לאח איוון פוידה יש זיכרונות נעימים מהתקופה שבה אביו היה חוזר הביתה בערב ומקריא לו ולשבעת אחיו מתוך הספר סיפורי המקרא שלי.‏ הוא זוכר איך הוא בישר עם אביו גריגוריי בכפר הקטן שלהם,‏ קוויטוק,‏ ולא אחת הגיע לבתיהם של מורים ותלמידים מבית־ספרו.‏ בתקופת נעוריו הוא בישר בשטחים בלתי מוקצים עם סבו מצד אימו,‏ פיוטר פרציי,‏ וראה מקרוב את קנאותו לשירות ואת ההקרבה העצמית שלו.‏

אח פוידה ראה שאביו וסבו נהגו לקרוא כל הזמן את המקרא ואת הפרסומים המקראיים.‏ הוא שם לו למטרה לחקות את דוגמתם.‏

כיום,‏ בגיל 41,‏ הוא הולך בעקבותיהם בדרך בלתי צפויה:‏ מעצר ומאסר בשל אמונתו ביהוה.‏ סוכני שירות הביטחון הפדראלי (‏פס״ב)‏ עצרו את אח פוידה ב־30 במאי 2018.‏ הוא שהה ארבעה חודשים בכלא.‏ לאחר שחרורו הוא נותר עוד חצי שנה במעצר בית.‏ סבו,‏ אח פרציי,‏ נעצר ונכלא בתקופת המשטר הנאצי וגם בימי השלטון הסובייטי.‏ גם אביו,‏ אח גריגוריי פוידה,‏ ריצה עונשי מאסר תחת שלטונה של ברית המועצות.‏

אח איוון פוידה אומר:‏ ”‏השליח פאולוס כתב בטימותיאוס ב׳.‏ ג׳:‏14‏:‏ ’‏המשך לנהוג על־פי הדברים שלמדת ושוכנעת באמיתותם,‏ שהרי אתה יודע ממי למדת אותם’‏.‏ נאמנותם של מי שלימדו אותי את האמת נסכה בי כוח.‏ שום דבר לא שבר את אמונתם — לא המערכת הפוליטית ולא הכלא.‏ רדיפות לא נמשכות לנצח.‏ היום אני הולך בדרכם ולומד מדוגמתם.‏ כל עוד אשאר נאמן,‏ אני יודע מה יקרה בסוף”‏.‏ אח פוידה ממתין להכרעת בית המשפט בעניינו.‏

הוא אומר שכשאביו וסבו סיפרו על החיים בכלא,‏ הם לא היו מדברים על התנאים שם.‏ הם היו מספרים איך הם בישרו את הבשורה הטובה.‏

גריגוריי,‏ כיום בן 64,‏ נטבל ב־1975 לאחר שכבר ריצה שנה במחנה עבודה סובייטי משום שסירב להתגייס לצבא.‏ הוא שוחרר ב־1977,‏ אבל נכלא לשנה נוספת ב־1986 בשל החזקת ספרות דתית אסורה.‏ אביו של גריגוריי,‏ איוון שמו,‏ הוחזק במחנה עבודה משנת 1944 עד 1950 בשל עמדתו הניטרלית כעד־יהוה.‏

גריגוריי אומר:‏ ”‏האמונה החזקה שפיתחתי עזרה לי להחזיק מעמד ברדיפות.‏ לא פקפקתי לרגע שאני הולך בדרך הנכונה ושיהוה הוא האל האמיתי”‏.‏

עכשיו הוא רואה את בנו,‏ איוון,‏ עובר את אותן התלאות.‏ ”‏אני זוכר את התקופה הסובייטית,‏ ואני רואה שההיסטוריה חוזרת על עצמה”‏,‏ הוא אומר.‏ ”‏לכן אני מתפלל שאיוון יעבור את מבחן האמונה הזה ושנאמנותו תתרום לקידוש שם יהוה”‏.‏

סבו של איוון,‏ אח פרציי,‏ שכבר אינו בין החיים,‏ נשלח בשנת 1943 בידי הנאצים למחנה הריכוז מיידנק ואחרי כן לרוונסבריק משום שסירב לחתום על מסמך התכחשות לאמונתו.‏ בשנת 1945 הוא שוחרר על־ידי כוחות בעלות הברית.‏ אחרי כן,‏ ב־1952,‏ הוא נעצר שוב ונגזר עליו עונש מוות.‏ אבל עונשו הומתק,‏ והוא שוחרר ב־1956.‏ אח פרציי נכלא שוב בשל אמונתו ב־1958,‏ ויצא לחופשי ב־1964.‏

‏”‏נאמנותו של סבי חיזקה אותי מאוד”‏,‏ אומר איוון.‏ ”‏כשהוא יקום לתחייה,‏ אני אספר לו שגם אני עברתי מבחנים כאלה ושהדוגמה שלו נסכה בי את הכוח להישאר נאמן ואמיץ”‏.‏

‏”‏אף אחד לא יכול לגזול ממני את אמונתי ואהבתי ליהוה אלוהיי”‏,‏ מציין איוון.‏ ”‏כל הזמן אמרתי לחוקרים:‏ ’‏המקסימום שאתם יכולים לעשות לי זה לעצור אותי ולשים אותי בכלא.‏ אבל שאר האיומים שלכם ריקים מתוכן’‏”‏.‏

מה עזר לאחינו היקרים להחזיק מעמד חרף כל הרדיפות?‏

איוון מסביר:‏ ”‏במעשי השליחים י״ד:‏22 כתוב:‏ ’‏דרך צרות רבות עלינו להיכנס למלכות אלוהים’‏.‏ כל משיחי יתנסה במבחני אמונה.‏ לא בהכרח מדובר במאסר.‏ זו יכולה להיות מחלה או מותו של אדם אהוב.‏ הכול תלוי בגישה וברוחניות שלנו.‏ יהוה תמיד עומד לצד משרתיו כדי לתמוך בהם”‏.‏

אביו,‏ גריגוריי,‏ אומר:‏ ”‏חזק את יחסיך עם יהוה.‏ ראה בו חבר אמיתי.‏ חשוב שתמצא הוכחות מוצקות לכך שהאמת שווה כל הקרבה.‏ אתה תזכה לגמול על כל מאמציך”‏.‏

כמה מעודד לקרוא את סיפוריהם של אחינו שעומדים ברדיפות בזכות תמיכת יהוה!‏ אנו ממשיכים להתפלל שאחינו ואחיותינו ברוסיה יישארו אמיצים ויתחזקו מהבטחת יהוה:‏ ”‏אל תירא.‏.‏.‏ שכרך יהיה גדול מאוד”‏ (‏בראשית ט״ו:‏1‏)‏.‏