אף שמשרתי יהוה מגלים אחריות ונוקטים את כל אמצעי הזהירות האפשריים בתקופת משבר הבריאות העולמי,‏ אין ביכולתנו להתחמק לחלוטין מהשלכות המגפה הקשה (‏קהלת ט׳:‏11‏)‏.‏ למרבה הצער,‏ נכון להיום,‏ 872 מאחינו ואחיותינו היקרים ברחבי העולם מתו מווירוס הקורונה.‏ עדי־יהוה מיהרו לספק תמיכה ונחמה למי שאיבדו את יקיריהם (‏קורינתים א׳.‏ י״ב:‏26‏)‏.‏ מעל הכול,‏ אחינו נשענים על יהוה,‏ שתמיד מקיים את הבטחתו בפיליפים ד׳:‏7 להעניק לנו את ”‏שלום אלוהים”‏.‏

אחות אחת שחוותה את התמיכה העצומה של ארגון יהוה היא האנכן אונוצר,‏ חלוצה מיוחדת בבולצאנו,‏ צפון איטליה.‏ למרבה הצער,‏ היא איבדה את בעלה,‏ אח מנפרד אונוצר,‏ ב־28 במרס 2020 בגלל וירוס הקורונה.‏ אח אונוצר שירת קרוב ל־58 שנה במסגרת השירות המורחב המיוחד,‏ ואשתו שירתה כמעט 54 שנה לצידו.‏ הם שירתו יחד 25 שנה בשירות הנפתי.‏ כמעט אלף אחים ואחיות מכמה מדינות התחברו לנאום הלוויה שהתקיים בוועידת וידיאו.‏

אחות אונוצר מספרת:‏ ”‏אני אסירת תודה לאחים והאחיות.‏ הם לא השאירו אותי לבד,‏ אפילו לא לשעה.‏ הם הרעיפו עליי אינסוף אהבה!‏ הם דאגו לי מבחינה רגשית,‏ רוחנית ופיזית.‏ אני אוהבת את כל האחים שלי”‏.‏

מריה חוסה מונקאדה ובעלה דארווין,‏ המשרתים בשטח דוברי קצ׳ואה בהרי אקוודור,‏ זכו גם הם לתמיכה רבה לאחר מות יקיריהם.‏ למרבה הצער,‏ אחות מונקאדה איבדה את הוריה — פביולה סנטנה חורדן,‏ בת 56,‏ ששירתה כחלוצה רגילה,‏ וריקארדו חורדן,‏ בן 60,‏ ששימש כמשרת עוזר בקהילת פראדרס בעיר גואיאקיל.‏ הם מתו בהפרש של שישה ימים זה מזה.‏ גם שני אחיה של מריה נדבקו בווירוס הקורונה,‏ אך הם החלימו.‏

אחות מונקאדה מוכת היגון רצתה לנסוע למשפחתה,‏ נסיעה של ארבע שעות,‏ כדי לתמוך בהם ולעזור בסידורי הלוויה.‏ אך היא ובעלה התפללו על הנושא ולבסוף החליטו שעדיף לא לנסוע לגואיאקיל.‏ במקום זאת,‏ הם שוחחו עם משפחתם בווידיאו.‏ אחות מונקאדה אומרת:‏ ”‏אם היינו נוסעים לקרובים שלנו,‏ היינו מסכנים את הבריאות של עצמנו ושל אחרים”‏.‏

אחות מונקאדה מספרת שהיא חוותה ”‏כאב תהומי ומתח רב”‏,‏ אבל היא ובעלה התמידו בשגרתם הרוחנית והמשיכו ”‏להתפלל בחוזקה ליהוה ולבקש את הדרכתו”‏.‏ לקראת ערב הזיכרון למות ישוע המשיכו בני הזוג להזמין את תלמידי המקרא שלהם למאורע ולקרוא במקרא על ימיו האחרונים של ישוע עלי אדמות.‏ הם גם המשיכו לבשר באמצעות מכתבים ולהשתתף באסיפות בוועידת וידיאו.‏ תשעה מבני משפחתה של אחות מונקאדה שאינם עדי־יהוה נענו להזמנתה והצטרפו לערב הזיכרון בספרדית.‏

‏”‏מאוד התעודדנו לראות את מאמציהם של תלמידי המקרא להתחבר אלקטרונית לאסיפה,‏ כי זה לא קל עבורם”‏,‏ מספרת אחות מונקאדה.‏ היא מוסיפה:‏ ”‏זאת הייתה הפתעה נעימה לראות שגם בני משפחתי התחברו למרות שהם מתגוררים בארצות אחרות”‏.‏

אחות מונקאדה ממשיכה:‏ ”‏החוויה הזו לימדה אותנו שגם בנסיבות הכי כואבות,‏ הדרך הטובה ביותר להתגבר על הצער היא להישאר פעילים בשירות יהוה ולתת לו משהו לברך”‏.‏

כולנו כואבים את כאבם של אחינו שאיבדו את יקיריהם במגפה וממשיכים להתפלל למענם.‏ אנו מצפים ליום שבו יהוה ישים סוף לכל גורמי הכאב והסבל בעולם,‏ לרבות מגפות,‏ ויקים לתחייה את כל משרתיו הנאמנים (‏קורינתים א׳.‏ ט״ו:‏21,‏ 22‏)‏.‏