ב־1 באפריל 2021 נערכה מסיבת עיתונאים במוסקבה לציון 70 שנה ל”‏מבצע צפון”‏ — השם שניתן לגירוש שאירע בשנת 1951,‏ שבו כ־000,‏10 עדי־יהוה משש רפובליקות סובייטיות גורשו ברכבת לסיביר.‏ פאנל של שישה נואמים,‏ וביניהם חוקרים ומומחים לזכויות אדם,‏ נאמו וענו על שאלות התקשורת.‏ הפאנל לא רק הציג סקירה היסטורית של מבצע צפון,‏ אלא גם קישר בין המאורע הזה לבין הרדיפות שעדי־יהוה חווים כעת ברוסיה.‏ האירוע כולו הועבר בשידור חי באינטרנט‏.‏

נציג האגודה האירופית של עדי־יהוה,‏ ירוסלב סיבולסקיי,‏ שבני משפחתו היו בין המגורשים,‏ תיאר באריכות את תהליך הגירוש הלא אנושי.‏ ”‏מבדיקה בארכיונים עולה ש־793,‏9 עדי־יהוה ובני משפחותיהם גורשו לסיביר”‏,‏ ציין סיבולסקיי.‏ ”‏הנתון הזה כולל גם את מי שמתו ואת מי שנולדו במהלך הנסיעה”‏.‏

סרגיי איבננקו,‏ חוקר דתות ברוסיה,‏ הסביר את התפקיד שמילאה התעמולה הסובייטית במבצע צפון,‏ ואת תפקידה ברדיפות שעדי־יהוה עוברים ברוסיה המודרנית כיום.‏ איבננקו סקר בהרחבה את הנושא והבליט את הנחישות שמגלים עדי־יהוה כיום:‏ ”‏מדיניות הדיכוי האגרסיבי של עדי־יהוה,‏ שהחלה ברוסיה ב־2017,‏ חסרת כל תועלת.‏ על כך מצביעים גם הלקחים שלמדנו ממבצע צפון וגם ניתוח המצב הנוכחי,‏ לרבות נחישותם של עדי־יהוה להגן על אמונתם.‏ לכן,‏ למען האינטרסים הלאומיים של רוסיה,‏ נראה שמוטב לנקוט צעדים כדי להשיב לעדי־יהוה את מעמדם החוקי”‏.‏

ארתור ארטמייב,‏ חוקר דתות מקזחסטן ומחבר הספר עדי־יהוה בקזחסטן:‏ ניתוח סוציו־היסטורי ודתי (‏מהדורת 2020)‏,‏ ציין שאפילו הטקטיקות הסובייטיות האכזריות ביותר לא הצליחו להכחיד את עדי־יהוה או להחליש את קנאותם.‏ הוא אף הוסיף שבמדינתו מספרם של עדי־יהוה רק גדל בתקופת השלטון הסובייטי.‏ ולרי בורשצ׳ב,‏ מומחה לזכויות אדם מקבוצת הלסינקי במוסקבה,‏ אמר בנימה דומה:‏ ”‏הרדיפות רק מחזקות את עדי־יהוה.‏ הרשויות חייבות להבין את זה”‏.‏

ולנטין גפטר,‏ חבר במועצת המומחים של נציבות זכויות האדם ברוסיה,‏ נאם בנושא ”‏התפתחותה של תופעת אסירי המצפון ברוסיה המודרנית”‏.‏ לדבריו,‏ יש להגדיר את עדי־יהוה שנמצאים כעת במאסר ברוסיה כאסירי מצפון,‏ ולא כאסירים פוליטיים.‏ הוא הבהיר:‏ ”‏עדי־יהוה לא מתנגדים למדינה”‏.‏ הוא הסביר שעדי־יהוה בסך הכול נוקטים עמדה ניטרלית בנושאים פוליטיים,‏ וזאת על בסיס אמונתם הדתית.‏ מכאן שהמאסרים של עדי־יהוה הם מיותרים ולא מוצדקים.‏

הנואם האחרון היה אלכסנדר ורחובסקי.‏ הוא חבר במועצת זכויות האדם הנשיאותית ומנהל ארגון ”‏סובה”‏,‏ שמנטר ומתעד את כל המקרים שבהם חוק הקיצוניות נאכף שלא כראוי,‏ לרבות מקרים הקשורים לעדי־יהוה.‏ הוא ניתח את הרדיפות שהם עוברים בתקופה הזו.‏ ”‏האם המערכה הזו נגד עדי־יהוה תבוא לקיצה?‏ זו שאלה מאוד חשובה,‏ ואיננו יודעים את התשובה”‏.‏ ורחובסקי משוכנע שבמוקדם או במאוחר הרשויות ברוסיה יהיו חייבות להפסיק לרדוף את עדי־יהוה.‏ הוא העלה כמה הצעות שהמחוקקים יכולים לשקול כדי לתקן את החוק נגד קיצוניות,‏ כך שהחוק יגן על המדינה מפני מעשי קיצוניות אמיתיים ולא יפגע בזכויותיהם של אנשים מאמינים שוחרי שלום,‏ כמו עדי־יהוה.‏

העיתונאים הוזמנו להציג שאלות בפני חברי הפאנל.‏

באותו היום התקיים כנס אקדמי בקישינב,‏ מולדובה,‏ בחסות המכון להיסטוריה של האקדמיה למדעים במולדובה,‏ אוניברסיטת אלקו רוסו בבלץ ואוניברסיטת המדינה על שם בוגדן פטריצ׳ייקו חאשדאו בעיר קאחול.‏ ב־9 באפריל נערך כנס נוסף בנושא גם באוקראינה.‏