ב־1 באפריל 2021 התקיימה מסיבת עיתונאים במוסקבה לציון 70 שנה להגלייתם של עדי־יהוה לסיביר.‏ ימים ספורים לאחר מכן,‏ ב־6 באפריל,‏ ארגון ההנצחה ”‏ממוריאל”‏ הזמין מספר למדנים רוסים ופעילים לזכויות אדם לכנס נוסף.‏ המרצים דנו בגירושם של העדים שהתרחש בשנת 1951,‏ ונקרא בפי הסובייטים ”‏מבצע צפון”‏.‏ בנוסף,‏ הם דנו בהיסטוריית הרדיפות ארוכת השנים שעדי־יהוה חוו ברוסיה.‏

‏”‏מבצע צפון”‏ אורגן על־ידי המשרד הסובייטי לביטחון המדינה.‏ בתחילת 1951,‏ המשרד שלח מסמך ליוסיף סטלין,‏ שליט ברית המועצות,‏ שבו נאמר:‏ ”‏כדי להיפטר מעדי־יהוה,‏ הפועלים בחשאיות נגד הממשל הסובייטי,‏ המשרד הסובייטי לביטחון המדינה רואה זאת לנחוץ לעצור את העומדים בראש פעילותם של העדים,‏ ולהגלות את כל היהוויסטים הידועים ומשפחותיהם מאוקראינה,‏ בלארוס,‏ מולדובה,‏ לטביה,‏ ליטא ואסטוניה למחוזות אירקוטסק וטומסק”‏.‏ קרוב ל־000,‏10 אנשים,‏ למעלה מ־000,‏3 משפחות,‏ נידונו לגירוש.‏ זה היה הגירוש הנרחב ביותר בהיסטוריה של ברית המועצות שנעשה על רקע דתי.‏

אלכסנדר גוריאנוב,‏ מנחה הכנס,‏ אמר בדברי הפתיחה שלו:‏ ”‏הקבוצה הדתית הזו ממשיכה לספוג רדיפות גם היום,‏ לכן חשוב במיוחד שנדבר על מבצע צפון וההיסטוריה שעומדת מאחוריו”‏.‏

פאבל פוליאן,‏ היסטוריון,‏ גיאוגרף ומומחה בחקר הגירה כפויה בברית המועצות,‏ דיבר על ההיסטוריה של עדי־יהוה בברית המועצות והסביר את הסיבות שמאחורי הגירוש.‏ בסביבות 1950,‏ המשרד הסובייטי לביטחון המדינה התחיל לשים לב שעדי־יהוה היו מאוד מאורגנים.‏ מר פוליאן אמר:‏ ”‏[‏עדי־יהוה]‏ הם מפיצי דת מצוינים,‏ מה שממש לא היה לטעמן של הרשויות האתיאיסטיות והחילוניות”‏.‏

ולרי בורשצ׳ב,‏ פעיל לזכויות אדם וסגן יושב ראש קבוצת הלסינקי,‏ סיפר איך הרשויות הסובייטיות ניסו ”‏לחנך מחדש”‏ את עדי־יהוה באמצעות תעמולה ושיטות מטעות אחרות.‏ עם הזמן,‏ ”‏הממונה [‏על ענייני דת]‏ הבין שהכול היה חסר תועלת ולא השיג את המטרה המקורית”‏,‏ אמר מר בורשצ׳ב.‏ ”‏עלינו לשבח את עדי־יהוה.‏ הם היו נחושים להישאר נאמנים לאלוהים”‏.‏

סרגיי דוידיס,‏ חבר בממוריאל,‏ ארגון הנצחה וזכויות אדם,‏ העומד בראש תוכנית התמיכה באסירים פוליטיים,‏ סקר את הרדיפות ההולכות ומחריפות נגד עדי־יהוה ברוסיה מאז 1998.‏ הוא דיבר על החלטת בית המשפט העליון באפריל 2017 להוציא את עדי־יהוה מחוץ לחוק בהתבסס על העובדה שהם טוענים שהם דת האמת היחידה.‏ ”‏ברור שזוהי האשמה שאינה מתקבלת על הדעת”‏,‏ אמר מר דוידיס.‏ ”‏זה טבעי,‏ כל אדם דתי מאמין שהדת שלו היא דת האמת”‏.‏

אח ירוסלב סיבולסקיי,‏ נציג האגודה האירופית של עדי־יהוה,‏ סיפר לקהל עם מה התמודדו הוריו שהוגלו לסיביר,‏ ודיבר על הקשיים הרבים שחוו העדים שחיו שם.‏ חלק מהמשפחות היו צריכות לשרוד ביער הקפוא,‏ ללא מרחב מחיה ראוי.‏ האחים חפרו בורות גדולים בקרקע ששימשו כמחסה עבורם.‏ משפחותיהם גרו בתוך הבורות האלה במשך חודשים ארוכים,‏ עד שנבנה מקום קבוע יותר.‏ כשהם חיו ביער,‏ לעיתים קרובות הם אכלו סרפדים וקליפות עצים.‏ רבים מתו מרעב או ממחלות שונות.‏

אח סיבולסקיי הסביר שהסיבה להגליה ב־1951 היא אותה הסיבה שרוסיה מתנכלת לעדי־יהוה כיום.‏ הרשויות מפרשות באופן שגוי את עמדתם הניטרלית של העדים,‏ וטוענות שהם חותרים תחת הממשל ולא מכירים בסמכותו.‏ אך השלטונות שוכחים את העובדה הפשוטה שהעדים ידועים בתור אזרחים חרוצים ושומרי חוק שמכבדים את הרשויות.‏

בדברי הסיום שלו,‏ אלכסנדר גוריאנוב,‏ מנחה הכנס,‏ הזכיר את המצב הנוכחי ברוסיה.‏ הוא אמר:‏ ”‏הממשלה מתעבת במיוחד את עדי־יהוה”‏.‏ כל הנוכחים קיבלו תזכורת ש־70 שנה לאחר הגירוש,‏ ההיסטוריה חוזרת על עצמה.‏ אזרחים שומרי חוק נחשבים לפושעים משום שהם מקיימים את דתם,‏ אף שזוהי אחת הזכויות המוגנות בחוקה.‏

הכנס זמין אונליין ברוסית בלבד.‏