיטלר הפרת נאמנות לאלוהים.‏ העדים גם סירבו לבצע כל מלאכה צבאית,‏ עמדה שנתפסה בעיני המשטר כהתנגדות למדינה.‏ ”‏מי שסירב לשרת בצבא נשלח למחנה ריכוז”‏,‏ מסביר אנדרז׳י שלבוט,‏ אשר נעצר ב־1943 ונשלח לאושוויץ בהיותו בן 19 בלבד.‏ לעדי־יהוה הובטח שחרור מיידי בתנאי שיחתמו על מסמך שבו הם מתכחשים לחברותם בארגון ומצהירים כי עיקרי אמונתו שגויים.‏ אך מר שלבוט סירב לחתום.‏

מסמכים נאציים רשמיים מזכירים את עדי־יהוה בראשי התיבות IBV,‏ קיצור של Internationale Bibelforscher-Vereinigung (‏האגודה הבינלאומית של תלמידי המקרא)‏,‏ שמו הרשמי של ארגונם בגרמנית.‏ הנאצים דרשו מהעדים לענוד משולש סגול על מדיהם.‏ הסמל עזר לעדים לזהות את אחיהם לאמונה במחנה.‏ הם נהגו להיפגש מדי ערב לפני מסדר הנוכחות כדי לתמוך זה בזה.‏ נערכו גם אסיפות חשאיות כדי לדון במקרא עם אסירים שהתרשמו מטוב לבם של העדים ומאמונתם.‏ מספר אסירים הפכו לעדי־יהוה בזמן ששהו במחנות אושוויץ.‏

בבוקר שבת,‏ ב־27 בינואר 1945,‏ הגיע הצבא האדום הסובייטי לעיר אושווינצ׳ים.‏ עד השעה 00:‏15 כבר שחררו הכוחות הסובייטיים כ־000,‏7 אסירים מאושוויץ I,‏ אושוויץ II (‏בירקנאו)‏ ואושוויץ III (‏מונוביץ)‏.‏

עד־יהוה ששמו סטניסלב זאז׳ק נמנה עם עשרות האלפים שפונו על־ידי הנאצים ממחנות אושוויץ לקראת הפלישה הצפויה של הצבא האדום.‏ מר זאז׳ק וכ־200,‏3 אסירים נוספים עזבו את תת־המחנה יאבוז׳נו ונאלצו לפלס דרכם בשלג העמוק כחלק מצעדת המוות הידועה לשמצה.‏ מעריכים כי פחות מ־000,‏2 איש שרדו את שלושת ימי ההליכה עד בלכהאמר,‏ תת־מחנה מרוחק של אושוויץ ששכן ביער.‏ מר זאז׳ק כתב בזיכרונותיו על הקרב שהתחולל בשעה שהוא ועוד כמה אסירים הסתתרו במחנה:‏ ”‏יכולנו לשמוע את הטנקים חולפים,‏ אך איש לא אזר אומץ להתקרב כדי לראות למי הם שייכים.‏ בבוקר התברר שהיו אלה הרוסים.‏ .‏.‏.‏ הצבא הרוסי התפרש על פני קרחת היער הרחבה,‏ וכאן הסתיים חלום הבלהות שלי במחנה הריכוז”‏.‏

ב־27 בינואר 2015 יתקיימו בערים שונות ברחבי העולם כנסים ותערוכות לציון 70 שנה לשחרור אושוויץ.‏

אנשי קשר לעיתונות:‏

בינלאומי:‏ ג׳.‏ ר.‏ בראון,‏ המשרד לשירותי מידע ציבוריים,‏

טל’‏ 5000 560 718 1+

גרמניה:‏ וולפראם סלופינה,‏ טל’‏ 3110 41 6483 49+

פולין:‏ רישרד ז׳בלונסקי,‏ טל’‏ 097 555 608 48+