22 באפריל 2021
רוסיה
עדכון — הערעור נדחה | תפילות, לימוד ותמיכה רוחנית עוזרים לאחינו להחזיק מעמד לנוכח מעצר קדם משפטי ומעצר בית
ב־4 באוקטובר 2022 דחה בית המשפט האזורי של קירוב את ערעורם של האחים מקסים חלטורין, ולדימיר קורובייניקוב, אנדז׳יי אונישוק, אנדריי סובורקוב, יבגני סובורקוב וולדימיר וסילייב. הם לא יצטרכו להיכנס לכלא בשלב זה.
ב־3 ביוני 2022 הרשיע בית המשפט המחוזי פרבומייסקיי בקִירוב את האחים מקסים חלטורין, ולדימיר קורובייניקוב, אנדז׳יי אונישוק, אנדריי סובורקוב, יבגני סובורקוב וולדימיר וסילייב. הוטלו על האחים עונשי מאסר על תנאי הנעים בין שנתיים וחצי לשש וחצי שנים. בית המשפט קבע שגם אח יורי גרסקוב, שנפטר לפני הכרעת הדין, נמצא אשם.
פרופילים
יורי גרסקוב
שנת לידה: 1956 (אזרבייג׳ן)
תאריך פטירה: 24 באפריל 2020
ביוגרפיה: בילדותו אהב כדורגל וצילום. עבד בתזמורת הפילהרמונית. היגר לרוסיה בשנת 1993 בגלל המצב הפוליטי באזרבייג׳ן. ב־2011 התחתן עם אלווטינה. באותה השנה גם נטבל כעד־יהוה. הוא ואשתו אהבו לטייל יחד ולבלות עם חברים
מקסים חלטורין
שנת לידה: 1974 (קירוב, מחוז קירוב)
ביוגרפיה: אהב לקרוא ספרים עוד מילדותו. החל להתעניין במקרא ב־1993. נטבל כעד־יהוה בשנת 1995. מטפל בהוריו הקשישים, שמכבדים את אמונתו אף שהם שייכים לדת אחרת
ולדימיר קורובייניקוב
שנת לידה: 1952 (האי דיקסון, מחוז קרסנויארסק)
ביוגרפיה: אביו עסק בחקר האוקיינוס הארקטי. כשהיה ילד אהב לבנות דגמים. עבד כשרברב וכמכונאי. כיום הוא בפנסיה ונהנה לדוג. נשוי לאולגה, ויש להם בן ובת.
הוא ואשתו החלו ללמוד את המקרא עם עדי־יהוה בתחילת שנות ה־90. נבואות המקרא הרשימו אותו מאוד, והוא נטבל ב־1996. עקרונות המקרא עזרו ללכד את משפחתו
אנדז׳יי אונישוק
שנת לידה: 1968 (ביאליסטוק, פולין)
ביוגרפיה: בצעירותו אהב לשחק כדורגל ולהרים משקולות. נטבל ב־1990. עבר לקירוב בשנת 1997. אוהב ספרות רוסית. ב־2002 התחתן עם אנה. הם אוהבים לטייל בטבע, לחפש פטריות ולשחק כדורגל
אנדריי סובורקוב
שנת לידה: 1993 (קירוב, מחוז קירוב)
ביוגרפיה: אימו לימדה אותו את האמת מינקות. בילדותו אהב מדע ומשחקי ספורט, בעיקר כדורעף. נטבל כעד־יהוה ב־2007. עשה שירות אזרחי במרכז גמילה מסמים. ב־2016 התחתן עם סבטלנה. שניהם אוהבים משחקי ספורט
יבגני סובורקוב
שנת לידה: 1978 (קומני, מחוז קירוב)
ביוגרפיה: כשהיה ילד אהב שחמט, הוקי ומוזיקה. עובד כיום כחשמלאי. החל ללמוד את המקרא עם עדי־יהוה בגיל 16 ונטבל ב־1995. בגיל 18 ביקש לבצע שירות אזרחי במקום להתגייס לצבא. לאחר שנשפט שש פעמים, קיבל לבסוף אישור לעשות זאת. בשנת 2000 התחתן עם סבטלנה ועזר לגדל את בנה אנדריי (המוזכר לעיל)
ולדימיר וסילייב
שנת לידה: 1956 (פרם)
ביוגרפיה: בילדותו אהב כדורגל. עבד כשרברב וכנהג. כיום הוא פנסיונר. הוא ואשתו, נדייז׳דה, החלו ללמוד את המקרא עם עדי־יהוה בתחילת שנות ה־90. נטבל ב־1994
תיאור המקרה
ב־9 באוקטובר 2018 ערכו הרשויות חיפושים ב־14 בתים של עדי־יהוה במחוז קירוב ועצרו את האחים מקסים חלטורין, ולדימיר קורובייניקוב, אנדז׳יי אונישוק, אנדריי סובורקוב ויבגני סובורקוב. האחים הועברו למתקן מעצר קדם משפטי. בינואר וביולי 2019 הוגשו אישומים גם נגד האחים ולדימיר וסילייב ויורי גרסקוב.
ולדימיר קורובייניקוב שהה יותר מחודשיים במתקן מעצר. הוא שוחרר למעצר בית כדי לטפל באשתו הסובלת ממגבלה בריאותית, ובבתו. מקסים ואנדריי הוחזקו למעלה משלושה חודשים במתקן המעצר, יבגני קרוב לחמישה, ואנדז׳יי כמעט שנה — 327 יום. חלק מהאחים הועברו למעצר בית. כעת הם כבר שוחררו, אבל עדיין נאסר עליהם לצאת מאזור מגוריהם.
בתקופת המעצר היה להם קשה להיות מנותקים ממשפחותיהם, אבל הם היו בטוחים שיהוה ידאג ליקיריהם.
אשתו של ולדימיר קורובייניקוב, אולגה, סובלת מנכות. הוא מספר: ”הדבר הכי קשה היה המחשבה שהשארתי את אשתי לבד ושלא יכולתי לעזור לה”. בזמן החיפוש החרימו הרשויות את הטלפון הנייד שלה. זה הטריד מאוד את ולדימיר, אבל אז הוא קיבל מכתב מאחת מאחיותיו לאמונה שסיפרה לו שהקהילה דואגת היטב לאשתו. בהמשך הוא קיבל גם מכתב מאשתו, והיא הרגיעה אותו ואמרה שהיא מרגישה טוב.
הגבלות התנועה שהוטלו על האחים והסטטוס שלהם כ”קיצוניים” מובילים לקשיים נוספים. קשה להם למצוא עבודה מסודרת, וחשבונות הבנק שלהם חסומים.
למרות כל זאת, יבגני אומר: ”יהוה מספק בשפע את כל צרכינו. ממש כמו בני ישראל במדבר, לא חסר לנו כלום. משפחתו של יהוה דואגת לנו מכל הבחינות — גם חומרית, גם רגשית וגם רוחנית”.
האחים מציינים שתפילות, לימוד אישי וקריאת המקרא עזרו להם להישאר נאמנים ואמיצים. ולדימיר וסילייב אומר: ”כשקוראים במקרא על אירועים שונים שקרו בעבר, רואים שיהוה תמיד נמצא בשליטה מלאה. זה מחזק את אמונתנו באלוהים ואת הביטחון שלנו בו”.
אומנם המצב הזה הערים קשיים רבים על אחינו היקרים ומשפחותיהם, אבל אנחנו יודעים שהם ימשיכו לבטוח ביהוה ולהחזיק מעמד, בידיעה שאף אדם לא יכול להסב להם נזק תמידי (תהלים נ״ו:4).