במהלך שנת השירות 2021,‏ בתי־הספר לשירות החלוצי ברחבי העולם התקיימו בפעם הראשונה באמצעות ועידות וידיאו בשל המגפה.‏ התלמידים רצו להביע את הערכתם לאמצעי הרוחני הזה,‏ ולכן הם עשו כל מאמץ כדי לנכוח.‏ החוויות הבאות מראות איך יהוה עזר לכמה מהחלוצים לנכוח בבית־הספר למרות קשיים שונים.‏

אחות מיאקו יושינרי מיפן משרתת כחלוצה רגילה כבר 30 שנה.‏ (‏ראה תמונה בפתיח המאמר.‏)‏ למרות שקשה לה להשתמש במכשירים אלקטרוניים והיא סובלת מראייה לקויה,‏ היא הייתה נחושה לנכוח בבית־הספר לשירות החלוצי.‏ היא אומרת:‏ ”‏כשהתכוננתי כדי לענות תשובות,‏ כתבתי לעצמי את הנקודות שמצאתי באותיות גדולות כדי שאוכל לקרוא אותן בקלות.‏ הרגשתי שיהוה מעודד ומחזק אותי דרך בית־הספר”‏.‏

אחות אניטה קריאוקי,‏ שגרה בעיירה טיקה הנמצאת סמוך לניירובי שבקניה,‏ עובדת בתור קוסמטיקאית עצמאית וכך מתאפשר לה לשרת כחלוצה.‏ כדי לנכוח בבית־הספר,‏ היא הייתה צריכה לסגור את העסק שלה לשבוע שלם.‏ בהתחלה אניטה ממש חששה מזה אבל היא בטחה ביהוה וידעה שהוא יעזור לה.‏ היא מסבירה:‏ ”‏פשוט התפללתי ליהוה,‏ השארתי הכול בידיים שלו והמשכתי בשירות שלי”‏.‏ בסוף השבוע,‏ ממש לפני תחילת הלימודים,‏ היא הצליחה להרוויח מספיק כסף שיכסה את רוב ההוצאות שלה.‏ היו חסרים לה עוד 30 דולר,‏ אבל היא בכל זאת נכחה בבית־הספר.‏ כשהיום הרביעי ללימודים הסתיים,‏ לקוחה שהייתה חייבת לה כסף התקשרה ושילמה את החוב.‏ זה היה בדיוק הסכום שאניטה הייתה צריכה כדי לכסות את ההוצאות!‏

ביתה של אחות לורן מדריגאלס ביורו,‏ הונדורס,‏ הוצף בכמעט מטר של בוץ כתוצאה מההוריקנים אטא ויוטא.‏ לורן ומשפחתה איבדו כמעט את כל רכושם והתפנו זמנית מביתם,‏ כשהיא קיבלה את ההזמנה לנכוח בבית־הספר לשירות החלוצי.‏ היא התרגשה לקבל את ההזמנה,‏ אבל גם חששה שמשפחתה לא תצליח לנקות ולסדר את הבית לפני שהלימודים יתחילו.‏ לורן אומרת:‏ ”‏התחלנו לנקות מוקדם בבוקר וסיימנו מאוחר כל לילה.‏ זה המשיך ככה כמה ימים.‏ הייתי מותשת.‏ הרגשתי שאין לי מספיק כוח ללמוד ולהתכונן לבית־הספר ואמרתי לאחים שאני לא אוכל לנכוח בו”‏.‏ היא התפללה ליהוה וסיפרה לו שהמצב ממש מעציב אותה.‏ להפתעתה,‏ כמה ימים לפני שהתחילו הלימודים,‏ ועדת הסיוע לנפגעי אסונות הציעה לעזור בניקיון הבית.‏ זה נתן לה זמן להתכונן וכך התאפשר לה לנכוח בבית־הספר מהבית שלה.‏

אח ספנסר סטאש משרת כחלוץ רגיל יחד עם אשתו אלכסנדרה,‏ בקליבלנד,‏ אוהיו,‏ ארצות הברית.‏ לפני שהתחילו הלימודים אביו האלמן,‏ רוברט,‏ התאשפז.‏ בני הזוג לא היו בטוחים אם יוכלו לנכוח בבית־הספר,‏ אבל רוברט עודד אותם לעשות זאת.‏ למרבה הצער,‏ יומיים לפני שהתחילו הלימודים,‏ הוא נפטר.‏ למרות שספנסר ואלכסנדרה היו שבורי לב,‏ הם פספסו רק את היום הראשון של הלימודים.‏ התפילות הרבות ליהוה נתנו להם את הכוח להמשיך.‏ ספנסר אומר שהם הרגישו שלווים,‏ כי ידעו שהם עשו את מה שאביו רצה שיעשו.‏ ספנסר מוסיף:‏ ”‏אנחנו לא יכולים לחכות לספר לו שהצלחנו לנכוח בבית־הספר ולשתף אותו בנקודות שלמדנו.‏ חברינו לכיתה וגם המורים תמכו בנו,‏ וזה בדיוק מה שהיינו צריכים”‏.‏

אח יונג דה־סיק מדרום קוריאה מתגורר בבית אבות בעשר השנים האחרונות.‏ הוא מתנייד בעזרת כיסא גלגלים בעקבות שבץ שהותיר אותו משותק חלקית.‏ בעבר,‏ הוא ניסה לנכוח בבתי־הספר לשירות החלוצי,‏ אבל בגלל מצבו הבריאותי הוא אף פעם לא הצליח לנכוח יותר מיום אחד.‏ כשהוא קיבל את ההזמנה לנכוח בבית־הספר באמצעות ועידת וידיאו,‏ הוא היה ממש מאושר.‏ ”‏כל כך הערכתי את הסידור הזה ולא הצלחתי להחזיק את הדמעות.‏ אם בית־הספר לא היה מתקיים בצורה וירטואלית,‏ לא הייתי יכול לנכוח בו”‏,‏ הוא אומר.‏ ”‏שמחתי מאוד שהייתה לי אפשרות להשתתף בזה”‏.‏

אח אדי אל באייה ואשתו שריז גרים בניו סאות׳ ויילס באוסטרליה.‏ שריז אומרת:‏ ”‏הרגשתי שהשירות שלי עומד במקום.‏ הייתה לי שגרה,‏ אבל לא ידעתי איך להתקדם ולהגביר את ההתלהבות שלי”‏.‏ בית־הספר לשירות החלוצי היה בדיוק מה שהיא הייתה צריכה.‏ ”‏שמתי לב להרבה תחומים שבהם אני יכולה להרחיב את שירותי אפילו כשהנסיבות מגבילות אותי”‏.‏

אדי מסביר איך בית־הספר עודד אותו:‏ ”‏זה היה כמו חיבוק ענק מהריבון עצמו,‏ וטפיחה קלה על השכם שאומרת:‏ ’‏תמשיך להתקדם!‏ אני איתך,‏ אני אוהב אותך,‏ ואכפת לי ממך!‏’‏”‏

במהלך השנה ייערכו עוד כיתות בצורה וירטואלית.‏ זה כל כך מעודד שיהוה ממשיך ללמד את משרתיו,‏ למרות כל מה שקורה בעולם.‏ זה מזכיר לנו את מה שאיוב אמר:‏ ”‏הן אלוהים נשגב בכוחו;‏ מי כמוהו מורה?‏”‏ (‏איוב ל״ו:‏22‏)‏.‏

התמונות למטה מראות מורים ותלמידים מארצות אחרות,‏ שגם הפיקו תועלת מבית־הספר לשירות החלוצי שהתקיים באופן וירטואלי.‏